לפיד בפרלמנט ההונגרי: לעולם לא יקרה שוב

"אני שמח להיות כאן היום, אבל אני לא רק שמח. זוהי תחושה מורכבת, שבה כולנו אבודים במקצת בין הגעגוע אל העבר ורוחות האימה של העבר, בין התקווה שמשהו עמוק השתנה בחברה האנושית, לבין הפחד ששום דבר לעולם אינו משתנה והשדים עדיין חיים בינינו. לפני שבעים שנה היה שלט תלוי על בניין הפרלמנט היפהפה הזה. הוא אמר, "אין כניסה לכלבים ויהודים". אנחנו רוצים לשכוח. אנחנו לא יכולים לשכוח". כך פתח שר האוצר יאיר לפיד את נאומו בפרלמנט ההונגרי.

שר האוצר יאיר לפיד בפרלמנט ההונגרי. "לפני 70 שנה היה שלט תלוי על בניין הפרלמנט היפהפה הזה. הוא אמר, "אין כניסה לכלבים ויהודים"

שר האוצר יאיר לפיד בפרלמנט ההונגרי. לפני 70 שנה היה שלט תלוי על בניין הפרלמנט היפהפה הזה. הוא אמר, "אין כניסה לכלבים ויהודים"

"יש רגע. הוא הרגע המכונן של המשפחה שלי, הוא הרגע המכונן שלי, למרות שלא נולדתי כשהוא אירע. הוא קרה פה בבודפשט, בפברואר 1945".

במרתף בגטו בודפשט

יוסף "טומי" לפיד ז"ל

יוסף "טומי" לפיד ז"ל

"בפברואר 1945 אבא שלי – יוסף 'טומי' לפיד היה בן 13, וחי עם סבתא שלי במרתף בגטו בודפשט, בשלב זה, בעיקר מבשר של סוסים שמתו ברחוב. הרוסים היו כבר קרובים לבודפשט, והגרמנים יחד עם הפשיסטים ההונגרים התחילו להוציא את היהודים בשיירות מוות. את רובם הם הובילו אל נהר הדנובה, שהיה קפוא. הם ציוו עליהם לכרות חורים בקרח, ואז ירו בהם לתוך המים.

"באחד מימי שני, מוקדם בבוקר, הגרמנים הקיפו את הבלוק של אבא שלי, והתחילו להוביל אותם בשיירת מוות שהיו בה בערך 600 איש. הם הלכו ברחובות של בודפשט, שהיתה ריקה בגלל ההפצצות של הרוסים, ומהחלונות הסתכלו עליהם אנשים שידעו שהם הולכים למות. בשלב מסוים, כשהם הגיעו לגשר מרגיטף הנמיך מטוס רוסי לרגע מעל השיירה ופתאום אנשים התחילו לרוץ ולצרוח, והגרמנים הרימו את ה'שמייסרים' וירו לעבר השמיים, ואבא שלי הסתתר מאחורי בית שימוש ציבורי קטן, צבוע ירוק.

"אמא שלו שעמדה מאחוריו, דחפה אותו לתוך בית השימוש, ואמרה לו 'תעמיד פנים שאתה עושה פיפי'. והוא העמיד פנים שהוא עושה פיפי, והשיירה המשיכה בלעדיהם. ושש שעות אחר כך, כל מי שהיה בשיירה הזאת היה כבר מת, חוץ מאבא שלי, וסבתא שלי. הם עמדו ברחוב, חופשיים, בלי הטלאי הצהוב, כי אבא שלי הוריד אותו מהבגד, והם יכלו ללכת לכל מקום.

"במיד-ווסט האמריקאי היו אלפי מיילים שבהם לא גר אף אדם, ב'בוש' האוסטרלי, כל הדרך מסידני ועד פרת', חיו פחות אנשים מבגטו בודפשט, לונדון היתה חופשית, פריז עמדה להשתחרר, מוסוליני כבר נתלה באיטליה, אבל לאבא שלי – ילד בן 13 – לא היה לאן ללכת. לא היה לו לאן ללכת, אז הוא חזר לגטו. הוא חזר לגטו וקיווה שהרוסים יגיעו לפני ששיירת המוות הבאה תצא לדרך".

ביקור עם אבא בבודפשט

"הרבה מאוד שנים אחר כך, נסעתי עם אבא שלי לבודפשט. הלכנו יחד ברחוב ואז הוא נעמד, והתחיל לבכות, והצביע על בית שימוש ציבורי קטן – הוא כבר לא צבוע ירוק, גרפיטי מכסה אותו, אבל הוא עדיין שם. ואמר לי 'זה-זה. זה המקום שבו אני ניצלתי, זה המקום שבו בעצם אתה נולדת, זה המקום שבו נולדה הציונות שלי. כי פה אני הבנתי שאני מוכרח שיהיה לי מקום שאליו אני אוכל ללכת'.

"ועמדנו שם, שני גברים מבוגרים, וליטפנו את הקיר של בית השימוש ובכינו, והעוברים והשבים ברחוב עקפו אותנו בזהירות, כי הם היו בטוחים שאנחנו משוגעים. אבל לא היינו משוגעים. היינו – טעות סטטיסטית. הוא אמור היה להיות מת, ואני אמור הייתי לא להיוולד, ובכל זאת היינו שם. נגד כל הסיכויים, שני גברים שמוכרחים שיהיה להם מקום אליו יוכלו ללכת.

"כשאבא שלי חזר לגטו הוא הכיר שם עוד יהודי צעיר, בשם תומש פטר לנטוש, שהיה חבר במחתרת האנטי-נאצית, הבריח לגטו תרופות ואוכל, וסיכן את חייו יום אחרי יום כדי לעזור לאחרים. שם, בגטו, תומש לנטוש הכיר את אנט – שנמצאת כאן איתנו היום יחד עם בתה קתרינה – ומתוך התופת נולדה משפחה.

"כמה חודשים מאוחר יותר המלחמה נגמרה. אבא שלי חזר לעיר הולדתו וגילה שאביו מת במחנה הריכוז מאוטהואזן ורוב קרובי משפחתו נספו בזמן הכיבוש. לנטוש חזר לביתו וגילה שאמו ורוב קרובי משפחתו נרצחו. בסך הכול, בעשרת חודשי הכיבוש הנאצי נרצחו 450 אלף יהודים הונגרים.

"אני אורח בבית הזה, ואורחים אינם אמורים להביך את מארחיהם, אבל אנחנו נחטיא את כל הרעיון שמאחורי האירוע הזה אם נתכחש לעובדה שרצח-עם בהיקף כזה לא יכול היה להתרחש ללא עזרתם האקטיבית של עשרות אלפי הונגרים, וללא שתיקתם של מיליוני הונגרים אחרים".

"כתם על כבודו של הבית"

"יש כתם על כבודו של הבית הזה. במשך שנים ארוכות כולנו ניסינו להתעלם מן הכתם הזה, אבל ההיסטוריה לימדה אותנו שהתעלמות לעולם אינה המדיניות הנכונה. האנטישמיות שוב הרימה בהונגריה את ראשה המכוער, ואנחנו יודעים היום – כי למדנו את זה ליד בית השימוש הירוק, על גדת הדנובה – שאסור לנו לבטל את הגזענות, אסור לזלזל בה, אסור לתת לה לצמוח. השנאה אינה נעלמת. היא עובדת חיים נוראה שעלינו להיאבק בה בכל שעה ובכל יום.

"ולכל מי שאומר שזה אחרת, ושהזמנים השתנו, ושזה לא יכול לקרות שוב, אני מעלה לפניכם את זכרם של תומש לנטוש וטומי למפל, שני ילדים רגילים, מבתים רגילים, עם משפחות רגילות – לא עשירים מדי, לא בעלי כוח, אולי לא משמעותיים מדי – שקמו בוקר אחד ובמקום ללכת לבית ספר נאלצו להימלט על נפשם מפני שהעולם כולו גמר אומר שהוא רוצה שהם ימותו. לא בגלל מה שהם עשו, הם לא עשו רע, אלא בגלל מה שהיו".

הצוואה

"טומי ותומש נשארו חברים לכל ימי חייהם. טומי הפך לשר המשפטים של מדינת ישראל, תומש הפך יו"ר ועדת החוץ של הקונגרס האמריקאי. הם מתו בהפרש של כמה חודשים ב-2008. איש אינו צריך להרגיש צער עבורם. היו לשניהם חיים טובים, ומלאים, והם חיו ומתו מוקפים באהבה והערכה. אולם הם השאירו לנו צוואה. והצוואה שלהם אומרת:

"אנחנו לא יכולים לעולם – לעולם! – להפסיק להיאבק נגד הגזענות, נגד השנאה, ולמען הצדק.
בראיון שנתן תומש לנטוש כמה שנים לפני מותו לקרן ספילברג, הוא נשאל מה צריכים הדורות הבאים ללמוד מהשואה. והוא אמר:

It is very simple: We are our brothers and sisters keepers… we cannot be bystanders… the prime obligation of every human being, is to speak out against injustice committed against any other human being, and the more different this human being is from you, the greater is your obligation to defend him.

"המילים האלה צריכות להדהד לנצח בבית הזה. הבית הזה צריך כל בוקר מחדש לומר, זה לעולם לא יקרה שוב. יהודים לא ימותו שוב על אדמת הונגריה רק מפני שהם יהודים. אנחנו, באמת, מחויבים".

פורסם בקטגוריה א, אירופה, אקטואליה, בעולם, מדיני-פוליטי | עם התגים , , , , , | 9 תגובות

"שיר אחד" – יעקב ביטון (2)

החיפזון לתעד!

הרי הדברים היו אחרת! כמו הזמן
חתומים לעצמם

סד התוחלות, המבנה העליון,
נחמת הגבול המרצד
חלולה בעפר הזה

אוצר שיער הערווה
נפער לבסוף בטמיון\דמיון
איזור מוקצה             חריף
נסמך על הצימצום העז
מעבר לו
הכול שדה בדיות
סוד הסברה האחרונה

האישה הכושייה שזכרת
עיניה צהובות
איך ימסר צחוקה עכשיו?
סרקה את שיערה כאילו המחר
המחר
איזה הרהור אכזר

איך אשכח את הצייר ההוא ובלוטות עיניו
איך הלביש את אהובתו שכבות
וחתם פרח  בגופה
איך ראה את צבעו הנסתר של השלג

 ___

פלאיו
פלאיו

אבדת באותו סבך
פרחי הכותנא הקטנים שלך
כובע נערה המלבין כל קיץ
ונשכח כיומן  עבדים

 היית תנשמת אורות
ראיתיך דואה בתוך הזוהר ההוא
בארץ טלאים מרה

פלאיו

יחפה ופתוחה כמו  נוצה
ונשר אחד כבד כנפיים
על הגבעה עומד

בפלומתך   השמורה                   פלאיו
קראת בשמו
וארבעה פנים לאחד

ילדתי שאבדה
פרעונית חולות\חול

השער פתוח
פלאיו
יכולת לנוח שמה
להתנחם בשעה על כיסא קטון

___

הגוף היונק  ונחנט בשמש
לשון חרותה נודדת

זהר המצפון הנופל
שם מותני משנסת
מן האכזר אשר ליבי גואה

וזרועי עד קציר.
עד קציר.

לפני השדה נצרב האובד בחותם שולחו

דיוקן  לשעה עמדתי

נזרע הכול
לאבידה \בנפילה

ובאין דרכים
רוח\י נפקחת

__

גיד מן הרקיע הוליך אותך
חזרתי גם אני בחול הרופף

הזדקנו בצעדת ערב אחד
עקבך מרוטש חיים

צעיף אלמנה\אלמנות לצווארי

בשדה אחר
יבול נשרף בשעה

***

העיתון תחת ידי
ואני נוברמחפש תאריך
הרי היום קניתיו , יעיד המוכר בתחנה המרכזית
ראה אותי מועד במדרגות היציאה
הנה עברו חמש שנים
בריקודו פרכס הזמן
חמש שנים עברו על דם.

___

מזווה האש
הנה בסאלון עולה צהלה חדשה
מאוס כבר השעשוע במזונות נפש דקה
מזווה האש!
הגרונות סטו מן הסוכר
מרצד עכשיו קרמל הנפשות
על המשקוף אותה לכה לחה.

בין העצים
בכיכר
מלחית ומושך הלב הישן
שריר לשון הסופרים

 לקלף
להתיק
ללחך

עיקר העין בעצמה מלבה
הילולה
אין נמלט

הנה המשרת במטאטא.
פניו הגלויות לרוח

הגבירה נשלחת אל חדרה ממש ברגע זה

__

החיפזון לתעד!
הרי הדברים היו אחרת! כמו הזמן
חתומים לעצמם

סד התוחלות, המבנה העליון,
נחמת הגבול המרצד
חלולה בעפר הזה

אוצר שיער הערווה
נפער לבסוף בטמיון\דמיון
איזור מוקצה             חריף
נסמך על הצימצום העז
מעבר לו
הכול שדה בדיות
סוד הסברה האחרונה

האישה הכושייה שזכרת
עיניה צהובות
איך ימסר צחוקה עכשיו?
סרקה את שיערה כאילו המחר
המחר
איזה הרהור אכזר

איך אשכח את הצייר ההוא ובלוטות עיניו
איך הלביש את אהובתו שכבות
וחתם פרח  בגופה
איך ראה את צבעו הנסתר של השלג

"שיר אחד" – יעקב ביטון

פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, רשמים, שירה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

יונייטד מורידה את עמלת הבסיס לסוכנים

חברת יונייטד איירליינס החליטה לעדכן את מדיניות התגמול שלה באופן שבו, החל מיום 1 באפריל 2014, תופחת עמלת הבסיס, שתשולם בגין מכירות/כרטוס בישראל של שירותי תובלה של יונייטד מ- 7% ל– 5%. כך הודיעה הבוקר החברה לסוכני הנסיעות. בהודיעה הדגישה החברה, כי למען הסר ספק – כרטיסים שיונפקו לאחר 1 אפריל 2014 יזוכו ב- 5% עמלת בסיס.

יונייטד איירליינס. התגמול המעודכן הינו הוגן וראוי

יונייטד איירליינס. התגמול המעודכן הינו הוגן וראוי

עוד נמסר לסוכנים בהודעה, כי מעבר להפחתה האמורה, כל התנאים והמגבלות הקיימים בנוגע לגמול ו/או הזכאות לגמול יחולו כל עוד לא נמסר אחרת על ידי יונייטד.

יונייטד מצטרפת בכך לחברת אל על שהחליטה בסוף ינואר השנה להוריד את עמלת הבסיס שהיא משלמת לסוכני הנסיעות מ-7% ל-5%, החל מ-1 במאי השנה, לכרטיסים אשר יונפקו לאחר 30 באפריל השנה. בכך קידמה עצמה אל על צעד אחד נוסף לעבר חברות התעופה הגדולות שנטשו את תשלומי עמלות הבסיס ועברו לשלם רק עמלות תמריץ ועתה מצטרפת אליה גם חברת יונייטד.

תגובת יונייטד: "שינוי עמלת הבסיס משקף את התנהלות שוק הנסיעות הישראלי התגמול המעודכן הינו הוגן וראוי".

בתעשיית התעופה בארץ קיימות שתי עמלות עקרוניות המשולמות לסוכני הנסיעות:

עמלת בסיס – שבה נקבע, כי חברות התעופה ישלמו לסוכנים 7% מערך כרטיס הטיסה, כשהתשלום משולם עבור כל כרטיס שנמכר.
עמלת תמריץ – המשולמת בהתאם לרמות הכספיות הכמותיות הנצברות בשל מכירת כרטיסי הטיסה. בשיטה זו קובעת חברת התעופה לכל סוכן את הרמות הדרושות, כדי לשלם לו עמלות תמריץ.

חברות התעופה המשלמות עמלת בסיס משלמות גם עמלות תמריץ וחברות תעופה שלא משלמות עמלות בסיס, משלמות רק עמלות תמריץ.

מבין חברות התעופה הבולטות הפועלות בישראל, המשלמות את עמלות הבסיס ועמלות התמריץ נמנות: אל על, טורקיש, יונייטד, דלתא, טראנסארו, אירופלוט, יו.אס. איירווייס וטארום.

מבין חברות התעופה הבולטות שאינן משלמות עמלות בסיס: לופטהנזה, אליטליה, סוויס, אייר פראנס, בריטיש, אוסטריאן, איבריה, אייר קנדה, אייר ברלין, איזיג'ט וקלמ.

פורסם בקטגוריה ב, תעופה | עם התגים , , | סגור לתגובות

חשד: גן ילדים הוצת בידי הורים

גן ילדים במושב חלץ  שבמועצה אזורית חוף אשקלון, הוצת הבוקר (שלישי) בידי אלמונים. כמו כן הוצתה מכוניתה של מנהלת הגן שחנתה במוך לביתה במושב. בשתי ההצתות לא היו נפגעים. שוטרית תחנת קרית מלאכי פתחו בחקירה.

במשטרה נבדק כיוון חקירה ולפיו הורים לילדים בגן הם שגרמו להצתה על רקע תלונות שהגישה הגננת בשבוע שעבר על איומים שהשמיעו כלפיה כמה הורים במהלך שיחה שנערכה איתם. שני בני אדם נחקרו ושוחררו בידי המשטרה לאחר הגשת התלונות. בשלב זה בודקים גורמי כיבוי האש את נסיבות ההתלקחות, לצד חקירת המשטרה. טרם נעצר איש.

פורסם בקטגוריה א, בארץ, פליליים | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

על "אסירים" ואלוהים

אזהרת ספוילר; הפוסט מיועד למי שראה את הסרט "אסירים" של הבמאי דניס וילנו, או למי שאינו מתכוון לראותו. מתח ואימה מלווים את הצופים לאורכו של הסרט הרב-ממדי הזה, שבמוקד שלו שאלות מוסריות כבדות משקל, מה שהופך אותו לאחד הסרטים החשובים של השנים האחרונות.

פוסט טראומה. או לפחות מאוד קרוב לזה. כך אתם עלולים לצאת מהסרט "אסירים", ולא רק בגלל חטיפת הילדות והאימה המוחלטת, שתוקפת את נשמתכם מהרגע הראשון של הסרט ועד סופו.

האימה הגדולה יותר ניחתת בדקות האחרונות של הסרט. שוב, לא בגלל "הסוף המפתיע", המובטח בתיאור שהפיצו משווקי הסרט. יוצרי הסרט מכוונים אותנו לכמה חשודים פוטנציאליים, כך שזהות מבצע הפשע אינה כה מפתיעה. הסוף המפתיע באמת הוא ההכרה כי אכן כל אחד יכול להפוך למפלצת בתנאים המתאימים.

פרט לרובד הראשי של הסרט, העלילה, קיימים רבדים נוספים. זוכרים את "התחלה" (Inception")? גם הוא סרט רב-ממדי, שממנו יצאתם בתחושה שמוחכם עבר זה עתה עיסוי פיזי של ממש. כמו ב"התחלה" גם "אסירים" הופך אתכם לחלק מהעלילה. אך כאן מסתיים הדמיון בין השניים.

הרובד הנוסף בסרט עוסק בשאלה האם אנחנו יכולים לאבד צלם אנוש. למעשה, הסרט הזה הוא מעבדה לפסיכולוגיה של ההמון.

יו ג'קמן (משמאל) ופול דאנו בסרט "האסירים". באדיבות "יונייטד קינג"

כשהאב קלר דובר – המגולם על ידי יו ג'קמן (Hugh Jackman) הנפלא – לוקח את החוק לידיים, אנו לחלוטין מבינים אותו. הרי גם אנחנו היינו נוהגים כך במקומו. או לפחות היינו רוצים. לכן, כשהוא מכה את אלכס (פול דאנו), החשוד בחטיפה, אולי עוד מנקר הספק בדבר אשמתו, אבל אנחנו מצדיקים את המכה, רק למקרה שיימצא אשם בהמשך.

אבל אז מגיעה הזדמנות פז, שמעט ממשפחות הקרבנות זוכות לה, אם בכלל. הזדמנות לחטוף את החשוד, ולהוציא ממנו מידע. האם היינו עושים זאת לו היו חיי ילדינו  תלויים בכך? אין ספק.

המחשבה שאנו אנשים מוסריים לא עוזבת אותנו לרגע. הרי לא כולנו רוצחים בעלי חיים כפי שעושה קלר בסצינת הפתיחה, סצינה שנועדה לשכנע אותנו בהמשך, שהוא אכן מסוגל להתעלל באדם חסר אונים. מי שהורג צבי (שבתודעה הקולקטיבית נתפס כ"במבי", ענוג ופגיע), בהחלט טמונה בו יכולת שטנית, לא? אפשר לשער שהחיה שניצודה, נבחרה בקפידה. לא זאב, לא דב גריזלי ולא טורף אחר, אלא במבי. במבי גדול, אמנם, אבל במבי.

ומפני שאנחנו כל כך מוסריים, אנו זקוקים להתחבטות מצפונית. מי שמספק אותה הוא האב השחור, פרנקלין, המגולם על ידי טרנס הווארד. עם התפתחות העלילה תהיתי למה הבימוי מתמקד יותר בסבל של האב הלבן, ופחות בסבלו של האב השחור. זה בהחלט צרם. אבל מסתבר שלפרנקלין יש תפקיד חשוב. הוא משמיע את הקול המצפוני שלנו, ודורש מקלר להפסיק לענות את אלכס. אנו עוקבים אחר שיח הדברים, המבטא את חילופי הדברים במוחנו, ומכריעים. אנו בעד. אנו רוצים להציל את הילדות.

אז מי בעצם האסיר? האם אנו היינו חופשיים במחשבותינו במהלך הצפייה בסרט? כלל לא בטוח. כפי שטענתי, הסרט משמש מעין מעבדה לעיצוב חשיבה והתנהגות. אופני החשיבה והרגשות שלנו נקבעו על ידי יוצרי הסרט באמצעים ויזואליים ושמיעתיים מתוחכמים. הובלנו לעבר המסקנות הנחרצות והשיפוטיות, וכך גם הובלנו אחר כך לייסורי המצפון והכאב שהגיעו עם ההכרה על מה שעוללנו, או מה שיוצרי הסרט עוללו לנו. ולכן, גם אנו, הצופים, מעין אסירים של יוצרי הסרט.

אי אפשר שלא להבחין גם ברובד הדתי. "אסירים" נוגע בסוגיות דתיות אתיות, ותפילותיו של קלר עוברות בעלילה כחוט השני. קלר הוא קבלן עצמאי – מעין נגר – כמו ישו. וכן, יש לו גם זקן, שמזכיר את Jim Caviezel ב"פסיון של ישו" (The Passion of the Christ). הבחירה להציגו כך בהחלט לא מקרית.

האם העובדה שקלר מתפלל כל הזמן, ומבקש מחילה על מעשיו מפחיתה מחומרת מעשיו? רבים מאיתנו גדלים על האמונה כי רק אלוהים יכול לשפוט אדם כראוי, והנה אנו עושים זאת בסרט כצופים. אנו תומכים בקלר מתוך הזדהות מלאה איתו. למעשה, אנו ממלאים בסרט תפקיד נוסף, מעין אלוהים.

אנו בטוחים שאלכס קשור לפשע כי הוא אמר משהו המעיד על כך שראה את הילדות סמוך לחטיפה או בזמן השבי, ולכן מוצדק לעולל לו כל מה שאפשר כדי לחלץ ממנו את המידע. זאת למרות שאנו יודעים כי מדובר באדם בעל מנת משכל של ילד בן 10. השיפוט שלנו משתנה בגלל הפחד והאימה, שאנו נתונים בהם.

יוצרי הסרט מוליכים אותנו צעד אחר צעד – תוך זריעת אימה – לקראת הכרעת הדין. אלכס אשם, לפחות במשהו, ולכן "מגיע לו". הם צופים את תגובותינו לסצינות המצולמות בקפידה, ויודעים לטעת בראשינו מחשבות מסוימות. הם יודעים כיצד נרגיש, ומשתמשים בכל כישרונם כדי לעורר בנו את הרגש הרצוי להם, ובעקבותיו את מחשבתנו.

מי בעצם האסיר? ג'קמן וג'ייק ג'ילנהול. באדיבות סרטי "יונייטד קינג"

אבל קלר עצמו, על אף כל תפילותיו ואמונתו, אינו מצליח לסלוח לעצמו ברגע שנודעת לו האמת.

הוא מגיע לבית המכשפה, ואף שהוא יכול בעיקרון לגבור עליה, הוא נראה כנוע ללא סיבה מוסברת, ומאפשר לה להשתלט עליו, ולקבל את עונשו.

האם זו כפירה בדת באופן לא מוצהר? הרי אם קלר כל כך מאמין, הוא צריך לדעת שאלוהים סולח לו, ולו רק בזכות כל התפילות שעליהן טרח במהלך הסרט. אבל עצם העובדה שהוא מעניש את עצמו מעידה על כך שאין הוא סומך עוד על הכוח האלוהי להענישו. הוא מחליט לבד כי ביצע חטא, ומחליט לבד לקבל את העונש. הוא מוכרח להעניש את עצמו על שלקח תפקיד אלוהי, ומצא באלכס אשם. ואנו אמנם רוצים סוף טוב, אך שותפים לתחושת האשמה, ולכן מקבלים את עונשו.

למעשה, גם אנחנו מוכרחים להיענש על שלקחנו, ולו זמנית, את תפקיד אלוהים. ולכן סוף הסרט מציע קתרזיס חלקי בלבד, ולא מושלם כפי שהיינו מצפים לו. יוצרי הסרט מציעים לנו רק רמז לבאות, ואנו משלימים אותו בדמיוננו. לטוב או לרע. "מה?! זה הסוף?" שאלו צופים סביבי, מתוסכלים. הם רצו אמירה נחרצת, סוף מוחלט.

אבל היוצרים אינם מכוונים לכך שנרגיש טוב עם עצמנו בסופו של הסרט, אלא מזמינים אותנו לבחון את עצמנו ולהבין כמה קל להשפיע עלינו באמצעות טיפוח רגשות עזים, ובעיקר פחד, לראות ב"אחר" חפץ נטול רגשות.

 

פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה, תרבות | עם התגים , , , , , , , , , , , | 3 תגובות

האיראנים ניצחו. לנתניהו כבר לא יקשיבו

לוּפְטְגֵּשֶׁפְטֵן. ובעברית: עִסְקֵי אֲוִיר. זה מה שביבי מנסה למכור לעולם מעגלת רהיטי האלטע זאכן שלו על הפודיום באו"ם. בעבר זה היה חמאסטן, טילים על תל אביב וכפר סבא (עד שבאמת עפו על תל אביב ולא עשינו להם כלום), אחר כך טרוריסטים מסוכנים שחגגו את ניצחונם בעזה על ביבי וברק, ו"אין פרטנר לשלום". למען האמת, לא נראה לי שהוא מוכר את הסחורה המשומשת שלו לעולם, אלא לישראלים. רק אנחנו די מטומטמים לקנות שוב ושוב את ההצהרות הפומפוזיות שלו בכל פעם מחדש.

אני מתקשה להאמין שהעולם ממתין בנישמה עצורה לנאום המלך ביבי היום. התקשורת הישראלית שוב עושה ממנו אגדה ומאדירה את יכולותיו הוורבליות יוצאות הדופן, אבל למעשה, הוא מפספס כבר שנים ארוכות. אין לו נאום אחד שראוי לזכור או לצטט, למעט הבטחות סרק. אני מניח כי בעיני רוחו, נתניהו משוכנע כי הוא הצ'רצ'יל החדש, שמנסה להציל את עמו מהיטלר פרסי, אבל הפרסי עזב, והוא נותר לבד.

הנה הוא שוב עומד לפני נאום היסטורי בעל חשיבות עליונה, אולי החשוב ביותר מאז ועולם; כך מציגה זאת התקשורת שאחוזה בפאתוס ולאומנות. זוהי תקשורת של טריבונות כדורגל, ובונים כאן הרים וגבעות סביב הנאום וחשיבותו, בדיוק כמו שמפנטזים לפני כל משחק של נבחרת ישראל בכדורגל על הסיכוי של ישראל לנצח.

לנבחרת ישראל לעולם לא יהיה סיכוי, בגלל המנטליות הבעייתית של השחקנים, בדיוק כמו המנטליות הבעייתית של הח"כים מהצד של נתניהו. לא ננצח במלחמה האזרחית על שלום וביטחון, כי הנבחרת שלנו עולה בבונקר. אולי נגנוב ניצחון, אבל בטבלת הניקוד העולמית לא נעלה לשלב ההצלבה. איראן עלתה, אם אתם תוהים. הם ניצחו.

מה יציג לנו מחר נתניהו באו"ם שיהיה רע יותר מהלינקדאין המזויף של הנשיא האיראני חסן רוחאני? איזה קסם, בדיחה או תעתוע הוא ישלוף מהכובע? והאם באמת חשוב מה הוא יציג? האם העולם עדיין מקשיב לביבי? נראה שלא. אובמה נתפס בעבר בשיחה פרטית אומר שנתניהו משקר והוא לא מאמין לו. קשה להאמין שזה אי פעם ישתנה. הנאום היום מיועד אך ורק לאוזניים של מצביעים ישראלים, אלו שחיים בפחד ומסרבים לראות אפשרות של מציאות שונה, בטוחים כי נגזר עלינו לחיות על חרבנו לעד ולהמשיך להיות תקציב ביטחון ששיש לו מדינה. הוא נועד למצביעי העבר של הליכוד, שבבחירות האחרונות עברו לבנט. נתניהו רוצה שיחזרו הביתה.

האיראנים ניצחו הפעם ב"נוק אאוט" קטלני. הם עשו את מה שנתניהו מעולם לא עשה, ולעולם לא יעשה: הם פשוט אמרו "כן". כן אנחנו מוכנים לדון ולדבר על עתיד אחר בלי גרעין איראני. נתניהו מעולם לא אמר כן. הוא גם לא יכול, כי אז הוא ייעלם. האם אי פעם מישהו הצליח לחלץ ממנו מה הוא כן מוכן לעשות למען השלום והפסקת הכיבוש? הוא תמיד אמר ואומר רק מה הוא לא מוכן לעשות.

הנאום מיועד לאוזני המצביעים בישראל, לא לעולם. אובמה ונתניהו בבית הלבן (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

ייתכן שהצהרות נשיא איראן שקריות ונועדו רק להרוויח זמן, אבל העולם התקדם הלאה, הוא רוצה לשמוע עוד בעיניים פקוחות ובוחנות. אף אחד לא לוקח את הסיפורים האיראנים כאמת קדושה, והזלזול שמפגין נתניהו וכן לשכתו, יועציו, ראשי מערכת הביטחון וראש השב"כ, בשאר מנהיגי האומות, כאילו כולם טפשים ורק אנחנו יודעים את האמת, הוא התנשאות בלי כיסוי. גם במדינות אחרות יש אנשים חכמים וספקנים ולמודי ניסיון, לא פחות מבישראל ואולי יותר. ההבדל הוא שהם מוכנים לבדוק אם יש שינוי לפני שיאמרו "לא" באופן אוטומטי. הם רוצים לנסות. האם גם אנחנו רוצים לנסות?

נתניהו אומר "לא" אוטומטי כי אין לו רטוריקה אחרת. הוא מפחד מהמהלך האיראני הזה, משום שהוא הופך להיות לא רלוונטי יותר. הוא נמחק מהמפה המדינית העולמית במהלך מט תקשורתי מבריק, ומי שהכתיר אותו כ"מלך ביבי" צריך לחפש עבודה אחרת. כיצד יוכל נתינהו לשרוד בפוליטיקה אם ייקחו לו את ססמאות "איראן-שואה- השמדה"?

ועכשיו תרגיל מחשבה: אם האיראנים יסכימו לפירוק תשתיות הגרעין שלהם וישאירו גרעין למטרות אזרחיות של חשמל ומחקר בעיקר תחת פיקוח עולמי, ויהיה להם תנאי אחד קטנטן לנושא, והוא שגם ישראל תעשה כך בגרעין שלה, מה יעשה נתניהו? כיצד תוכל ישראל לחמוק מהפינה הזאת? האיראנים מפחידים בעזרת הגרעין שלהם? אולי תפחדו כי הם פירקו את הגרעין הישראלי?

מנהיג אמיתי שספג מהלך שח מהיריב, היה עולה על הפודיום בסיבוב השני ומנסה לסיים במט: אומר לעולם שהוא מקבל בשמחה גדולה את הנכונות האיראנית לפרוק עצמה מתוכניות לנשק גרעיני, וכי התהליך יקדם את השלום בעולם. מנהיג אמיתי היה מציע לאיראנים לפתוח מיד במשא ומתן על שלום אזורי, והיה מעביר את הכדור למגרש הסרבנות האיראני.

ואז היינו רואים אם יש לנו ולהם מנהיגים אמיתיים, או שהכול בעצם בלוף.

פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה | עם התגים , , , , , , | 12 תגובות

חדש על המדף: חטיפים, ממתקים והרבה זיתים

זיתים טריים ומתובלים

"זיתא" משיקה מוצר ייחודי – זיתים מצוננים, המוגשים באריזה נוחה ועם תיבול מקורי. בניגוד לזיתים המגיעים בקופסת השימורים, זיתי "זיתא" לא עברו כל פסטור, וארוזים באריזת פלסטיק אטום לכניסה של אוויר וחמצן. העובדה מסייעת לשמור על הטעם של הזית, העסיסיות והמרקם הפריך – בדומה לזיתים הנרכשים במעדניות. הזיתים מוצעים במגוון של חמישה טעמים מתובלים: זית ירוק בתיבול גלילי, זית ירוק בתיבול פיקנטי, זית ירוק בתיבול איטלקי, זית ירוק עם שמן זית וזית סורי שבור עם לימון כבוש. גם בתחום האריזה מציעה "זיתא" חידוש: הזיתים ארוזים באריזה שקופה ונוחה, בעלת פתיחה וסגירה קלים, פשוטים ונוחים לשימוש, ונותנים מענה לבעיית השימורים. מארזי הזיתים, הנשמרים במקרר, נגישים לכולם גם במהלך ארוחות משפחתיות.

מחיר מומלץ לצרכן: אריזה של 215 גרם – 10 שקלים.

חטיף בטעם זיתים

"אסם" ממשיכה להרחיב את סדרת "ביסלי" בטעם חדש: ביסלי זיתים. החטיף מציע את אותה חוויה פריכה, אלא שהפעם בטעם זיתים. "אסם" כבר השיקה בעבר, ובהצלחה רבה, טעמי שונים לביסלי: חריף אש, מקסיקני, מנצ'ס, ביסלי בטעם ??? ועוד. לדברי החברה, הזיתים נחשבים לנשנוש אהוב בקרב הישראלים: ילדים אוהבים זיתים עם טוסטים, פיצות וגם בתור נשנוש לכשעצמם.

מחיר מומלץ לצרכן: אריזה של 70 גרם – 4 שקלים.

גבינות שמנת – טבעי, ירקות וזיתים

"מחלבות גד" מרחיבה את קטגוריית הגבינה למריחה ומשיקה את סדרת גבינות "שמנת ניו יורק" (30%), המאופיינת במרקם עשיר, מעט נוזלים ומעניקה חוויית טעם אולטימטיבי ממש כמו לאכול בייגל בניו-יורק. הסדרה כוללת גבינות שמנת בשלושה טעמים: טבעי, ירקות וזיתים. בנוסף, משיקה "מחלבות גד" סדרת גבינות קרם שמנת 5%, הכוללת ארבעה טעמים במתכון חדש וקטיפתי : טבעי, שום, שמיר וטוסקנה. הסדרה עשירה בסידן ומכילה 400 מ"ג סידן ל-100 גרם.

מחיר מומלץ לצרכן לסדרת "שמנת ניו-יורק": אריזת 200 גרם – 13.72 שקל.
מחיר מומלץ לצרכן לסדרת גבינות הקרם שמנת: אריזת 200 גרם – 12.44 שקל.

במבה עם סוכריות קופצות

"אסם" ממשיכה להרחיב גם את סדרת "במבה במילוי", ויוצאת בגרסה מפוצצות במיוחד: במבה במילוי קרם נוגט עם סוכריות קופצות. המהדורה החדשה ממשיכה את השילוב בין מלוח ומתוק, משדרגת את התענוג והופכת את חווית במבה במילוי לחוויה של כיף. סדרת "במבה במילוי" כוללת כבר כיום את טעמי נוגט, קרם חלבה וקרם במבה.

מחיר מומלץ לצרכן: אריזת 60 גרם – 4.50 שקל.

אשכולות פריכים של שוקולד

חברת הממתקים "כרמית", ממשיכה את קו החדשנות בעולם השוקולד תחת המותג המשפחתי "אגו", ולאחר תהליך פיתוח ממושך, משיקה את "אגו רוקס" – סדרת חטיפי שוקולד בטעמים, המהווה קטגוריה חדשה של פינוקי שוקולד איכותיים, לצריכה אישית או כפתרון לאירוח. אגו רוקס הוא פינוק שוקולד בצורת אשכולות – פורמט חדש שטרם נראה בשוק הישראלי. המוצר מיוצר בכל העולם על ידי גדולי היצרנים וייחודי בעיקר בזכות נראות מעניינת, שמזכירה סלע ומכאן שמו – ROCKS. המוצרים מורכבים מתערובת דגנים (פצפוצי אורז, קורנפלקס), תוספות איכותיות של אגוזי לוז, פקאן מסוכר, קוקוס ושבבי קרמל, בשילוב שוקולד חלב/לבן משובח. עתה מושקים שלושה טעמים: שוקולד חלב עם פצפוצי אורז ואגוזי לוז, שוקולד חלב עם קורנפלקס ושברי קרמל ושוקולד לבן עם פצפוצי אורז, פקאן מסוכר וקוקוס.

מחיר מומלץ לצרכן: אריזת 100 גרם – 10 שקלים.

פורסם בקטגוריה אוכל, חדש על המדף, כתבות אוכל | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

שביתה בקרנות פנסיה ותיקות

עובדיהן של שתי קרנות פנסיה ותיקות, "בניין" ו"חקלאים", שובתים כבר שלושה ימים. העובדים התאגדו לפני כשלוש שנים בהסתדרות ומאז מתנהל משא ומתן עם ההנהלה ולדברי ההסתדרות, תוך נקיטת סחבת, על ההסכם הקיבוצי עמם וחזרה מההסכמות.

מדובר בעובדי החוזים האישיים בחברת "עמיתים", המנהלת את שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות (מבטחים, מקפת, קגמ, בנין, חקלאים, אגד, הדסה ונתיב). בקרן הפנסיה "בניין" מועסקים כ-110 עובדים ובקרן "חקלאים" כ-30 עובדים. העובדים נותנים שירות למבוטחי כלל הקרנות הוותיקות אשר מונים כ-250 אלף מבוטחים פנסיונרים וכ-200 אלף מבוטחים פעילים. השביתה היא בתמיכת הסתדרות עובדי מינהל, עובדי משק ופקידים (מעוף). ההסתדרות הכריזה על סכסוך לפני כחמישה חודשים.

יור ועד העובדים, מירי דהן, אמרה היום: "ההנהלה ממשיכה לנהל איתנו סחבת בנוגע הסכם קיבוצי שישמור על ביטחוננו התעסוקתי וייתן לנו זכויות. אנו נמשיך במאבק עד אשר ההנהלה תשב איתנו אינטנסיבית במטרה לפתור את המשבר".

שתי הקרנות, "בניין" ו"חקלאים", ממומנות על ידי משרד האוצר אשר מינה את המנכל יואב בן אור כממונה מטעם האוצר על ניהול הקרנות.

פורסם בקטגוריה ג, יחסי עבודה, כלכלה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

משטרת ש"י עצרה שלושה מתנחלים מיצהר

שוטרי מחלקת הפשיעה הלאומנית במחוז ש"י עצרו הבוקר (שלישי) שלושה תושבי ההתנחלות יצהר בחשד לתקיפת שוטרים בשבוע שעבר בעת מעצרו של בועז אלברט, פעיל הימין שנעצר עקב הפרת צו הרחקה משטחי יהודה ושומרון. השלושה חשודים כי תקפו שוטרים בעת מעצרו של המתנחל וניסו למנוע את המעצר.

בעת הדיון בהארכת מעצרו של אלברט, טענה המשטרה כי בזמן המעצר הושלכו על השוטרים שקיות שתן, צואה ומים ויודו בשוטרים אבנים. עוד נטען, כי מתנחלים ניפצו שמשות רכב משטרה וניקבו צמיגים של רכבי משטרה נוספים. כמו כן תיארה המשטרה בפני בית המשפט כיצד חסמו מתנחלים עם רכביהם את צירי הגישה וכיצד נעמדו בדרכם של הכוחות.

שוטרי יס"מ מנסים לעצור את בועז אלברט האזוק למתקן בביתו (צילום: הקול היהודי), 25 בספטמבר:

שלושה מתנחלים נעצרו באותו ערב, ולמחרת שיחררם בית משפט השלום בפתח תקווה לבתיהם ללא תנאים מגבילים. הבוקר ביצעה המשטרה מעצרים בבתיהם של שלושה מתנחלים. מהמשטרה נמסר כי השלושה נעצרו ללא התנגדות. דובר המשטרה, פקד שי דוד, ביקש להדגיש כי "תקיפות השוטרים והפרות הסגר באותו יום לא יירדו מעל סדר היום של המשטרה. מחוז ש"י רואה בחומרה תקיפות שוטרים, ולא יהיו פשרות… מי שתקף או יתקוף שוטרים ימוצה איתו הדין". לדבריו צפויים מעצרים נוספים בקרב המתנחלים. 

בועז אלברט, שסירב למלא את צו אלוף פיקוד שהרחיקו עד מרץ 20214 מהשטחים, סירב למלא את החלטות בתי המשפט שקיבעו את חוקיות צו ההרחקה אך איפשרו לו לשהות בהתנחלות גני תקווה. בעת מעצרו הצהיר כי הוא נשמע לרבנים כמו הרב דב ליאור, רבה של צפת, ולא להחלטות המדינה שפועלת נגד יהודים שחפצים להתיישב בארץ ישראל. מעצרו של בועז אלברט הוארך הבוקר בבית המשפט בפתח תקווה עד להחלטה אחרת, ודיון בעניינו יתקים בעוד שבוע, ב-8 באוקטובר.

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, פליליים | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

לפיד: החזרתו של חסן – פגיעה בעבודה המאורגנת

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר כי "החזרתו של אלון חסן לתפקידו כראש ועד עובדי נמל אשדוד היא פגיעה של ממש בעבודה המאורגנת בישראל". לדבריו, "עבודה מאורגנת ושמירה על זכויותיו של ציבור העובדים בישראל ראוי שיהיו מיוצגים על ידי מי ששמים לנגד עיניהם את טובת העובדים ולא את טובתם האישית".

לפיד הוסיף כי ימשיך לקדם את המכרזים להקמתם של נמלים נוספים, אשר פתיחתם תביא להורדת יוקר המחיה למעמד הביניים הישראלי.

לפיד ויחימוביץ' מתנגדים לחזרתו של חסן לתפקידו. נמל אשדוד (צילום ארכיון: דובר צה"ל)

 

גם יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' מתנגדת להחזרתו של חסן לתפקידו. "זו שגיאה קשה להחזיר את אלון חסן להיות יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד", כתבה בעמוד הפייסבוק שלה, "חסן הוא תפוח רקוב אחד שמטיל כתם על מנהיגי עובדים, על העובדים כולם, ועלינו, הלוחמים בעד עבודה מאורגנת ומאמינים בה", כותבת יחימוביץ'. "צדקה ההסתדרות כשהשעתה אותו, שגתה כשהחזירה אותו היום 'משום שכבר אינו מקיים קשרים עסקיים עם הנמל' – וזה מאוד מצער אותי".

הוועדה ההסתדרותית בראשות היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, לבדיקת בקשת אלון חסן לחזור לשמש בווועד עובדי נמל אשדוד, קבעה כי אין מקום למנוע את שובו של חסן לוועד העובדים.

הוועדה דנה במשך כמה שבועות ובדקה את הסוגיה. הוועדה דרשה מאלון חסן להציג אישורים ומסמכים הקשורים לעסקיו ולאחר שבחנה את הנושא מצאה, כי חסן אינו מקיים, נכון להיום, במישרין או בעקיפין, יחסים עסקיים עם חברת נמל אשדוד. נוסף על כך, חתם חסן על תצהיר שבו התחייב שלא לקיים עסקים כאמור בעתיד, וכי אם יימצא שהוא מקיים עסקים עם חברת נמל אשדוד – יודח מתפקידו.

לאור הצהרתו של חסן ובדיקת הנושאים הקונקרטיים והמסמכים שהובאו בפני הוועדה מצאו חבריה, כי חסן אינו עובר על האיסור הקבוע בסעיף 8 לתקנון ועדי העובדים, האוסר על קיומם של עסקים עם מקום העבודה. בנסיבות אלה סבורים חברי הוועדה כי אין מקום למנוע את שובו של אלון חסן לוועד העובדים.

פורסם בקטגוריה ג, יחסי עבודה, כלכלה | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות