הסתיים, כפרה? עוגת שמרים קראנץ

"תגידו לי, בבקשה", אמרה אליס מבוישת מעט, "למה אתם צובעים את הורדים האלה?"

קלפים חמש ושבע לא אמרו שום דבר, והביטו בקלף שתים. שתים ענה בקול חרישי: "את מבינה, גבירתי הצעירה, זה היה צריך להיות שיח ורדים אדום, ובטעות שתלנו שיח ורדים לבן…"

מתוך: אליסה בארץ הפלאות , פרק 8

על פי הכתובים, הוורד נראה לראשונה בעיראק ומוזכר בדברי ימי ארצנו: "ואין מקיימים בה (בירושלים) אילנות, חוץ מגינת ורדין שהייתה שמה מימות הנביאים הראשונים" (תוספתא, נגעים ו').

בתוך חומות ירושלים אסרו לגדל גינות ופרדסים בשל ריח הדישון והזיבול, אך ורדים התירו, למען יפיצו ניחוחם, בעיקר באזור בית המקדש. גידול הורדים דורש התמודדות עם טיפול דקדקני של מלחמה במחלות, השקיה מרובה, דישון, גיזום והתאמה לתנאי הסביבה.

הוורד ממשפחת הורדניים, ביוונית RODON, בארמית ורדא ובערבית ורד. עליו מורכבים מנוצים, ופרחיו גדולים ובעלי גוונים רבים ושונים. כידוע, אין מדובר בפרי בשרני הנותן גוף למיני אוכלים, אלא מדובר בהפקת טעם מעלים, אותם יש לחלוט, לעבות לסירופ או לתמצת לרכז ריחני, המשמש לתיבול.

במזרח התיכון ובארצות הבלקן נפוצה ריבת ורדים העשויה מעלי ורד דמשקאי מרוככים במי סוכר. בפרובאנס, מקובל לייתר מתוקים מה-ROSA, כמו גם ריבות, בונבונים, קרמים, ג'לים ועוגות. חומץ ורדים מפיקים על ידי השריית עלי הפרח בתוך חומץ בן יין בשמש, ובדומה לזה מייצרים גם את דבש הורדים.

טעם הורדים הוא עז ושתלטן ולכן כדאי לשים לב ולא להגזים בכמות. המילה קראנץ מתארת את צורת העוגה ולא את עובדת היותה "קראנצ'ית" – קראנץ הוא זר…

עוגת שמרים קרנץ' - אפשר לקשט למעלה עם פקאנים (ויקימדיה)

עוגת שמרים קראנץ - אפשר לקשט למעלה עם פקאנים (ויקימדיה)

עוגת שמרים קראנץ בסירופ מי ורדים

דרגת קושי: ♥♥♥♥♥       זמן הכנה: חמש שעות       כמות: 2-3 צמות קראנץ נאות

כלי מטבח: מערבל חשמלי עם וו לישה (או קערה וללוש ביד), קערה קטנה, כלי מדידה, מערוך, תבנית מרופדת בנייר אפייה או תבניות אנגליש קייק, סיר קטן (קלחת), סכין, כפות.

עוגת קראנץ' חמה מהתנור (צילום: תמר לסלרוט)

עוגת קראנץ' חמה מהתנור (צילום: תמר לסלרוט)

חומרי גלם לבצק

  • 50 גרם שמרים יבשים או שמרית
  • ארבע וחצי עד חמש כוסות קמח לן
  • ארבע כוסות סוכר
  • שתי ביצים
  • 200 גרם חמאה מומסת
  • 1 כוס חלב

חומרי גלם למלית

  • כוס סוכר
  • ארבע כפות קקאו
  • כף קינמון טחון
  • 200 גרם חמאה

חומרי גלם לסירופ

  • כוס ושליש סוכר
  • כוס מים
  • חצי כפית מי ורדים או שתי כפות סירופ ורדים

(אם משתמשים בסירופ הורדים ולא בתמצית יש להוריד שליש כוס סוכר מהסירופ).

אופן ההכנה

  1. במערבל חשמלי עם וו לישה מניחים את חומרי הבצק: תחילה את היבשים, אליהם מוסיפים בהדרגה את ה"רטובים", וממשיכים ללוש עד לקבלת בצק אחיד ורך.
  2. מקררים את הבצק כשלוש שעות במקרר.
  3. מחממים תנור לחום בינוני, מרפדים תבנית בנייר אפיה (תבנית מלבנית).
  4. חמרי המלית – מעבדים גם כן במעבד עד משחה חלקה.
  5. מחלקים את הבצק לשניים, מרדדים כל עלה בנפרד, עליו מורחים חצי מכמות המלית.
  6. מקפלים את הבצק והמלית באופן הבא: קצה ימני וקצה שמאלי לאמצע, ואז את שני הקפלים מקפלים שוב זה על זה. חוזרים על הפעולה גם מלמעלה ולמטה.
  7. מקבלים בצק מקופל, אותו בעדינות מתחילים לרדד לעלה ברוחב 6-12 סנטימטרים ובאורך של 20 סנטימטרים בערך, מחלקים לשלושה אורכים. מכינים צמה.
  8. אופים כ-40-45 דקות (עד שהעוגה אפויה היטב אך לא שרופה). בזמן שהעוגה בתנור מכינים סירופ, מרתיחים את המים הסוכר ותמצית הורדים, ולאחר הרתיחה מבשלים עוד כחמש דקות.
  9. הסירופ מוזגים על ככרות השמרים עם גמר האפייה ומגישים בטמפרטורת החדר.
חתימה טובה !
פורסם בקטגוריה אוכל, ג, כתבות אוכל, מתכונים | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

שוברים צום: צלי עוף לסעודה מפסקת

צלי עוף

דרגת קושי: ♥♥♥♥♥       זמן הכנה: כ-20 דקות       כמות: 3-4 מנות

החומרים (ל־6 מנות):

צלי עוף - מנה מנחמת (freedigitalphotos)
צלי עוף – מנה מנחמת (freedigitalphotos)
  • 6 כרעי עוף חצויים
  • 4 כפות שומן אווז
  • 3 בצלים קצוצים דק
  • 12 שיני שום כתושות
  • 3 גזרים קלופים וחצויים לאורכם
  • 3 שורשי פטרוזיליה מקולפים וחצויים לאורכם
  • 3 שורשי סלרי מקולפים וחתוכים לרבעים
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מתבלים את הכרעיים במלח ובפלפל. מחממים 2 כפות שומן אווז בסיר כבד (כדאי בסיר ברזל יצוק) ומשחימים את הכרעיים משני הצדדים.
  2. מוציאים את הכרעיים, מוסיפים לסיר את הבצל הקצוץ ומשחימים. מוסיפים את השום הכתוש ואת יתרת השומן.
  3. מוסיפים את ירקות השורש ומתבלים במלח ובפלפל. מוסיפים את הכרעיים, מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים במשך כ־30 דקות.
  4. מחממים תנור ל־180 מעלות.
  5. מכניסים את הסיר לתנור לחצי שעה ויוצקים מדי פעם את נוזלי הבישול על הכרעיים כדי שלא יתייבשו.
"יום הכיפורים", ציור שמן על בד (מאת איזידור קאופמן)

"יום הכיפורים", ציור שמן על בד (מאת איזידור קאופמן)

צום קל.

פורסם בקטגוריה אוכל, ג, כתבות אוכל, מתכונים | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

צה"ל ומשטרת ישראל נערכו לקראת יום הכיפורים

צה"ל ומשטרת ישראל השלימו את היערכותם לקראת חג יום הכיפורים. דובר צה"ל מוסר, כי על פי החלטת שר הביטחון משה יעלון, ובהתאם להערכת המצב בצה"ל, הוטל החל מהלילה (חמישי), בשעה 23:59, סגר כללי על שטחי יהודה ושמרון. הסרת הסגר תתבצע מחר (שבת) בשעה 23:59 בהתאם להערכת המצב. במהלך הסגר יותר מעבר רק במקרים הומניטאריים, רפואיים וחריגים, כל זאת בכפוף לאישור המנהל האזרחי. צה"ל ימשיך לפעול על מנת להגן על תושבי מדינת ישראל תוך התחשבות במרקם החיים הפלסטיני.

הכותל המערבי לקראת יום הכיפורים (צילום: ענת מנדל)

הכותל המערבי לקראת יום הכיפורים (צילום: ענת מנדל)

במשטרת ישראל הנחה המפכ"ל רנ"צ יוחנן דנינו על פי הערכת מצב את הכוחות לשמור על דריכות גבוהה בריכוזי הערים המעורבות ובמוקדי החיכוך הרגישים, בדגש  על יהודה ושומרון, החל מחצות ועד לצאת יום כיפור.

שוטר מג"ב על החומות (צילום: משטרת ישראל)

שוטר מג"ב על החומות (צילום: משטרת ישראל)

(צילום: משטרת ישראל)

(צילום: משטרת ישראל)

השנה חל חג הצלב הנוצרי בחפיפה ליום הכיפורים היהודי. במשטרת ישראל זוכרים היטב את אירועי יום הכיפורים בשנת 2008, כאשר נוצרי מעכו  נכנס עם רכבו לשכונה יהודית בעיר ועורר תגובת זעם של תושבים שביקשו לערוך בו שפטים ויידו בו אבנים ולמהומות שהתעוררו בעקבות העימות. במשטרה גם ערים לכך שקולות נפץ של נפצים שמשליכים ילדים נוצרים במהלך חג הצלב יעוררו תחושות פחד וזעם בקרב הקהל היהודי. עקב כך הנחה המפכ"ל את המפקדים לפנות למנהיגי הדתות והעדות השונות בקריאה להפגנת אחריות וממלכתיות ולכיבוד כלל הדתות והזרמים. מטרת ההנחיה לאפשר לאזרחי ישראל לציין את האירועים בשלום ובבטחה בהתאם לצווי האמונה ומסורת.

במשטרת מחוז ירושלים, יתפרסו שוטרים כחולים, לוחמים ממשמר הגבול ומתנדבים במזרח ירושלים ובעיר העתיקה לשמירת הסדר והביטחון של אלפי היהודים שיגיעו לרחבת הכותל המערבי. מתנדבים של המשמר האזרחי יצוידו בכלי נשק לאבטחת בתי הכנסת באזור מגוריהם. משטרת ירושלים פורשת מחסומים בשיתוף עיריית ירושלים בדרכים הראשיות על מנת למנוע תנועה של כלי רכב ערביים לשכונות היהודיות. שוטרים ולוחמי מג"ב יוצבו במחסומים למניעת הסרתם.

כוחות יוצבו גם בשכונות התפר ובמקומות המועדים ליידויי אבנים. מפקד מחוז ירושלים, ניצב יוסי פריינטי, הורה כי הכניסה למסגד אל אקצה לתפילת יום השישי היום בהר הבית תותר לגברים מעל גיל 45 בעלי תעודות זהות כחולות בלבד ולנשים בכל גיל. במשטרה ציינו כי יפעלו בנחישות למניעת הפרות סדר. מתנדבים של המשמר האזרחי יצוידו בכלי נשק לאבטחת בתי הכנסת באזור מגוריהם.

בחיפה הודיע מפקד מחוז חוף, ניצב חגי דותן, כי בכל מקרה יוצבו כוחות שיטור בערים מעורבות כמו חיפה ועכו. לדבריו, "תמיד יש חשש שאירוע קטן יבעיר את הרחוב, ולכן אנחנו שם. צריך לזכור שגם בין יהודים יש מי שמתקהלים ביום כיפור, לאו דווקא למטרות צדקה, אלא מיידים אבנים ומתפרעים".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, בטחוני, חדשות בארץ, פליליים | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

'הַצָּעָה לְסֵפֶר' / 13.9.2013

ראיונות קצרים עם גברים נתעבים / דיוויד פוסטר וואלאס  באיחור עצום של קרוב לעשרים שנה התוודענו לפני כשנתיים לקיומו של הסופר הנהדר ויוצא הדופן הזה, כאשר "ילדה עם שיער מוזר" תורגם לעברית. בארצות הברית הוא כבר מזמן זכה להכרה כאחד הסופרים הגדולים של זמננו.

זהו קובץ סיפורים קצרים אבל רחוק מאוד מכל מה שאתם מכירים. וולאס לא מזכיר אף אחד אחר ותוך מספר עמודים מצומצם גם אתם תבינו שמדובר באחד הדוברים החדים של הספרות האמריקאית של השנים האחרונות. לפעמים הוא בוטה, הוא תמיד ישיר ותמיד מעניין ובעל השקפות מרתקות.  בעקביות ותוך מבט על מגוון מרתק של נושאים הוא בוחן את הנושא האחד, הגדול עבורו: הזיוף האנושי וחוסר הכנות של בני האדם. כמו תמיד אצל וולאס , הסיפורים מלווים בהערות שוליים מרתקות שלפעמים ארוכות יותר מהסיפור עצמו, וכמו תמיד אצל וולאס, תצטרכו לעצור לעתים קרובות את הקריאה. לעצור ולחשוב ולחשוב.

ראיונות קצרים עם גברים נתעבים מאת דיוויד פוסטר וולאס, ספרית פועלים, תרגום מאנגלית: אלינוער ברגר, 296 עמ'

 

ירושלים – הביוגרפיה / סיימון סבאג מונטיפיורי  אין ספור ספרים נכתבו על ירושלים, באלף ואחד הקשרים שונים ובכל זאת נדמה לי שמדובר באחד המקוריים והמרתקים שבהם. מונטיפיורי (וכן, יש קשר בין המחבר לנדבן הידוע), סופר והיסטוריון בריטי שגם ספריו הקודמים (ובעיקר הידוע מכולם – "סטלין הצעיר") הפכו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות. הספר ירושלים, בניגוד לשמו, אינו רק ביוגרפיה של העיר.  זהו סיפורה של העיר המורכבת בעולם אבל על הדרך מתקבלת תמונה מקיפה ומרתקת של האזור כולו. מימי דוד המלך דרך הפרסים, הורדוס, סאלח א-דין ועד לימי התורכים, הבריטים ומלחמת ששת הימים.  הכל מוגש באריזה סיפורית, ללא תחושת הלאות המאפיינת לא פעם קריאת ספרי הסטוריה.

שתי הסתייגויות קטנות שלא מורידות מחשיבות ואיכות הספר: לא אני ולא אתם זקוקים לציטוט של בלינטון בגדול על העטיפה (הספר מס' 1 שלי השנה). ואלוהים אדירים, נכון שלחסוך בנייר זה חשוב, אבל מה זה הפונט הקטנטן הזה?! עוד חמישים עמודים ואפשר היה לקרוא בלי להעזר בזכוכית מגדלת.

ירושלים – הביוגרפיה מאת סיימון סבאג מונטיפיורי, הוצאת דביר, תרגום מאנגלית:גיל שמר, 491 עמ'

 

לחם עבודה – מעמד הפועלים הישראלי: מבט עכשווי והיסטורי / תמר גוז'ינסקי  עוד הרבה הרבה לפני שפעילות חברתית, זכויות עובדים וקריאה לצדק חזרו לראש סדר היום וקיבלו שוב את המקום המגיע להם, היתה תמר גוז'ינסקי. מי שזכתה להערכה עצומה בהיותה חברת כנסת לוחמת מן המעלה הראשונה וכזאת שגם השיגה הישגים רבים על אף שבאה ממפלגה קטנה שבקטנות (חד"ש).

 בספרה החדש, לחם עבודה, בוחנת גוז'ינסקי את מעמד הפועלים בישראל של פעם ובישראל הנוכחית, ההיפר קפיטליסטית. היא עושה זאת תוך כדי שהיא בוחנת את מצבן של הנשים הפועלות, את תפקידה של ההסתדרות ושל גופים מאורגנים חדשים ואת ושאלות יסוד נוספות.

שנתיים אחרי קיץ המחאה, גם אם לרבים נדמה שההישגים שלה היו מעטים מדי, ממשיכים להראות אותותיה גם בספרות, הן בפרוזה והן בעיון וחלק מהם יפרו מחדש את השטח ויביאו אולי את המחאה הבאה.

לחם עבודה – מעמד הפועלים הישראלי: מבט עכשווי והיסטורי מאת תמר גוז'ינסקי, הוצאת פרדס, 193 עמ' 

השומרות שלא שמרו / סמדר סיני  מחקר היסטורי חברתי  ומרתק על ארגון השומר הבוחן את יחסי המגדר והמשפחה בתוכו, את השפעת השמירה על משפחות הארגון ואת היחס לאלמנות וליתומים.

ד"ר סיני, מרצה להיסטוריה שהתמחותה היא חקר נשים ומגדר בתקופת היישוב, מנפצת את אחד המיתוסים הדגולים של תקופת היישוב, כאילו היו הנשים בארגון לוחמות קשוחות אשר נטלו חלק פעיל בשמירה, ערערו על מוסכמות גבריות, והיו למעשה שוות זכויות וחובות.   בפועל, קיימות עדויות רבות לכך שתפקידן של רוב נשות הארגון הסתכם במטלות נשיות מסורתיות הקשורות לאחזקת הבית ולגידול וחינוך הילדים. מעטות מאוד זכו לקחת חלק בעבודה החקלאית ומעטות עוד יותר החזיקו נשק או זכו לכך שהגברים יחלקו עימן מידע "מבצעי".

 דרך ההיבט המגדרי מאירה בפנינו ד"ר סיני צדדים חדשים ומרתקים בחיי היום יום של ארגון השומר ושל תקופת טרום מלחמת העולם השניה בארץ ישראל.

השומרות שלא שמרו מאת סמדר שילוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 288 עמ'

 

 

פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, רשמים | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

נאס"א תנחית אנשים על מאדים ועל אסטרואיד

נאס"א מתכוונת לשגר אנשים לחלל העמוק ולהנחית אותם על מאדים ועל אסטרואיד, דבר שלא היה אפשרי עד כה.  כך אמר הערב ראש נאס"א, צ'רלס בולדן, במסגרת אירועי "ליל המדענים" שהתקיימו הערב בשיתוף משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והאיחוד האירופי. לאירועים הגיעו כ-40,000 איש לכ-15 מוקדי האירועים ברחבי הארץ – מקריית שמונה ועד אילת.

המירוץ לחלל העמוק. ראש נאס"א, צ'ארלס בולדן (צילום: ויקיפדילה)

המירוץ לחלל העמוק. ראש נאס"א, צ'ארלס בולדן (צילום: ויקיפדילה)

בולדן אמר: "נאס"א עשתה באחרונה התקדמות משמעותית במאמציה לבנות משגר בעל יכולת לשאת מסע כבד שיוכל לקחת אסטרונאוטים לעומקים גדולים יותר בחלל. הבדיקות שערכו בנאס"א העלו כי ניתן להשיג את המטרות של שיגור רכב חלל כזה. אותו משגר יוכל לשאת אסטרונאוטים למרחקים חדשים ולהנחית אותם על אסטרואידים ועל מאדים, מה שלא התאפשר לבני האדם עד כה".

בולדן אמר עוד כי רכב החלל הזה יקרא "אוריון" ותהיה לו אפשרות לשאת אסטרונאוטים לחלל העמוק. בשנה הבאה יערכו בנאס"א את המבחן הראשון לרכב החלל.

במהלך האירועים פתחו מוסדות המחקר ומוזיאוני המדע ברחבי הארץ את שעריהם לקהל הרחב ללא תשלום והציעו שלל פעילויות בסימן חלל כגון: מפגשים בגובה העיניים עם מדעניות ומדענים, סיורים במעבדות, הרצאות, סדנאות חווייתיות, הופעות והדגמות. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל קבע את שנת 2013 כשנת החלל לציון עשור לאסון מעבורת החלל "קולומביה" עליה היה גם האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל.

שר המדע, יעקב פרי, באירועי ליל המדענים באוניברסיטת ת"א (צילום : קובי קנטור)

שר המדע, יעקב פרי, באירועי ליל המדענים באוניברסיטת ת"א (צילום : קובי קנטור)

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי אמר היום במסגרת האירועים באוניברסיטת תל אביב, "המדע הוא חלק מההוויה הישראלית. עשרות אלפי האנשים שהגיעו היום לאירועי ליל המדענים מוכיחים כי לא נס כוחו של המוח היהודי שממשיך להמציא, לחקור ולפתח יכולות  למען האנושות כולה. תחום החלל מתפתחת בצעדי  ענק, מדובר בתעשיית העתיד של ישראל שכבר ממקמת אותה בין שמונה המדינות המובילות בתחום בעולם. אין לי ספק שתחום זה יעסיק בעתיד הקרוב רבים מהילדים שהגיעו הערב".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, טכנולוגיה, מדע | עם התגים , | סגור לתגובות

מבקר המדינה מתריע: פגיעה בטוהר המידות של הממשלה

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מותח ביקורת חריפה ביותר על תכנית שהוכנה בממשלה, בעניין הפיקוח על ענייניהם הכספיים של השרים. על פי התוכנית הזאת, יילקח הפיקוח בנושא זה ממשרד המבקר המדינה ויועבר לממשלה עצמה – ובכך יתאפשרו לכאורה ניגודי עניינים של שרים בממשלה.

"פגיעה בעצמאות ובמעמד מבקר המדינה". המבקר, יוסף שפירא (צילום: יצחק הררי)

"פגיעה בעצמאות ובמעמד מבקר המדינה". המבקר, יוסף שפירא (צילום: יצחק הררי)

המבקר, יוסף שפירא, הגיב במכתב חריף ביותר ששלח למזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט – ובאמצעותו גם לראש הממשלה ולשרים. "הכללים המוצעים מפרים את האיזון הראוי בין האינטרסים הציבוריים, האינטרסים של השרים עצמם והאינטרסים של הממשלה, כפי שאלה באים לידי ביטוי בכללים הקיימים כיום למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (כללי ועדת אשר)", כותב המבקר.

"המנגנון הקיים פועל היטב וזוכה לאמון הציבור. למותר לציין כי ניתן להכניס בו שיפורים, לשכללו ולהתאימו למציאות הכלכלית והחברתית העכשווית. כן ניתן ואף רצוי לקבוע כללי אתיקה לשרים. אולם בהצעה שלפנינו ההסדרים הקונקרטיים בצדו הם מועטים וחסרים. ההצעה איננה מהווה שדרוג של כללי ועדת אשר, אלא יצירת מנגנונים שאינם בלתי תלויים, תוך כמעט התעלמות מהצורך בגילוי מלא ומפורט של זיקות העלולות ליצור ניגוד עניינים".

בהמשך המכתב כותב מבקר המדינה: "עם כל הכבוד, הכללים המוצעים מהווים פגיעה חמורה בעצמאות ובמעמד מבקר המדינה ובמעמד הוועדה למתן ההיתרים ותפקידם בסוגיות אלה, לעומת הכללים הקיימים כיום. ניתן להניח כי שהדבר נעשה בהיסח הדעת, אולם פגיעה זו מהווה פגיעה במהות העניין ומעוררת חשש כי הכוונה היא להפחית פיקוח חיצוני ובלתי תלוי וליצור מנגנונים 'נוחים' יותר לשרים ולממשלה, ומתוך שכך – יעילים פחות וראויים פחות ציבורית. דומה כי תפקיד מבקר המדינה על פי הכללים המוצעים הוא תפקיד סמלי גרידא. הוא אינו גורם בעל סמכויות מהותיות, לקביעת ההסדרים ולביקורת, לרבות סמכויות מלאות לפיקוח ובקרה על ביצועם".

המבקר קובל עוד על כך שאחד מהכללים המוצעים "מביא לידי ביטוי ריקון תפקידי המבקר מתוכן ממשי וכן את הכפילות, ואולי אפילו יתירות, הנוצרת עם הקמת מנגנון העוסק בנושא בכפיפות לממשלה… על פי הכללים דהיום, במקרה של סטייה מהכללים, מדווח מבקר המדינה לגורם ברשות המחוקקת, ועדת משנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. במודל המוצע על המבקר לדווח לוועדת האתיקה – גורם תוך ממשלתי ולא חיצוני, שאינו מהווה גורם פיקוח חוקתי על הרשות המבצעת, אלא גורם מטעם הרשות המבצעת עצמה".

המבקר אומר עוד כי לפי כללי ועדת אשר, במודל הקיים, הוועדה למתן היתרים פועלת ב"חצרו" של מבקר המדינה: המבקר ממנה אותה, מפנה אליה בקשות לקבלת היתר ומחווה דעתו בפניה. "הוועדה הינה וועדה בלתי תלויה לחלוטין", כותב מבקר המדינה. "היא רכשה ניסיון רב בתחומים אלה, זכתה לאמון השרים והציבור כאחד וקבעה הלכות חשובות. חבריה הם שופט בדימוס ואנשי ציבור בעלי מוניטין, הממונים ע"י מבקר המדינה. בכללים המוצעים תפעל בפונקציות אלה ועדת האתיקה, שממונה ע"י הממשלה על פי הצעת ראש הממשלה (אולי לצאת ידי חובה – נאמר: 'לאחר התייעצות עם המבקר') והיא מופעלת על ידי מזכירות הממשלה באמצעות עובדים ייעודיים, דהיינו עובדי מדינה הכפופים למזכירות הממשלה. כל מעורבות מבקר המדינה בתהליך לוקה בחשש לפגיעה בעצמאות ואי תלות מבקר המדינה ובמעמדו הנוכחי בעניינים אלה.

"ככל שהסמכויות נותרות בידי מבקר המדינה, הרי שהן מצומצמות מאלה הקיימות היום", כותב מבקר המדינה. "סמכויות הביקורת מנוסחות באופן מצמצם ומגביל את שיקול דעת מבקר המדינה, גישה המהווה חריגה לגישה הקיימת בחקיקת ביקורת המדינה בכללותה. לצערי, נראה כי במסגרת הכוונה המבורכת להחיל כללי אתיקה על שרים וסגני שרים, צעד שאין ספק כי הינו ראוי ונדרש, לא נעשתה האבחנה המתחייבת בין קיומם של כללי אתיקה לבין מהות הגורם המפקח על קיום הכללים למניעת ניגוד עניינים. לאור ניסיון העבר ולמען ההגינות הציבורית ואמון הציבור בממשלה, בחבריה ובפועלה, יש להותיר את הפיקוח במלואו בידי מבקר המדינה. כל קביעה כי הגורם המפקח יהיה כפוף לממשלה בדרך זו או אחרת, מהווה פגיעה מהותית בערכים המפורטים לעיל".

את מכתבו יוצא הדופן למזכיר הממשלה מסכם המבקר באמרו: "סמכויות מבקר המדינה צומצמו במודל המוצע מאד והוגבלו למעין תפקיד סמלי, שאין בו תועלת ממשית, פרט ליצירת מצג של מעורבות, הגם שזוהי מעורבות טכנית לחלוטין. יוצא כי הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה בוטלה.

"אני סבור שבכך יש פגיעה בעצמאות ובמעמד שכבר גובשו למבקר המדינה ולוועדה בעניינים אלה ופגיעה קשה בעניין עצמו. בכך נפגעים האינטרסים הציבוריים והצורך להבטיח את טוהר המידות בפעילות השרים ואת אמון הציבור שאכן כך נעשה.

"אני סבור שמן הראוי להקנות מעורבות ראויה בנושאים אלה למבקר המדינה ולצקת תוכן ממשי למעורבות זו. זאת, לפחות כפי שקיים על פי כללי ועדת אשר כיום, תוך שיפורים במידת הצורך".

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, משפט | עם התגים , | 2 תגובות

"לזמן את הרוע": מותחן אימה עשוי היטב

בשנת 2013 קשה ליצור סרט אימה טוב. אנשים התרגלו לטכנולוגיה ממוחשבת שמייצרת דימויי זוועה, וכל מתכון לבניית פחד מסורתי בוודאי יראה מיושן. אם כן מה עושים? חוזרים אחורה לתקופה שבה עוד לא המציאו טלפונים ניידים, ואי אפשר היה למצוא פתרונות לתופעות מסתוריות בחיפוש קצרצר בגוגל.

 תכסיס זה עובד באופן מבריק בסרט האימה המתרחש בשנות ה-70 של המאה הקודמת. "לזמן את הרוע" מבוסס על אירועים אמיתיים שקרו בעשור של להקת אבבא, תקופת נערי הפרחים, כשאנשים האמינו שבאמת יתכן שלום עולמי וכשפחד באמת היה מפחיד.

מבוסס על אירועים אמיתיים. "לזמן את הרוע." באדיבות גלובוס גרופ

בעקבות ההצלחה הכבירה מסרטו הקודם, "הרוע שבפנים" משנת 2011, הבמאי ג'יימס וואן יצר מותחן אימה הבנוי כהלכה ומפחיד עד מוות – רב משמעית. חשוב לציין, כי אין אף דבר מקורי אחד בסרט "לזמן את הרוע", שלא ראינו קודם ב"פולטרגייסט", "מגרש השדים" או "אימה באמטוויל". בהחלט קיימות אינספור מחוות לאותם סרטים, אבל וואן נמנע מתזכורת ישירה, בכך שהמתח נבנה באופן אדריכלי, בסדר הנכון ובחוש תזמון מדויק. התוצאה: מכונת הפחדה מוקפדת ומתוחכמת.

העלילה מתרחשת בבית רדוף קלאסי. זוג חביב רוג'ר פרון (רון ליווינגסטון, "סווינגרס") וקרולין פרון (לילי טיילור, "כופר") וצבא בנותיהם עוברים להתגורר בטירת עץ מיושנת ומתפוררת, השוכנת בלב הכפר השומם. אם אתם הייתם עוברים לגור באתר זה – סביר להניח שסוכן הנדל"ן שלכם היה משמיט כמה מהפרטים המזעזעים שהתרחשו בהיסטוריה של המקום.

עם יום המעבר של המשפחה – כלבם פוחד להיכנס לבית, כיוון שהוא חש במשהו מסתורי באוויר. הם גם שומעים רעשים בלתי מזוהים בלילה, ומוצאים מרתף סודי הדחוס בעתיקות מאיימות. בעיית הרדיפה מתחילה באופן קבוע ומונעת שעות שינה רבות, והמשפחה עושה את הדבר ההגיוני ביותר לאותה תקופה – פונה לאד ולוריין וורן (פטריק ווילסון, "הרוע שבפנים" ו-ורה פרמיגה, "תלוי באוויר"), חוקרים של "בעיות שמעבר", ובזמם הפנוי הם משמשים גם כמכסחי שדים אמיתיים ורבי ניסיון.

בקורות החיים של הבמאי נמצא בין השאר הסרט המפחיד והמזוויע "המסור", וגם כאן אל תלכו שולל – בהחלט קיימת נוכחות של העלאה באוב עקובה מדם. כמו בקלאסיקות אימה רבות, הדברים שאנו לא רואים הם המפחידים ביותר, והשימוש המבריק של חריקות, טריקת דלתות ושבירת חפצים (עיצוב הצליל הוא ללא רבב), עוזרים ליצור אווירה מאיימת ללא הרף, עד כדי בטן מתהפכת.

