הייתה לי ביום ראשון ארוחת צהרים מדהימה עם החבר הדמיוני שלי, דיברנו על השקעות ואיך שהוא מאד מאמין בשוק (לא חוכמה, כולם היום חיוביים על 2013 ורק מתווכחים כידידים על גובה החיוביות). העליתי בפניו את החששות מהצוק הפיסקלי וממפולת הדירוגים באירופה, אבל הוא כמו השוק לא מתרגש ומסביר שהם מדומיינים. אולי הוא צודק, ה-VIX (מדד הפחד) נמוך – 15.9 נקודות וכולם מצפים לטוב.

"הדמיון הוא העיקר, השאר זה מדע בדיוני" – מבוסס על ג'ימי הנדריקס

למה רק גברים סוחרים בבורסה

למה כל הסוחרים במניות הם גברים? אוקי, אז לא כולם גברים, יש גם אישה אחת. אבל בכל זאת, למה? ההסבר של פליקס סלמון (פרשן של רוייטרס) הוא שמסחר תכוף במניות אינו קשור בכלל להשקעות, כשהסטטיסטיקה מראה שסוחרים אינם מצליחים להשיג תשואה גבוהה מתשואת המשקיעים לטווח ארוך. אם כך, מסחר תכוף במניות הוא לדעתו לא יותר מאשר תחביב, ובמקרה הזה – תחביב גברי של מעמד הביניים ומעלה. מסחר לא שונה לדעתו מתחביבים אחרים, כדוגמת גולף, הסוחרים קונים ציוד מתאים (תוכנות וכו'..) עושים מנוי לאתרי מסחר, לאיתותים וכו'.. ומתנהגים בדיוק כמו כל תחביב אחר. הי, מישהו בעניין של להיפגש בחמישי לאיזה מסחר פוקר? תביאו בירות…

הצוק הפיסקלי הוא מדומיין

נדמה היום שהכל סובב סביב השאלה האם תהיה עסקה מוצלחת בנוגע לצוק הפסקלי, מצד אחד חובות גדולים יקשו על הצמיחה ומצד שני העלאות מיסים עם קיצוצים יקשו על הצמיחה, כלומר כל תרחיש שלא יהיה מבטיח צמיחה איטית. השוק כמובן יודע את זה, הרי לא סתם הוא מגלם ריבית אפסית עד סוף 2015. הוויכוח נשאר בדבר הוא מה יפגע יותר בצמיחה, למשוך חובות גדולים לאורך זמן, שמעליהם ירחף תמיד החשש למשבר חובות ועלויות מימון גבוהות, או קיצוץ חובות מהיר וגמרנו שעלול לזעזע ולנוון סקטורים מסוימים? הנקודה המרגיעה היא שאין על ארה"ב לחץ חיצוני לקבל החלטה שלא נוחה לה והדד ליין שהוצב לינואר הוא במידה רבה מדומיין. למרות זאת, התאריך שהוחלט עליו הוא עיתוי מצוין מבחינה פוליטית. הבחירות לקונגרס רחוקות בשנתיים ומהנשיאות ב-4 שנים. מתי יהיה זמן טוב יותר מזה להעביר החלטות קשות ואופטימליות?

"הדמיון מושל בעולם" – נפוליאון

מפולת מדומיינת של דירוגי אשראי

לאחר שהורידה את דירוג האשראי של צרפת, סוכנות הדירוג מודי'ס החליטה לחתוך גם את דירוגן של קרנות החילוץ האירופיות לרמה של Aa1. המשקל שהשוק נותן לדירוגי אשראי ירד מאד לאחר משבר האשראי של 2008 והשימוש העיקרי בדירוגים כיום הוא טכני (בעיקר לעמידה בכללי באזל). כל עוד אין פגיעה מהותית במערכת הבנקאית בדירוג הטכני של האג"ח (המשמשות כבטחונות) אין לשינוי הדירוגים כמעט השפעה. חוסר החשיבות שהשוק נותן לדירוגים בא לידי ביטוי בתשואות האג"ח של צרפת שירדו לאחר הפחתת הדירוג (10 שנים ל-2.03%). ברקע המשקיעים נותנים תשומת לב הרבה יותר גדולה לפגישה השבועית של שרי האוצר האירופים בבריסל, ובמיוחד למצבה של יוון שצפויה לקבל בהמשך החודש את הנתח השני של חבילת החילוץ בהיקף של 44 מיליארד אירו. אירופה מתקדמת ואתם נשארים מאחור?:

איטליה הציעה לכם תשואה שנתית של 7.8% ל-30 שנה וסירבתם – טעות?

