כמעין בדיחה לעגנית של אלי העמים באולימפוס או במרומים, הפלסטינים, שחלקם חיים כאן מאות ואלפי שנים, יכריזו על מדינתם בכ"ט בנובמבר, יום ההכרזה המפורסם שלנו הישראלים, היהודים, ויצליחו לגנוב אותו מתחת לאף כמו גנבי רכב מיומנים שהם. נשאר להם רק להכריז על יומולדת לפרלמנט בט"ו בשבט. רק שישאירו את ה' באייר בחנייה. ומיקרונזיה, לא נשכח.

ההחלטה המדינית החשובה ביותר בתולדות המדינה היתה לפני 65 שנים בדיוק. 33 מדינות מתוך 57 נתנו לנו את קולן והחליטו על הקמת מדינת ישראל. ספרי ההיסטוריה, ארכיוני החדשות והעיתונות מלאים סיפורי שמחה ואושר חוצה גבולות בלילה ההוא, שבו כולם היו צמודים בדממה מוחלטת לקריאת המדינות שבעד או נגד, והיתה גם הימנעות מפורסמת למדי. הכיבוש – האנגלי –  הסתיים, מדינה נולדה.

אתם יכולים לראות בתאריך הזה סתם מקריות או מזל או אפילו תכנון מוקדם, עדיין, היום זה יקרה לפלסטינים. בערך 200 ממדינות העולם יצביעו בעד הכרה בפלסטינים כמדינה, והתואר "משקיפה"  חשוב פחות מקליפת השום. היום בערב נולדה מדינת פלסטין, ואנחנו היינו תורם הזרע, למרות ההכחשה הקשה מאוד לאבהות. לא צריך כאן בדיקות דנ"א. במקום להוביל יחד איתם את המהלך, בשלום, לקבל את ההכרה הבינלאומית שלא נקבל בשום הזדמנות אחרת בעולם – לא עשינו דבר.

על פרצופם של מנהיגי ישראל מרוחה כמו סטירה עצבנית הבעת ההפסד

סליחה, עשינו הרבה דברים, אבל הכל נגד. בארבע השנים האחרונות פגענו בכוונה תחילה בכל שבריר מאמץ להגיע לשלום או להכיר במדינה כזו. יעיד גדול הבטחוניסטים הגאון שקם לנו בדורנו ויסביר כי אין פרטנר. יקפוץ הביבי מול כל מיקרופון וידקלם באנגלית משופשפת של ארבע מילים למשפט שזהו אסון לישראל והעולם לא מבין את זה, אז הנה ציור, ורק שתי מדינות לשני עמים זה מקובל עליו. מר ליברמן יחמיר סבר פניו וזקנו ובמבטא כבד ונוטף דולרים יגיד שאנחנו לא מקבלים את החלטת האו"ם, ושום דבר לא יעזור להם, לפלסטינים, אנחנו לא מוכנים להכיר במדינה הזו.

ואז תסתכלו היטב ותבחינו כי על פרצופם של מנהיגי ישראל מרוחה כמו סטירה עצבנית, אדומה ומצלצלת, ההבעה שכבר ראיתם כל כך הרבה פעמים, הבעת ההפסד הצורב, התבוסה המוחלטת, הנכשלות הקוליסאלית במדיניות החוץ של ישראל, מדיניות שמובלת על ידי הראשון שיודע כל, על ידי שלטון הליכוד וביבי.

אולי בכלל מגיע שאפו ענק לביבי כי יש מדינה פלסטינית במשמרתו כראש ממשלה, ומי היה מאמין שהוא יצליח, אפילו בלי שום מו"מ? ירצו יקבלו, לא ירצו גם קיבלו.

הגיע הזמן למצוא את המטבע שמתחת לפנס ולהגיד לכל טיפשי הימין – אתם וממשלתכם נכשלתם כישלון חרוץ, מוחלט, אינסופי, מהדהד, למול מחיאות הכפיים הרמות שהפלסטינים  מקבלים היום באו"ם. כל מחיאה כמוה כעוד סיכה בבלון המנופח מאוויר חם של הצהרות לוחמניות-ימניות-גזעניות מבית היוצר הביברמני.

לא, הם לא קוסמים כמו שאתם מצביעים להם. הם לא ידענים מבריקים כמו שאתם מצביעים להם. הם לא יכולים להוביל מהלכים בינלאומיים בנאומי בר-אילן למול העולם, כי העולם לא מקשיב להם. אז למה אתם, תומכי ימין, מצביעים להם?

ביבי החזיר את חברון, הקים את מדינת חמאסטן בעזה והכריז על הקמת המדינה הפלסטינית באו"ם. את כל זה עשתה ממשלת הליכוד, הימין-קיצונית.
ומה עכשיו, מלחמת העצמאות הפלסטינית מחר בבוקר?

אני נדהם מעליבותם של כל מצביעי הימין שרואים את כשלונה של ממשלתם בכל תחום מתחומי החיים, במיוחד בתחום המדיני-צבאי, ועדיין נוהרים להצביע שוב לאותם אנשים. תגידו לי, מה הצלחנו להרוויח, ממשלה ימנית לאומנית ושונאת אדם כמו זו שיש לנו, ביחסים עם הפלסטינים? ביבי החזיר את חברון, הקים את מדינת חמאסטן בעזה והכריז על הקמת המדינה הפלסטינית באו"ם. את כל זה עשתה ממשלת הליכוד, הימין-קיצונית. ומה עכשיו, מלחמת העצמאות הפלסטינית מחר בבוקר?

ומה תגידו היום ומחר לממשלתכם הליכודניקית של ביבי? אתה גבר יא-ביבי? עמדת מולם ולא נתת כלום? נשכח לך את נאומי בר-אילן והקונגרס, כי אתה הצבעת נגד באו"ם?

העולם יעשה מה שטוב לו, ואנחנו אפילו לא ניצבים בסרט הזה

מזל שהעולם חכם יותר מאיתנו. ההחלטה הערב תתן לנו את הכרטיס לדרך צלחה ולמעשה תסיים את הכיבוש. רק לנו נשאר לעשות את חלקנו ובמהרה, לצאת משם ולהגיד שלום, כי אחרת ההחלטה הבאה תהיה סנקציות על ישראל, כמו על איראן. לעולם נמאס מאיתנו, מהממשלה הנוכחית והאיומה שמסתמנת לבוא. העולם יעשה מה שטוב לו, ואנחנו אפילו לא ניצבים בסרט הזה. תתווכחו עד מחר שזו ארץ אבותינו ולא נחזיר אף שעל, אבל אתם לא יותר מסתם משיחיסטים הזויים וחסרי חשיבות כמו שהעולם רואה אתכם. אתם סוג של בידור טלוויזיוני קיצוני ישראלי, וכבר לא ממש מצחיק. אמרו לנו די והמשיכו בלעדינו. אחמד טיבי שנוא נפשכם ניצח לבדו את כל הפייגלינים והביברמנים, בסבלנות אין קץ. הפסדתם, לוזרים, הפסדתם, כי אתם אלו הטיפשים כאן, לא "הערבושים". ובא לציון גואל.

אני יודע שזה יהיה קשה, אבל נסו לרגע לשער במוחכם, או להצפין בדמיונכם, איך כל התהליך הזה של הכרה במדינה פלסטינית היה נראה אילו אנחנו היינו מובילים אותו יחד איתם, בהסכמה, לאחר משא ומתן, בהסכמה. בהסכמה. מה היה קורה למדינה שלנו היום, מחר, בעוד עשר שנים. העולם הסכים היום שיש לפלסטינים מדינה בגבולות 67', הסכים לזכות השיבה, הסכים לחלוקת ירושלים, הסכים לכל מה שאנחנו לא מסכימים לו מעל העיתונות של אדלסון. מה היה קורה אילו אנחנו היינו חותמים על מה שכבר הבטחנו להם דרך רבין-פרס-ביבי-ברק-אולמרט-לבני בפגישות, לחיצות ידיים, נאומים וצילומים? הערב העולם הסכים להם רק כי אנחנו מסרבים. תחושת הרדיפה של "העולם כולו נגדנו" התפוגגה, אין לה יותר אחיזה במציאות. זה אנחנו שנגד העולם.

אז תכירו ותגידו שלום, אלו השכנים החדשים שלנו במדינת פלסטין. הם כמונו, לא יותר ולא פחות. מדינה כמונו.

[related-posts title="מאמרים נוספים מאת זיו טרנר"]