[rating=3]

כמו שממשלת נתניהו-שטייניץ מסמסה את המחאה החברתית, כך הבמאי צדי צרפתי ממסמס את המסרים החברתיים הנוקבים של "קזבלן" מודל 2012 – לטובת הפקה צבעונית, נוצצת ומלוטשת.

מבחינה מקצועית נטו "קזבלן" של צרפתי הוא מחזמר מרהיב, מושקע, מקצועי ומלא אנרגיה מתפרצת של שחקנים, זמרים ורקדנים, שפועלים בהרמוניה כמעט מושלמת. מבחינת המסרים – זו כבר אופרה אחרת.

כל ניסיון להשוות בין עמוס תמם לבין יהורם גאון, קזבלן "המקורי", הוא מיותר. בעיקר בהתחשב בעובדה, שרוב הקהל שיגיע למחזמר בקאמרי, לא ראה את גאון על הבמה, כשהמחזמר עלה בשנות ה-60, אלא, במקרה הטוב, רק בגרסה הקולנועית.

תמם הצעיר מביא לבמה כישרון וכריזמה, יש לו נוכחות חזקה וכובשת, ולזכותו ייאמר שאינו נופל, בגילום דמותו של קאזה, למלכודת של מסכנות או קורבנות – וזה בהחלט הישג שלו ושל הבמאי.

אבל תמם נכנע לקוספציה של צרפתי – והוא קאזה נחמד מדי, מנומס מדי, לא חצוף, לא בועט, לא כואב  ולא באמת מנהיג מחוספס של מחאה חברתית כפי שהוא אמור להיות במחזה שכתב יגאל מוסינזון, ושעליו מבוסס המחזמר. תמם בא מרמלה וחווה קיפוח, אבל זה עדיין לא עושה אותו בשל לגלם תפקיד כה מורכב.

צרפתי הוא במאי טוב, רגיש ומקצועי, אבל פחדן. במבחן התוצאה הוא הוא פחד "ללכלך" את המחזמר ואת הדמות הראשית של קאזה. צרפתי הלך על בטוח. הוא רצה לעשות בידור טוב ולשמח את הקהל. בכך הוא הצליח. "קזבלן" יהיה להיט בקופות.

בנוסף לתמם בולטים גם מיי פיינגולד ("כוכב נולד") המדהימה בתפקיד רוזה, תמר שם אור במשחק רגיש ונוגע ללב, איציק כהן בתפקיד המספר החביב והאנושי וגם שלמה וישינסקי ואוהד שחר.

אז אם נתעלם מהליבה של המחזה – סיפור על כאב, זעם וקיפוח שעדיין אקטואליים במדינתנו – קיבלנו שעתיים של חגיגה ישראלית מקורית עם השירים היפים של דן אלמגור, עמוס אטינגר, חיים חפר ודובי זלצר. וכמובן עם הקלישאות – "כולנו יהודים" ו"הכל יהיה בסדר".