Skip to content

יומיים לפני ההצבעה באו"ם: קרב מאסף דיפלומטי במדינות אירופה

גורמים מדיניים בישראל מודים כי אפסו הסיכויים למנוע את הגשת הבקשה הפלסטינית לאו"ם להתקבל במעמד של מדינה משקיפה ואין סיכוי למנוע תמיכה בפלסטינים בעצרת האו"ם. עדיין מתנהל מאבק דיפלומטי במדינות אירופה, כדי שלפחות ב"מדינות האיכותיות" תהיה לישראל תמיכה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בישראל מנהלים קרב מאסף דיפלומטי, בעיקר במדינות אירופה, כדי שלפחות בקרב המדינות הנחשבות לדמוקרטיות ו"איכותיות" לא יהיה לפלסטינים רוב מחרתיים – בהצבעה בעצרת האו"ם.

האיחוד האירופי: כאן מתנהל עיקר הקרב הדיפלומטי
האיחוד האירופי: כאן מתנהל עיקר הקרב הדיפלומטי

יומיים לפני ההצבעה באו"ם, על בקשת הפלסטינים להתקבל כמדינה במעמד משקיף באו"ם, מודים גורמים מדיניים בירושלים כי אפסו הסיכויים לשכנע את הרשות הפלסטינית – לא להגיש את הבקשה. לדברי אותם גורמים, גם הניסיונות להפעיל שידולים ולחצים באמצעות ארה"ב ומדינות ידידותיות אחרות, עלו בתוהו. עתה נותר רק לנסות ולצמצם את הנזק, כך שלפחות מדינות המערב, בעלות המסורת הדמוקרטית, יתנגדו לבקשה הפלסטינית, או לפחות יימנעו מלתמוך בה.

אלא שגם המאבק הדיפלומטי הזה נתקל בקשיים. באיחוד האירופי, למשל, הודיעה כבר צרפת שתתמוך בבקשה הפלסטינית. מדינות אירופיות אחרות – גם ידידותיות לישראל – נמנעות מלומר לישראל כיצד ינהגו והן שומרות את הקלפים קרוב לחזה, כדי להימנע מלחצים מצד ישראל והפלסטינים. עפ"י המסתמן עתה, רק מדינות בודדות, כארה"ב וקנדה, התחייבו להתנגד לבקשה הפלסטינית או להימנע בהצבעה, כאוסטרליה.

אולם עצרת האו"ם: כאן תתקבל החלטת כ"ט בנובמבר של הפלסטינים (צילום: ויקימדיה)
אולם עצרת האו"ם: כאן תתקבל החלטת כ"ט בנובמבר של הפלסטינים (צילום: ויקימדיה)

בשלב זה עוד לא הוחלט בדרג המדיני כיצד תגיב ישראל, לאחר שעצרת האו"ם תקבל את בקשת הפלסטינים, אך נראה שבשלב זה לפחות ירדו מן הפרק האיומים בענישה ובתגובות חריפות נוסח מיטוט הרשות הפלסטינית או הפסקה של כל שיתוף הפעולה הכלכלי אתה. הנוסחה כעת היא ש"ישראל תגיב במועד הנכון ובדרך הנכונה" על היוזמה של הפלסטינית לשדרג את מעמדה באו"ם.

לאן דוהר האוטובוס הפלסטיני. קמפיין מתוצרת שגרירות ישראל בוושינגטון

ובינתיים מתפרסם מחקר של מכון ירושלים לחקר ישראל, לפיו לצד הקשיים שבהם תימצא ישראל, כתוצאה מקבלת הרשות הפלסטינית לאו"ם במעמד משקיפה – ישנן גם הזדמנויות. הקושי העיקרי הוא היכולת של הפלסטינים להעביר את הדיון בנושא ההתנחלויות למישור המשפטי הבינלאומי ולאיים בהליכים פליליים-בינלאומיים כנגד בכירים ישראליים. אולם, לצד אתגרים אלה, יכולות להיות השפעות חיוביות, הנעוצות בעובדה שמדינה פלסטינית תישא באחריות בינלאומית להפרות של המשפט הבינלאומי של האורגנים שלה, או לאי מניעה של פעילות  הארגונים המזוינים  משטחה.

המחקר – שכותרתו "פניית הפלסטינים לאו״ם להכרה במדינה פלסטינית: ניתוח משפטי-מדיני" –   נכתב על ידי צוות בראשותו של עו"ד נועם גיל-עד, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, אשר התמחה אצל השופטת דורית ביניש, בעל תואר שני במשפט בינלאומי. כיום, עו"ד גיל-עד משמש כעובד בכיר במחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים.

"הצטרפות  של  מדינה פלסטינית לאמנות זכויות-אדם, לאמנות ג'נבה ולאמנות נוספות המטילות על מדינות חובות ומגבלות  שונות, יכולה לתרום לביסוס  שלטון החוק וזכויות-האדם  בשטחים, וליצירת מצב מאוזן יותר ביחס שבין ישראל לפלסטינים מבחינת החובות החלות עליהם בהתאם למשפט הבינלאומי", נאמר במסמך. בכל הקשור לתהליך המדיני, מצביע המחקר על ההתקרבות בין העמדה הערבית-הפלסטינית לעמדה הבינלאומית, ועל הקשר בין תהליך התקרבות זה לבין המהלך הפלסטיני.

המחקר מונה את דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפניה של ישראל. בין דרכי הפעולה האפשריות מעלה המחקר הצעה, שישראל תאמץ את הבקשה הפלסטינית להכרה כמדינה מהאו"ם, אך זאת בכפוף לעקרונות שנקבעו במפת הדרכים של הסדר מוסכם ושל ניהול משא ומתן בהסדר הקבע על נושא הגבולות, ירושלים, הפליטים ועתיד ההתנחלויות.

עפ"י המתווה שמוצע במחקר, אימוץ עקרוני של הבקשה הפלסטינית יכול לכלול נכונות להכיר בטווח הזמן הקצר במדינה  פלסטינית בפועל, בגבולות זמניים, ברוח  השלב השני במפת הדרכים, תוך ניהול  משא  ומתן  מהיר  לגיבוש  ההסדרים  המתאימים  בשטח  לצורך כך. "ישראל יכולה להצהיר כי לאחר גיבוש ההסדרים המוסכמים בין הצדדים היא תתמוך בפנייה פלסטינית לאו"ם לקבל הכרה כמדינה בגבולות זמניים, ולאחר מכן יתנהל משא ומתן על  הסדר  הקבע  בהתאם  למפת  הדרכים. תחימת  המשא  ומתן  בזמן,  וניהולו  בחסות הרביעייה הבינלאומית, עשויים להגביר את האמון בהצעה הישראלית", אומר החוקר. "הגברת האמון נחוצה ביותר נוכח הקיפאון המתמשך בתהליך המדיני, שהאחריות לו מיוחסת על ידי מדינות רבות לישראל. אימוץ ישראלי עקרוני של הכרה במדינה פלסטינית, בכפוף לכך שההכרה תתקבל כתוצאה מהסכם ישראלי-פלסטיני, תקהה חלק ניכר מהעוקץ שנושא עמו המהלך הפלסטיני".

לדעת החוקר, מדינות רבות (רובן חברות האיחוד האירופי), התומכות בזכות הקיום של ישראל בגבולות מוכרים ובטוחים לצד תמיכה בזכות הפלסטינים למדינה ברת-קיימא, צפויות לתמוך במהלך זה. מהלך כזה אינו תובע מישראל מחיר מופרז, מכיוון שמתווה מפת הדרכים כולל ממילא את הקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים, בתיאום עם ישראל. המחיר שישראל תידרש לשלם יהיה, כנראה, התחייבות לתקופת הקפאה נוספת של ההתנחלויות, ככל הנראה גם הקפאה לא רשמית ובלתי מוצהרת של תכניות בנייה במזרח ירושלים, ואולי גם פינוי של כמה התנחלויות הנמצאות מחוץ לגושי ההתנחלויות הגדולים.

ישראל מצדה תוכל לתבוע החלת שלטון פלסטיני אפקטיבי המחויב להסכמים עם ישראל על רצועת עזה. המשך שלטון החמאס ברצועת עזה יכול לשמש מכשול להגעה להסדר ועילה להכריז על כשלון המשא ומתן. מנגד, להסדר שיבסס מחדש שליטה של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה ושיבטיח שקט ביטחוני לישראל בגזרה זו, יכול להיחשב הישג ישראלי שיגביר את התמיכה בתהליך כולו בקרב הציבור בישראל.

"הצהרה ישראלית עקרונית על נכונות לתמוך בהכרה במדינה פלסטינית  באו"ם בהתאם להסכם שיושג, יכולה להסיט את מוקד תשומת הלב העולמית מהמהלך החד-צדדי הפלסטיני ולהחזיר את מרכז הכובד למסגרת המשא ומתן בין הצדדים", נאמר במסמך. "היתכנותו של מהלך ישראלי כזה בטווח הזמן הקרוב תלויה, כמובן, בשאלה אם ממשלת ישראל הנוכחית יכולה ורוצה להגיע להסדר מוסכם עם הפלסטינים בהתאם למפת הדרכים ולהצהרות הקוורטט. הצהרתה העקרונית של ממשלת ישראל 'המקדמת בברכה' את הצהרת הקוורטט היא איתות בכיוון זה, אך המבחן האמיתי לכוונותיהם של שני הצדדים יהיה אם וכאשר הם ישובו לשולחן המשא ומתן הישיר".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן