הוועדה לעידוד התחרות בענף המלט, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ, פרסמה הבוקר את המלצותיה. הוועדה הוקמה בהמשך להמלצות הוועדה לשינוי חברתי – כלכלי (וועדת טרכטנברג), כדי לתת מענה לכשלי השוק והחסמים שנמצאו בענפים שונים, ביניהם, ענף המלט המהווה תשומה מרכזית בבנייה ובתשתיות. שוק המלט עומד על כ-2 מיליארד שקל בשנה ומאופיין בריכוזיות גבוהה ביותר על ידי חברת נשר, המחזיקה בכ-85% מהשוק בישראל. יבוא המלט עומד על 15% מהצריכה המקומית, מצב שנוצר בשל מאפייני המוצר ומגבלות נוספות בתחום היבוא.

תכנית לעידוד התחרות בענף

הוועדה נדרשה להכין תוכנית לעידוד התחרות בענף, תוך הבטחת אספקה סדירה של מלט. המלצות הוועדה מניחות את התשתית להקמת מפעל על ידי משקיעים חדשים בענף, במטרה ליצור תחרות בענף ובכך שמה קץ למונופול בתחום.

הוועדה בחנה את מאפייני ענף המלט וזיהתה את החסמים והכשלים העיקריים בענף אשר מקשים מאוד על יצירת תחרות ויוצרים שוק מונופוליסטי. מונופול המלט איננו מונופול טבעי אלא מונופול שנוצר עקב מספר חסמים בשוק. ניתן להבחין בין שני סוגים של חסמים: חסמים מבניים – טבעיים שאינם ניתנים לפתרון, הנובעים מהמאפיינים המוצר – מרכיבי המלט ותהליך ייצורו וחסמים הניתנים לטיפול והסרה.

היעדר תכנון אסטרטגי

הוועדה מתריעה על היעדר תכנון אסטרטגי ארוך טווח של היקף הייצור בשוק המלט. מצב זה עלול להוביל גם בעתיד להמשך תלות במונופול, דבר שפוגע בשוק הנדל"ן והתשתיות. צריכת המלט בעולם הינה בקשר ישיר לגידול בשיעור האוכלוסייה. על כן, הוועדה רואה הכרח להודיע כי בעוד מספר שנים ייווצר פער בין הביקוש להיצע וכי המדינה חייבת להיערך לכך בתכנון ארוך טווח על ידי יצירת תשתיות לכניסת שחקנים חדשים שיקימו מפעל מלט נוסף. יישום המלצות הוועדה הינו הכרחי בנקודת זמן זו, בכדי לקדם את ההזדמנות לשינוי המבני הנדרש בשוק.

עיקרי המלצות הוועדה

חסם מובנה
החסם העיקרי הוא חסם טבעי נובע ממאפייניו של מוצר המלט שהינו אבקתי וסובל מחיי מדף קצרים. לכן קיים קושי ביבוא של המוצר.

עיקר החסמים הפתירים

מחצבות – אוצרות טבע מוקצים ללא התחשבות בשיקולי ריכוזיות. הקמת מפעל מלט מחייבת מחצבת גיר למלט בסמוך.

תכנון – חוסר זמינות סטטוטורית למפעל מלט בצמידות למחצבה מאושרת.

כוח מונופוליסטי – קיים קושי ליזם חדש לפעול בשוק מונופוליסטי בעל עודף כושר ייצור המסוגל להגדיל את הכמות המיוצרת ולדחוק כל שחקן חדש.

חסמי יבוא בנמלים – היעדר תשתיות ועלויות פריקה גבוהות.

לאור נתונים אלה ממליצה הוועדה על יצירת תשתית לכניסת שחקנים חדשים והגברת תנאי התחרויות. מאחר ומדובר על תהליך שצפוי להמשך כמה שנים, חילקה הוועדה חילקה את המלצותיה לשלושה טווחי זמן.

צעדי מדיניות לטווח קצר ובינוני

הסרת חסמי ייבוא בנמלים – הגדלת תשתיות היבוא הנמליות ואפשרויות הפריקה ברציפים נוספים; הקצאת רציף ייעודי למלט תוך עידוד הגדלת הכמות המיובאת ואיסור יבוא של קלינקר ומלט על ידי המונופול על מנת לתת וודאות למתחרים פוטנציאליים.
פיקוח – החלה מידית של פיקוח אפקטיבי מבוסס הוצאות; הפסקת השימוש בנוסחת סוארי בשוק המלט והחזרת השליטה בפיקוח מהמונופול לרגולטור

צעדי מדיניות לטווח ארוך

הוועדה מתריעה על היעדר תכנון אסטרטגי ארוך טווח של היקף הייצור בשוק המלט חרף החסמים הרבים. מצב זה עלול להוביל בעתיד למחסור או להמשך תלות במונופול. זאת, תוך שמירה על אספקה סדירה של מלט בישראל.

לפיכך, הוועדה ממליצה על הקמת מפעל נוסף בשנים הקרובות באמצעות משקיעים חדשים
לצורך כך, על המדינה לנקוט בצעדים הבאים:
– מחצבות חדשות לגיר למלט יוקצו בהליך תחרותי רק לגורמים חדשים בשוק כולל מחצבות המשמשות את מפעל הר טוב של נשר.
– הבטחת היקף חומר גלם מספק למפעל רמלה של נשר כמפעל ייצור מרכזי.
– הכרזה על מפעל מלט חדש כתשתית לאומית ותכנונו במסגרת הות"ל, תוך הסרת חסמים סטטוטורים לצורך האצת הקמתו.
– במהלך עבודת הוועדה נותקו קשרי הבעלות בין מונופול ההובלה למונופול המלט. הוועדה מברכת על שינוי זה, אשר היה ככל הנראה הופך לאחת מהמלצות הוועדה.
– הטלת פיקוח על מונופול ההובלה תעבורה תפזורת.

"הוועדה אפיינה את ענף המלט וביצעה מיפוי מקצועי לזיהוי החסמים והכשלים שהופכים את ענף המלט לשוק מונופוליסטי. על המדינה ליצור את התנאים לכניסת יבואנים ויצרנים חדשים לשוק, בייחוד מאחר ומדובר על תהליכים ארוכי טווח. על כן, יישום המלצות בעת הזו הכרחי בכדי להניח את התשתית להקמת מפעל נוסף על ידי שחקנים חדשים" אומר, יו"ר הוועדה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ.

בוועדה חברים הכלכלן הראשי של הרשות להגבלים עסקיים – שלומי פריזט, משרד ראש הממשלה – אבנר סעדון, המשנה למנכ"ל תמ"ת – ינון אלרועי, המועצה הלאומית לכלכלה – עופר דרור, נציג הרספ"ן במשרד התחבורה – יגאל מאור וראש אגף ניתוח במשרד השיכון – יוסי שבת.