Skip to content

משתמש ובוכה

טכנולוגית מסכי המגע, היא הקללה האולטימטיבית. טלפונים, טאבלטים, שלטים רחוקים. האנדרואיד וחנויות האפליקציות, שקיימות אך ורק כדי שחברות עשירות מאוד יעשו עו הרבה יותר כסף, לא עושות לי את החיים קלים יותר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
אנדרואידים עליך עמלק - צילום: עמית מנדלזון

גילוי נאות, אני בעליו של מכשיר טלפון חכם אחד מדגמי הגלקסי של סמסונג שמריץ מערכת הפעלה "אנדרואיד". אני גם בעליו של טאבלט עם אותה מערכת הפעלה רק גירסה שונה. ואני אומר קבל עם ועדה, לא רק שהמכשירים הללו יקרים מדי, הם לא שווים את הכסף המושקע בהם. הם מסחטת מזומנים, וכל הקונסצפיה שלהם פוגעת בחווית המשתמש, אלא אם כן הוא חסיד המזוכיזם.

הבעיה היא שציבור הצרכנים קונה מה שהולך, לא מה שצריך. ספקי הטלפוניה הסלולרית למדו את זה. העובדה שנאלצתי להחליף את המכשיר הישן שלי במכשיר הנוכחי נובעת מכך שהספקים הפסיקו לספק חיבור לאינטרנט על רשתות GSM/GPRS. ומכריחים אותי הלכה למעשה לרכוש מכשיר מהדור השלישי

מסך המגע

אין דבר שמוציא אותי מדעתי יותר ממסך המגע המחורבן הזה, אם הוא לא רגיש מספיק צריך לדפוק עליו, עם הוא רגיש צריך כל הזמן לבטל יישומים שעולים רק בגלל שמשב רוח קליל מאצבעך הפעילה אותן.

המקלדת הווירטואלית במכשיר הטלפון מיועדת לאצבע של ילדות בנות 12, ודאי לא לאדם בוגר, ולכתוב מילה אחת לוקח לי שעה, אין מצב שאני מצליח להקיש מילה שלמה בלי שגיאות.

מסכי המגע מתחלקים לשני סוגים, אלו שמקבלים לחיצה נקודתית קשיחה כמו ציפורן. עבור הללו אפשר לקחת עט, גפרור או כל דבר חד אחר כדי לכתוב עמם בלי לפספס. אבל רוב המכשירים לא מזהים מגע נקודתי אלא את כרית האצבע, מה שמחייב רכישת סטילוס מיוחד (50 עד מאה שקלים).

על הטאבלט כבר אפשר להקיש נכון, אבל מכאן ועד לכתוב מאמר הדרך רחוקה מאוד. כל הרעיון של מסך המגע נוגד את חוקי הפיסיקה וההגיון ולא מאפשר הקלה מהירה בלי שגיאות. כעקרון, בהקלדה או בכל פעולה שכרוכה בכפתורים, אנחנו מחכים לריאקציה מהכפתור. בכתיבה אנחנו ממתינים לריאקציה פיזית כמו "קליק". הריאקציה הזו מאפשרת לנו להמשיך לעבוד תוך ידיעה שהפעולה בוצעה. מסכי המגע מאפשרים לנו ריאקציה ויזואלית, שבהחלט איננה מסייעת מכיוון שהיא הופכת הקלדה עיוורת למשהו מאוד לא עיוור, ואיטי להחריד.

אם לומר זאת בעדינות הקלדה על טאבלט, כל טאבלט זה כמו ליטוף ישבן משיש, להבדיל אלף אלפי הבדלות מישבן חי.

נוחיות שימוש

אל תספרו לי שנוח לכם להשתמש בטאבלט, גם אלו בגודל של "7 אינם נוחים לאחיזה, ולא רק בגלל החשש שיפלו וישברו, אלה שכדי לעשות שימוש במכשיר אנחנו זקוקים לשתי ידיים האחת כדי לשאת אותו והשניה כדי להשתמש בו. פונקציונלית מדובר בשתי פעולות שונות שמעייפות ומקשות על השימוש בו באוויר. נו טוב אז בשביל זה יש כיסוי עם מעמד אותו אפשר לרכוש במחיר של 70 עד 250 שקלים ונפתרה הבעיה… כמעט. עכשיו תוכלו להניח אותו על השולחן אבל ההקשה על המסך הופכת להיות מאוד לא לא נוחה בגלל הזווית של המכשיר וגובה השולחן. אה כן, כדאי להדביק לו סקוטש בבסיס כי שלא יזוז בכל נגיעת אצבע.

נחזור לרגע לנוחיות ההקלדה, גם לזה יש פתרון, קונים מקלדת. למה לא? אם כבר שפכנו כל כך הרבה כסף הרי שעוד 200-300 ש"ח לא ישנו הרבה. אני מניח שבשלב זה כבר שמתם לב שהכסף נשאב לכם מהכיס. ועוד לא אמרתי מילה על טעינה וכוח הסוללה. ניידות ועוד.

אבל ברגע שקניתם למכשיר שלכם מקלדת הרי שכבר יש לכם מחשב קומפלט, חלשלוש ויקר להחריד.

סוללה ופונקציוניות

טלפון חכם זה cool, אבל לא מעט פונקציות שלו עובדות ברקע ושותות את הסוללה. נכון, אפשר להגדיר הכל לחיסכון  בכוח אבל רוב המשתמשים פשוט לא יודעים כיצד לעשות זאת, כפי הנראה הטלפון חכם מאדוניו. ה"שן הכחולה" (Bluetooth) הרשת האלחוטית, ה- GPS, כולם עובדים ללא הרף אם לא משתקים אותם. המסך מחייב backlight (תאורה אחורית) גבוהה שמחסלת את הסוללה, משחקים, גרפיקה כבדה, וידאו ועוד פשוט מחייבים את המשתמש לרוץ לטעון את המכשיר לעיתים קרובות מדי. משתמשים באמת כבדים כמו הצעירים, שנטשו את המחשב לטובת הטלפון, פשוט עובדים איתו מחובר לחשמל.

אפליקציות

רבות נאמר על האפליקציות הללו. אין לי טענות אל אלו שמוכרים את האפליקציות שלהם ויש לי הרבה כבוד לאלו שמחלקים אותם חינם. אבל למה קיבינימט אני צריך לעבור דרך החנות של אפל/גוגל/מיקרוסופט. העז של אפל לא מעניינת אותי מכיוון שאחת הסיבות שלעולם לא אגע במכשיר של החברה היא הגישה שלהם לאפליקציות, לפיתוח ולמכירה. אבל על האנדרואיד זה גם לא פיקניק. לא כל המכשירים יכולים להיכנס ל-Google Play ואלו שיכולים חייבים בסנכרון ברקע, דהיינו להתחבר לאינטרנט, אם חשבון הגלישה שלך איננו בלתי מוגבל זה לא נחמד במיוחד שעצם הכניסה ל-Google Play ברחוב באין רשת אלחוטית, אוכל לך ממגבלת הנתונים. הסנכרון ברקע משום מה לא מתייחס רק ליישום הספציפי הזה ולמרות שהורית במכוון למנוע סנכרון של יישומים באופן פרטני, מתחילה אפליקציה הפייסבוק להוריד לך את ההודעות האחרונות שלך.

בכלל החנות של הגוגל היא מעין פח אשפה מעצבן. חיפשת יישום כלשהו, מצאת, ואז אתה מגלה שאתה לא יכול להתקין אותו על המכשיר שלך, בגלל חוסר תאימות (בלי הסבר רלוונטי או פתרון חליפי כמובן). בטאבלט או טלפון נייד זה קורה לעיתים קרובות מדי. למה? ככה!

בקיצור, מדובר במכשירים לא יעילים, שבירים, חלשים ויקרים. בימים בהם מחירי המחשבים הניידים וה-netbooks יורדים משמעותית, לא כל כך ברור לי מדוע אנשים קונים טאבלט, ועוד פחות ברור לי מדוע את הגירסאות היקרות כמו ה-iPad או הגלקסי של סמסונג, הם בפירוש לא שווים את זה. אני גם לא ממש רואה שם יישומים שירטיטו את נימי נפשי.

ולקינוח.

מצלמת הגלקסי של סמסונג

השבוע עברתי באחת מחנויות הכלבו הענקיות שמוכרות בין היתר גדג'טים. וגיליתי את מצלמת הגלקסי של סמסונג. נשמע מרגש אה? אבל מה זה בעצם? הרי כל מכשיר טלפון מחזיק בתוכו מצלמה, אז מוסיפים לו זום אופטי והרי לכם מצלמה גלקסי. רק מה, הדלקה וכיבוי הם תהליכים שאורכים נצח, ומי שמחזיק מצלמה ורוצה לצלם סצינה לא מוכן לחכות כל כך הרבה זמן עד שתעלה לו מערכת ההפעלה של האנדרואיד. אבל אין ספק שהמכשיר הוא COOL ועיצובו יוצא מהכלל. איכות תמונה לא רעה עם זום מכובד… עזבו, לכו לקנות מצלמה אמיתית.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן