סאלח שבתי מודל 2012

סלאח שבתי שוב כאן: שלום לך, דמוקרטיה. פריימריטיס, כך קוראים למחלה האנושה הזו. הסאטירה של אפרים קישון אקטואלית מתמיד

Print Friendly

ח"כ (ליכוד) חיים כץ מודה בשידור רדיו שגייס אנשים לבחירת אנשיו בפריימריז של הליכוד והכתבים הפוליטיים מגבים זאת בידיעה כי העביר למתפקדים "שלו", רשימה מסודרת של "מספרים" להצביע עבורם. מספרים, לא שמות. והוא נורא כועס על 'העיתונות' שמעזה לבקר אותו.

פעם זה נעשה במחשכים. סלאח שבתי (ויקיפדיה)

אומדנים אומרים שלמעלה מעשרת אלפים ואף חמישה עשר אלף מתפקדים של הליכוד בחרו את רשימת הזהב של המועמדים לכנסת על פי תכתיב מגבוה. מתפקדים שהפכו לחלק מתעשיית הדילים. חלקם הצביעו על פי רשימה מספרית ואפילו לא ידעו במי הם תומכים ואת מי הם מעיפים ממקום ריאלי בבחירות הקרובות.

ח"כ חיים כץ (ויקיפדיה)

אז מה ההבדל בין הפריימריז ה"דמוקרטיים" לבין בחירת מועמדים וקביעת מיקומם ברשימה לכנסת על ידי ראש הרשימה, כפי שעושה אביגדור ליברמן ויעשו יאיר לפיד וציפי לבני? בכל המקרים מדובר בסטירת לחי לדמוקרטיה, לחופש הבחירה.

תוצאות הפריימריז של הליכוד אומרות הכל. הן אומרות, בעיקר, שתנועת החרות מתה. שיש כמה אנשים שמעצבים את רשימת המועמדים לכנסת. ברצותם, מענישים, ברצותם מקדמים את המועמדים ל"מקום ריאלי" תודות לקולותיהם האוטומאטיים של רבים מן המצביעים, שחלקם הובאו באוטובוסים מאורגנים לבחור בהם.

אז איפה הבושה?
אין בושה.

בראיון רדיופוני מאלף שערך יעקב אחימאיר ביומן הבוקר של רשת ב' עם חיים כץ שגייס אלפי קולות של מתפקדי ליכוד, בעיקר מהתעשייה האווירית, גילינו כמה תובנות חשובות. אם בתקופת סלאח שבתי הכל נעשה במחשכים, היום הכל פתוח. לא מנסים להסתיר.

אדרבא. יש רשימות מודפסות, מסודרות, ממוספרות. מדברים על זה ברדיו. כץ אפילו מודה כי בתע"א "עשו רשימה של אלה (הח"כים- א.ע.) שעזרו לשמור על הפנסיה שלהם. על הפנסיה שלך. זו המגמה". ייאמר לזכותו של כץ כי אמנם בפעילותו כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוא פעל למען שכבות חלשות, ואף זכה, כפי שציין בשידור, באות יקיר גימלאי צה"ל מידי הרמטכ"ל, אבל האם כל זה רלוונטי לנושא הכתבת רשימת חברי הכנסת? כץ, מהאנשים החזקים בליכוד סבור, כנראה, שכן.

כץ גילה כי הוא כועס מאוד על העיתונאים ש"שבועיים כותשים אותי בצורה לא הוגנת, לא הגונה ולא ראויה". עשית דילים? שואל אחימאיר ומקבל תשובה גלויה וצדקנית: "עשיתי דילים עם נכי צה"ל, אלמנות צה"ל, גימלאי צה"ל.."

הרמתם גבה? חכו, חכו: "חילקתי את כל הקולות שלי, שהיו לי, לכל חברי הכנסת שעזרו ליתומים, לנכים…": אתם הבנתם את זה? הקולות של חיים כץ. לא המתפקדים הדעתניים שבוחרים בפינצטה מועמד-מועמד ברשימה. לכו תדברו איתם על הדר ז'בוטינסקאי. בכלל, לכו תסתכלו איזה פתק הם ישימו בקלפי ביום הבחירות. ליכוד? לא בטוח.

שכרת אוטובוסים? שואל יעקב אחימאיר ונענה: "שכרתי אוטובוסים, אבל לא שמתי שלטי חוצות. למה? מה הפסול שאני בא לייצג עובדים שאני בא לייצג"

אחימאיר: שיגרת טיל פוליטי אל תוך רשימת הליכוד. אולי אתה אחראי לכך ששלושה שרים לא נבחרו?
כץ: גם (דן) מרידור וגם (מיכאל) איתן וגם (בני) בגין קיבלו ממני אלפי קולות. אני נתתי לכולם.

 כץ שומע מה שהוא אומר? הוא נתן קולות לכו-לם. הוא ולא שרף ולא מלאך למיטב ידיעתנו. השאלה על הלגיטימיות של הכתבת הבחירה ל"אנשים שלו" או, ליתר דיוק, ל"קולות שלו" נותרה פתוחה.

 ומחרתיים הפריימריז בעבודה. מצעד הסלב'ס ומחנה עמיר פרץ יאמרו את דברם.

לכו להצביע.

Print Friendly

על אודות אורה עריף כץ

עיתונאית, ספרנית, מידענית, כותבת, מתמקדת בתקשורת, חקר תרבות ושאר ירקות. לבלוג שלי ב'רשימות' טחנות הרוח: https://ora21.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, מאמרי עמדה, מדיה, מדיה בחדשות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סאלח שבתי מודל 2012

  1. מאת רני‏:

    שלום אורה
    הרגע בזמן שאני קורא את כתבתך מצלצל הטלפון:
    אני: ערב טוב
    טל. אנחנו רוצים להודות לך שהצבעת פואד
    אני" דממה ואח"כ, איך אתם יודעים למי הצבעתי?
    טל. דממה ואח"כ. לפני כשבוע צלצלה גברת ואמרת שתצביע פואד.
    אני? לא !! אמרתי שמותר 12 אז אם כאשר הצבעתי עבור נבחרי
    ונשארת הברירה מירב מיכאלי או פואד אני מצביע פואד.
    טל. דממה.
    אני: בכל זאת איך אתם יודעים?
    טל. אמרת שתצביע.
    אני: אז אמרתי, אבל איך אתם יודעים איך הצבעתי?
    טל. אנחנו מאמינים.
    אני: ואלללללה.
    סוף שיחה.

  2. מאת סהרה‏:

    האמת שאין דרך דמוקרטית ראויה להתגבר על כול הבעיות למנות ולדרג את המועמדים במפלגות.
    פריימריז – נכשל.
    החלטת ראש המפלגה כגון ליברמן או לפיד – אין בה שמץ של דמוקרטיה.
    וועדות מינוי – כול אחד דואג למקורביו.
    ממש בעיה.