רק לפני כשנה הציעה לכם ממשלת איטליה תשואה שנתית של 7.8% ל-30 שנה במה שנראתה עסקה מהסרטים. אחת מהכלכלות החזקות בעולם מציעה תשואה כל כך גבוהה ועוד ביורו. לא לקחתם? הפסדתם! היום אותן אג"ח מציעות רק תשואה של 5.2%. הירידה בתשואה של איטליה הגיעה על רקע דבריו בחודש יולי של יו"ר הבנק המרכזי, מריו דראגי, כי הבנק יעשה כל מה שצריך כדי לשמר את מבנה גוש האירו. האם תשואה של 5.2% היא עדיין גבוהה או אולי כבר נמוכה מדי? קשה כמובן לדעת, אבל ב-5 השנים האחרונות התשואה הממוצעת של אותן אגרות חוב עמדה על 5.5%, כך שבאופן כללי נראה שהתשואות כיום נמצאות באזור יציב. בספרד ההזדמנות פוספסה ממש לאחרונה, כשרק לפני כ-4 חודשים יכולתם לקבל -7.3% ל-30 שנה…

"דמיון חשוב יותר מידע, ידע הוא מוגבל הדמיון אינסופי "– אלברט איינשטיין

2013 לפי מנהלי הרכש:
צמיחת ארה"ב מובטחת

מדדי מנהלי הרכש בתעשייה המתפרסמים היום ברחבי העולם הם למעשה סקרים שנועדו לבחון את ציפיותיהם ותכניותיהן של החברות לפעילותן בעתיד במגוון נושאים כגון גיוס עובדים, מלאים, הזמנות חדשות וכדומה. למדדי מנהלי הרכש מתאם גבוה ביחס לאינדיקטורים אחרים ולכן השפעתם על השוק גבוהה. היום כאמור מתפרסמים במקביל מדדי מנהלי הרכש בסין, אירופה וארה"ב. בסין ואירופה הם למעשה כבר פורסמו מוקדם יותר, בסין עלה המדד (של HSBC) ל-50.5 נקודות, לעומת קריאה של 49.5 באוקטובר. הקריאה הראשונה מזה כשנה שגבוהה מ-50 נק', קו פרשת המים בין ציפיות להתכווצות מול ציפיות לצמיחה. באירופה נותר, כצופי, מדד מנהלי הרכש מתחת ל-50 על 46.2 נק', מה שמאותת על דשדוש עמוק בכלכלת אירופה. בארה"ב, בה יפורסם הנתון מאוחר יותר צופים החזאים לירידה קלה מ-51.7 ל-51.5 נק', רמות שמאותתות על צמיחה יציבה.

2013 לפי האנליסטים:
השוק יעלה ב-2013 הוויכוח הוא רק בכמה

אנליסטים רבים צופים כי שוק המניות ישבור שיאים ב-2013 ומתווכחים רק על היקף העלייה. סיטיגרופ למשל צופה שמדד ה-S&P500 יעלה ב-2013 ב-14.5% ל-1615 נק', בנק אוף אמריקה ל-1600 נק' והבנק אוף מונטריאול ל-1575 נק'. האסטרטג טוני דווייר מקאנקורד ג'ניואיטי צופה אפילו עליה חדה יותר מזאת של סיטי בנק (ל-1650 נק' = 17%), אבל מאמין שלפני כן השוק יבדוק שוב את רמות השפל של 1380 נק'.
דווייר אף טוען כי הדפוס של עלייה החדה באמון הצרכנים יחד עם הקלות בתנאים לאשראי לאחר משבר ימשכו עשוי ה-S&P לטפס על גל ההתאוששות לשיאים שהאנליסטים לא מעזים להגיד.

2013 לפי המשקיעים:
הכלכלה הריאלית היום במצב הטוב ביותר מאז יוני 2011

הכלכלה הריאלית נמצאת היום בתקופה הטובה ביותר מאז סוף יוני 2011 אז החלה המפולת של משבר החוב האירופאי, כך עולה מסקר המשקיעים הגלובאלי שערך בלומברג. הסקר מתבסס על שאלון רנדומלי של 862 משתמשי המערכת מתוך יותר מ-300 אלף בכל העולם כך שלפחות לפיו – מדובר ב"קבוצת עילית" של קובעי המדיניות וההחלטות בתחום הפיננסים והכלכלה. רוב האופטימיות באה מכיוון סין, שנראה כי נמנעה בסופו של דבר מנחיתה קשה וייצוא והייצור התעשייתי החלו להשתפר במחצית השנייה, אך בעיקר מארה"ב – שם צופים פתרון לצוק הפסקלי, או לפחות החלקת התוצאות על פני כעשור. כשני שליש מאותם נשאלים הסכימו כי הכלכלה הגלובלית נמצאת ביציבות מספקת או אף משתפרת – פי 2 יותר מאלה שחשבו כך במאי 2011. 67% חושבים כי ארה"ב וסין ימשיכו לתת תשואה עודפת על פני שאר השווקים ב-2013, כאשר 64% חוזים לאיחוד האירופי ויפן את הביצועים הגרועים ביותר שנה הבאה. האופטימיות באה לידי ביטוי גם באפיק ההשקעה המועדף ל-2013 – מניות, שצפויות לתת את התשואה הגבוהה ביותר, כאשר שוק הנדל"ן המשתפר בארה"ב ובסין הגיע למקום השני. אג"ח צפויות להשתרך מאחור.

"עקביות היא מקום מפלטם של חסרי הדמיון" – אוסקר ווילד

רווחי החברות בארה"ב – הפעם זה דומה

שנים לאחר סיום משבר האשראי התאגידים האמריקנים נראים היום חזקים אולי מאי פעם כשרווחיהם בשיא כל זמנים.

*הכותב הוא כלכלן ראשי באגף נכסים ומחקר כלל פיננסים