הסרט "לזמן את הרוע" עושה את המיטב בהעברת סיפור "המבוסס על אירועים אמיתיים". הוא כל כך אמין, שאפילו הצופים הרציונאליים ביותר יתחילו לחשוב שאכן יש משהו מאוד לא מוחשי המתחבא בארון הבגדים או מתחת למיטה.

פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

מבט אחר על תאילנד

החל מה-19 בספטמבר תוצג בחלל קניון רמת אביב תערוכת "תאילנד מבעד לעדשה", הכוללת מבחר צילומי מסע ייחודיים מתאילנד של הצלם אסף קליגר. בין העבודות – מיצג וידיאו המציג טכניקת אנימציה STOP MOTION, המאפשרת ליצור המשכיות בתנועה לאובייקטים מצולמים שונים, גם ללא רצף תנועתי במציאות.

מתוך התערוכה "תאילנד מבעד לעדשה" - בקניון רמת אביב, צילום של אסף קליגר

מתוך התערוכה "תאילנד מבעד לעדשה" - בקניון רמת אביב, צילום של אסף קליגר

לדברי אוצר התערוכה, שרון תובל, באמצעות טכניקות שונות עושה קלינגר שימוש מושכל באפשרות של המצלמה לבודד רגע אחד ובוחר להציג רצף התרחשויות באירועי ראווה, בניגוד לרגע המכריע המקובל בצילום. "צילומיו נושקים לכל תחומי החיים, החל מנופים עוצרי נשימה מכל רחבי תאילנד, דרך פורטרטים של אנשים מרתקים ומסקרנים ועד לתיעוד מקומות פולחן ודת בודהיסטים. הצילומים מצגים בכנות רבה, יחד עם הומור ודרך חדשה להתבונן בארץ החופש".

הצלם אסף קליגר הוא בוגר המחלקה לצילום בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. הוא זכה בשנת 2008 בתחרות הצילום הבינלאומית של לשכת התיירות של תאילנד. מאז מתעד קליגר מסעות שונים לתאילנד.

קליגר חי ויוצר בתל אביב והשתתף בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל. לאחרונה קיבל את המילגה לעידוד אמנים צעירים מקרן "אמריקה ישראל". עבודותיו נמצאות באוספי אמנות חשובים והופיעו במספר מגזינים בארץ ובעולם.

במסגרת התערוכה תתקיים הגרלה אשר תזכה את הזוכה בחופשה זוגית באי קוסמוי בתאילנד לעשרה ימים.

לדברי דב קלמן, נציג משרד התיירות של תאילנד בישראל, המבט על תאילנד מבעד העדשה של אומן ישראלי עכשווי, חושף את צדדיה הנוספים של תאילנד. "בשנת 2012 ביקרו 125,000 ישראלים את תאילנד, שיא כל הזמנים. מתחילת שנת 2013 המשיכה תנועה זו לגדול ב-7%", אמר קלמן.

פרטים נוספים באתר קניון רמת אביב http://www.ramat-aviv-mall.co.il/.

פורסם בקטגוריה ג, תיירות, תיירות בארץ | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

כאב המלחמה עדיין כאן

"נלחמתי במלחמה, ההיא משנת 1973, נו… יום הכיפורים". כך התחילה אחת מהשיחות שלי עם מי שלחם במלחמת יום הכיפורים. אני נולדתי בימים שלאחר המלחמה, והיא אף פעם לא העסיקה אותי במיוחד. גם בבית לא דיברו יותר מדי על המלחמה, אף שאבי השתתף בה. ניצני סקרנות החלו לצוץ אצלי לאחר מלחמת לבנון השנייה. לאחר שאתה טועם טעמה של מלחמה, אחרי שפתאום באמצע החיים אתה נחשף למראות איומים, כשלפתע המושג לאבד חבר הופך מוכר לך יותר, אתה מגלה שלצד הפצעים האישיים שהאדם נושא עמו נוצרים פצעים ציבוריים, לאומיים. אז אתה מתחיל להרהר ולתהות האם נכון לעסוק בענייני מלחמה, או שמא עדיף להדחיק אותם, והאם אותם פצעים נפשיים ציבוריים מגלידים?

הפצעים מסרבים להגליד (צילום: יהלי פז)

בחיפוש אחר תשובה, מצאתי עצמי בעיצומם של הימים הנוראים מהרהר במלחמת יום הכיפורים. הרהורי אלה הניעו אותי לחפש אנשים שהשתתפו במלחמה כדי לשוחח איתם. כדי לשמוע על המלחמה ממקומו של החייל הפשוט, שנקרא לדגל בעיצומו של היום הקדוש לעם ישראל, ובלי לחשוב פעמיים הוא מתייצב ומכריז "נכון אני?.

שוחחתי עם עשרה אנשים על המלחמה ההיא, המספר המינימלי ביהדות כדי לבטא ציבור, מניין. בשיחות ניכר שישנו מכנה המשותף לכולם: בתודעה שלהם יום כיפור נחלק לשתי תקופות, יום כיפור עד המלחמה ויום כיפור מאז המלחמה. כל ימי הכיפור עד למלחמה נמחקו, וכל ימי הכיפור מאז המלחמה מתנהלים בצלה. הזיכרונות, המחשבות, הפחד מקריאה נוספת בעיצומו של יום הכיפורים, וזאת אף שכולם כבר השתחררו משירות מילואים.

א"ש סיפר לי שבכל יום כיפור בשעה 13:22 הוא מסתכל על דלת בית הכנסת כדי לוודא ששוב לא מגיעים לקרוא לו למילואים. ד"ל סיפר שמאז המלחמה הוא לא מגיע לתפילת מנחה כדי שאם יבואו לגייס הוא לא יהיה שם. אחר סיפר שהוא יוצא בשעה 14:17 לשירותים. עבורם המלחמה לא נגמרה – היא רק נפתחה בחזית חדשה – הפעם המלחמה היא עמוק עמוק בנפש.

ארבעים שנה אחרי, והפצעים של לוחמי מלחמת יום הכיפורים עדיין מסרבים להגליד. עבורם רב הנסתר על הנגלה בכל הקשור למלחמה. איך זה שמדינת ישראל הרשתה לעצמה להתנהל כך? מה היה קורה לו הפסדנו? מי אמר שתסריט מעין זה לא יחזור על עצמו פעם נוספת? השאלות הרבות ממשיכות לנקר בעוצמה.

לאחרונה, ואולי כדי להשמיע קול שונה, יש הקוראים לחברה הישראלית להניח לאותה מלחמה, לנטוש בשיח הציבורי את מעוז 1973 ולהמשיך הלאה. לדעתי, עדיין לא הבשילה העת לכך. יש ישראלים החיים איתנו היום שעבורם הדיבור על המלחמה מספק שחרור ומשמעות. שאלתי כל מי ששוחחתי עמו האם נכון יהיה לנו להפסיק ולדבר על אותה מלחמה, האם כדאי להניח את המלחמה ההיא בצד? כולם באופן חד משמעי התנגדו. כולם פרט להלום קרב אחד, שתבע להפסיק לדבר המלחמה. אך הוא היה היחיד שלא הפסיק לספר לי עליה, וביקש שנמשיך את השיחה גם אחרי שסיימנו.

כאב המלחמה עדיין לא תם, הפצעים טרם התאחו, המראות טרם התערפלו, והנשמה הפצועה נותרה ללא מרפא. וכל עוד יש כאלו שמבקשים להשמיע את סיפוריהם, חלה עלינו החובה לשמוע. ייתכן שבעוד 50 שנה מלחמת יום כיפור כבר לא תהיה רלוונטית לשיח הציבורי ואז נוכל להניח לה. בינתיים נשנן לעצמנו את דברי הרב סולביצ'יק בהגדירו את היחסים שבין היחיד לציבור שקבע: "לעולם אין היחיד מתבטל כנגד הציבור, ואין הציבור מתקפח בגין היחיד, או היחידים לכל אחד מהם נתבצר מקומו שלו".

 

 

 

פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה | עם התגים , , | סגור לתגובות

אחד מכל שלושה מתכוון לרכוב על אופניים ביום כיפור

37% מהציבור (אחד מכל שלושה) מודה כי הוא מתכוון לרכוב על אופניים ביום הכיפורים הקרוב, כך עולה מסקר חדש שערכה "עמותת אור ירוק", לקראת יום הכיפורים.

יום הכיפורים הפך לחגיגה עבור רוכבי האופניים בשנים האחרונות וגם השנה יצאו המוני בית ישראל אל הכבישים הריקים וידוושו באופניים. הסקר נועד לבחון את עמדת הציבור לגבי הלגיטימיות של רכיבה על אופניים חשמליים ביום הכיפורים, ואת היקף התופעה.

(צילום: דן בר דוב)

מדוושים בתל אביב (צילום: דן בר דוב)

רוב הציבור חושב כי רכיבה על כל סוגי האופניים לגיטימית ביום כיפור. 56% מהציבור לא מוצא כל בעיה ברכיבה גם על אופניים רגילים וגם על אופניים חשמליים. האם רכיבה על אופניים חשמליים היא מעשה לגיטימי ביום כיפור? כמעט אחד מכל חמישה נשאלים טען כי הדבר איננו לגיטימי ומקובל בעיניו.

למרות שאופניים חשמליים הפכו יותר ויותר פופולאריים בקרב הציבור, 2% הודו כי הם מתכוונים לרכוב על אופניים חשמליים במהלך יום הכיפורים. בנוסף, 4% הודו כי הם מתכוונים לרכוב גם על אופניים חשמליים וגם על אופניים רגילים, בעוד 96% ירכבו על אופניים רגילים.

קסדה הוכחה כאביזר בטיחות מציל חיים, וכאביזר בטיחות יעיל מפני פגיעות ראש. מחקרים מהעולם הוכיחו כי קסדה יכולה להפחית את הסיכון לפגיעת ראש עד 85%.

האם כל משקי הבית יקפידו על רכיבה עם קסדה? מהסקר עולה כי רק 60% ממשקי הבית דיווחו כי בני הבית שירכבו על אופניים, יעשו זאת כשראשם מוגן על ידי קסדה. 19% דיווחו כי חלק מבני המשפחה או הילדים יחבשו קסדה ו-21% דיווחו כי אף אחד מבני המשפחה לא יחבוש קסדה.

פורסם בקטגוריה ב, בטיחות בדרכים, ירוק בדרכים, רכב | עם התגים , | סגור לתגובות