Skip to content

איפה הפריימריז שלנו ואיפה הדמוקרטיה

אחת הבעיות הוא מספר האזרחים המצומצם המשתתף בפריימריז. למשל, אם במפלגה רשומים כמאה אלף חברים - רק כמחציתם בוחרים את מועמדיה לכנסת. ואם נביא בחשבון רישום כוזב של אנשים ותופעות קשות כמו גיוס ועדי עובדים גדולים - והנה כבר לא נשאר הרבה מן הדמוקרטיה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אנחנו מרבים לדבר בשבחה של הדמוקרטיה בתוכנו ושוכחים לתת את דעתנו לתוצאות הרעות המתקבלות מדרכי התנהלותנו הציבוריות הכושלות, המייצרות לנו הפסדים עצומים ונזקים גדולים הפוגעים בעצם מהותה של הדמוקרטיה ובערכיה. ביסוד תופעה זו ניצבת ראייה פשטנית ואידאליסטית של המונח דמוקרטיה: אנחנו מתמקדים ברמת ההצהרות היפות והכוונות הטובות וממעטים להתייחס למשמעויות היום-יומיות והמאוד פרקטיות של המונח.

תחת המטריה הגדולה והמכובדת הזו הנקראת דמוקרטיה מתקיימים בתוכנו איים הולכים ומתרחבים של כאילו-דמוקרטיה, ואנחנו מוצאים את עצמנו נושאים את שמה לשווא. בהחלט ניתן להתנסח ולומר כי הפוליטיקה בישראל היא המקור הראשוני שמזין את התהליכים השליליים במדינה.

בשבוע שעבר התקיימו בתוכנו שתי מערכות בחירות מקדימות, בליכוד ובמפלגת העבודה. כלפי חוץ נראה שהפריימריז הם ביטוי לדמוקרטיה אמיתית, אך, כשבודקים את הדברים מקרוב רואים שאין זה כך, ועלינו להעמיק במחשבה כיצד לשפרם.

הפריימריז בעבודה (צילמה: שרית פרקול)
הפריימריז בעבודה (צילמה: שרית פרקול)
הפריימריז בליכוד (צילם: דן בר-דוב)
הפריימריז בליכוד (צילם: דן בר-דוב)

אחד הדברים שעולים לדיון בעניין זה הוא מספר האזרחים המצומצם המשתתף ב"חגיגת" הפריימריז. כך, למשל, אם במפלגה רשומים כמאה אלף חברים – רק כמחציתם משתתפים בבחירות המקדימות לקביעת מועמדיה לכנסת. ואם נביא בחשבון את קיומן של תופעות שליליות כמו רישום כוזב של אנשים למפלגות, נמצא את עצמנו בבעיה גדולה אף יותר. נוסיף על כך תופעות קשות כמו גיוס ועדי עובדים גדולים והפעלת לחץ על עובדיהם – והנה כבר לא נשאר הרבה מן הדמוקרטיה.

הקו שצריך להנחותנו הוא שעקרון ההיבחרות איננו חזות הכול ועליו להיות מאוזן בדרישות נוספות. הנושא סבוך ורב פנים, ואינני מתיימר לתת לו פתרון במאמר יחיד זה. כך, למשל, ניתן להחליט שבנוסף למועמדים הנבחרים בפריימריז יוכל יו"ר התנועה לצרף לרשימה שהתקבלה כעשרה אחוזים חברים חדשים מבחוץ ולשבצם במקומות ריאליים על פי מפתח שנקבע מראש.

אינני מאמין שניתן להתמודד באופן יעיל ונכון עם הפרובלמטיקה של הפריימריז ללא התייחסות נרחבת יותר לדרכי התנהלותן של מפלגות בישראל. אני סבור שבנוסף למנהיגות הפוליטית הנבחרת, שעיקר תפקידה הוא לייצג את הציבור בכנסת ובממשלה, יש לטפח ולעגן בהסדרים מתאימים את ייסודה של מנהיגות ארגונית מפלגתית, שתתמקד בהיבטים ההתנהלותיים יותר של המפלגה. מנהיגות זו תכלול את מזכירות המפלגה – שהיו"ר שלה יהיה יו"ר המפלגה הנבחר, וחבריה יבחרו על ידי המועצה על פי מפתח מוסכם מראש, ושבכל מקרה לא יהיה בה רוב לנבחרי המפלגה לכנסת – והיא תפעל באופן דומה לדירקטוריון בחברות ציבוריות.

למנות למפלגה מנכ"ל מקצועי

במסגרת תפישה זו, המקנה חשיבות רבה לדרכי התנהלותנו הציבוריות, נצטרך גם למנות למפלגה מנכ"ל מקצועי, שאיננו שליח ואיננו רובוט של יו"ר המפלגה. הוא ייהנה מאוטונומיה ומסמכויות מנכ"ל כמקובל ויהיה אחראי להפעלתו המקצועית של מטה המפלגה ולהתנהלותה התקינה. כל נושאי המשרה הבכירה במפלגה, כולל היו"ר, יחויבו לפעול רק על פי ההסדרים הפנימיים של המפלגה ויישאו באחריות להתנהלותה האיכותית והכשרה.

הגוף העליון של המפלגה, המרכז או המועצה שלה, יתכנסו אך ורק כדי לדון בשאלות עקרוניות ובקבלת החלטות המחייבות את הפורום הנרחב. במבנה זה תהיה גם למזכירות (דירקטוריון) פרורגטיבה לצרף לרשימה הנבחרת כעשרה אחוזים חברים מבחוץ ולשבצם בה על פי מפתח מוסכם.

יהיה עלינו להוריד מסך בין הפוליטיקאים הנבחרים לכנסת לבין המפלגה, ולהפסיק בזאת לתמיד את האופי החובבני בו נעשים הדברים בפוליטיקה שלנו, ואת המצב הבלתי נסבל בו הפוליטיקאים, ובמיוחד יושבי הראש של המפלגות, עושים בהן ככל העולה על רוחם. כולם במפלגה יחויבו לפעול על פי אמות מידה ארגוניות מקובלות ומבוקרות כנדרש.

יתרה מזאת, הייתי אוסר בחוק לגייס כספים לבחירות מקדימות ומחייב את המועמדים להסתפק בסכום צנוע שיוקצה לכל אחד מהם מכספי המפלגה ויעוגן גם הוא בחוק. גם הפרסום והפצת החומר לציבור על המתמודדים בפריימריז ייעשה באופן אחיד ומשותף לכולם. מלבד אסיפות וחוגי בית תיאסר כל פעילות אחרת, וזה כולל דחיפת אנשים לקלפיות ביום הבחירות והקמת מערכים ארגוניים לצורך כך.

נגענו כאן רק במקצת ובמעט מהאתגר המחכה לנו, שעיקרו מנטלי ותרבותי. יהיה עליו לשנות את כיוונה של מטוטלת חיינו הציבוריים מדגש על התקשקשות חסרת תועלת על שלום וביטחון וחברה וכלכלה, לדגש על דרכי התנהלותנו. המציאות הקיימת איננה יכולה עוד לתת לנו תשובות, ויהיה עלינו לכונן מערכת פוליטית חדשה ותרבות פוליטית חדשה.

שם המשחק החדש בעיר הוא התנהלות. נתנהל נכונה – נדע ונוכל לתת תשובות טובות יותר למכלול הדברים המעסיקים אותנו כחברה ומדינה, ובהם גם שאלות ערכיות ומוסריות. בסביבת חיינו, המוטה יתר ערכית ואידאולוגית, תפישה שכזו היא בבחינת מהפכה קופרניקאית של ממש. כבר נעשו דברים גדולים בארץ הזו, ועם קצת תעוזת רוח – נוכל גם לזאת.

_____________________________________________________________________________

נמרוד נוינמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן