כוכבה של אלאניס דרך כאשר השיקה בשנת 1995 את אלבומה הבינלאומי הראשון  Jagged Little Pil. שדרן רדיו בלוס אנג'לס שמע את השיר You Oughta Know והחל להשמיעו ללא הפסקה. הבוטות בשפה של אלאניס, שהיתה חריגה באותה עת לנשים שרות, סימנה אותה כיוצאת דופן – והיא החלה להיחשף.

בעקבות הצלחת השיר שיחררה אלאניס שירים נוספים מהאלבום – "Hand In My Pocket", ו-"Ironic", שהפך לשיר המצליח ביותר באלבום. הלהיטים הרבים הציבוהו ברשימת 20 האלבומים המובילים במשך יותר משנה. האלבום מכר מעל 30 מיליון עותקים ברחבי העולם, מתוכם 16 מיליון בארצות הברית. בנוסף זיכה את אלאניס בפרסי גראמי על "אלבום השנה", "הופעת הרוק הנשית הטובה ביותר", "שיר הרוק הטוב ביותר" ו"אלבום הרוק הטוב ביותר".

מאז זרמו מים רבים ואלבום רדף אחר אלבום.

באוגוסט האחרון השיקה אלאניס את אלבומה Havoc and Bright Lights, שעורר התרגשות גדולה בקרב מעריציה בעולם. בעקבותיו יצאה אלאניס למסע הופעות בינלאומי, שהחל בארה"ב, נמשך באירופה ואמש (שני) נחתם במופע המסכם בתל אביב, בהיכל נוקיה.

השעה 22:15. באיחור אלגנטי עולה הגברת לבמה. הקהל מגיב בצווחות ובהנפת סמארטפונים.  אלאניס בטוניקה מנומרת ובמכנסיים דמויי עור (ברור, היא טבעונית, לא נגעו באף חיה כדי להלביש אותה), מתחילה לסחוף את הקהל.

למען האמת המופע די צפוי. היא מתחילה עם Woman Down, השיר השני באלבומה האחרון Havoc and Bright Lights, שיר פמיניסטי הקורא תיגר על אלימות גברים. רוב הקהל עוד לא קולט את המסר ואלאניס ממשיכה לשיר הבא All I Really Want  הפותח את האלבום ההוא, שפרץ את הדרך בשנת 1995, ומספיקה להציג את המתופף. כעת הקהל ניצת, אלאניס פונה לקהל העצום ושואלת איך המרגש, צווחות המענה מסגירות את ההרכב באולם: 90 אחוז מהמין הנשי, כל השאר מלווים ונלווים.

אט אט המתח עולה ונוצר, שירים שנחרטו כלהיטים – You Learn אף הוא מהקלאסיקה של 1995, ואחריו Guardian הפותח את האלבום האחרון. לאלאניס יש קול שחודר את הקירות, לרגעים היא מתרחקת קמעה מהמיקרופון והקול נעלם וחוזר מיד, טעויות של טכנאי הסאונד או האקוסטיקה באולם? הבנות לידי אומרות שככה היא, שרה בפה סגור.

עכשיו נוצר דו שיח צווחני עם הבנות שבקהל עם  Flinch ואחריו Receive ואחריהם Right Through You, כמה מתח ועוצמה ניתן להכיל במופע אחד? וקצת רגיעה עם So Pure, הבנות חוזרות לשבת, וגם אני מנצל את ההפוגה לנוח על המושב.

אך לא להרבה זמן. אחד מרגעי השיא – Ironic שוב מחזיר אותנו לשנת 1995 ולוקח את הבנות לעמידה, שירה, מחיאות כפיים, ריקודים. כאן ממש מצעד הפזמונים של אלאניס, כל שיר להיט.

אלאניס הספיקה במהלך השנים החולפות להתחתן, ללדת בן ולהמשיך בעשייה המוזיקלית. לזכותה ייאמר, שהיא מעניקה את מלוא אהבתה לקהל הישראלי וגם הספיקה לבקר בכותל, למי שזה חשוב לדעת.

נחזור למופע. מה יש בה באלאניס שמושך את כל הקהל הזה? התמלילים, הצלילים, הקול? ואולי הכל ביחד מעמידים אותה בליגה אחת עם המוזיקאים הבינלאומיים הנחשבים בעולם. כל שיר מציב רף גבוהה יותר של איכות, קולה של אלאניס חודר עמוק עמוק, היא שולפת מפעם לפעם מפוחית פה, לעיתים מלווה עצמה בגיטרה, כאילו אין הרכב שלם עומד לרשותה וצובע את השירים בנגינה מקצועית.

שיאים נוספים בריגוש מגיעים עם השירים 21 Things I Want in a Lover ו- Uninvited. עוד שני שירים והיא נעלמת מהבמה לקול התשואות הבלתי פוסקות. עכשיו זה הקטע של ההדרן, היא חוזרת לבמה ומתיישבת על כסא בר מוגבה ופותחת מיד בסט נוסף הכולל את empathy מהאלבום האחרון, עוברת לשיר Hand In My Pocket, עוברת ל- Your House וממש בשיא היא פורשת שוב מהבמה רק כדי לחזור רגעים ארוכים מאוד לאחר מכן כדי לתת את הפינאלה של הערב עם השיר Thank U.

הקהל לא מקבל את הסיום כמובן מאליו, נשאר עוד דקות ארוכות ומוחא כפיים. אלאניס חוזרת שוב רק כדי לבצע השתחוות תודה עם כל הנגנים. עד כאן. המסע הארוך מאמריקה דרך אירופה ועד ישראל, הסתיים.

בחוץ מתחיל טפטוף קליל.