Skip to content

ימי פומפיי האחרונים של אימפריית הפוליטיקה הישנה

עם ערב, מדושנים מעונג הכוונות הטובות שבלבם, יושבים נבחרינו (???) בבתיהם החמים, ובחוץ על מפתן ביתם, יתומה וערירית, מחכה להם האחריות שאותה נטשו. ללא פוליטיקה איכותית גם מדינה איכותית לא תהיה לנו, ומי שמשחית את הפוליטיקה משחית גם את המדינה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

Õîááèò: Íåæäàííîå ïóòåøåñòâèå ñìîòðåòü îíëàéí â õîðîøåì êà÷åñòâå

שטף האירועים הפוליטיים והפעלתנות התזזיתית האוחזת בנו בימים אלה שלקראת בחירות מחייבים אותנו לעצור לרגע קט, להתבונן על עצמנו ממרחק מה ולנסות לפענח את הדברים שמאחורי הדברים. ככה זה – להט העשייה הוא גם להט שיתוק המחשבה היוצרת, שואלת השאלות, הבודקת והבוחנת.

כשמתרוממים מעל ערימת החומר הרב שנאסף ונישאים מעלה מעלה על כנפי החשיבה המכונפת, מצטיירת תמונה גדולה של נשף צבעוני, רועש ויצרי, לסיומה של תקופה שלא תשוב אלינו עוד – מעין פגישת-מחזור דורית. זוהי שירת הברבור של הפוליטיקה הישנה, ימי פומפיי האחרונים שלה.

בית תמחוי (צייר: מאיר מירב)

ההתקשקשות הבלתי נלאית על שלום וביטחון וחברה וכלכלה היא המאפיין הבולט ביותר של התקופה. כולנו מקשקשים את עצמנו לדעת בשתי קטיגוריות העניין המרכזיות האלה של חיינו. אף שהדברים ידועים וטחונים עד דק, ואף שישנן כבר הסכמות לאומיות רחבות כיצד עלינו להתמודד עם שאלות אלה, ואף שבחלק ניכר מהן אנחנו תלויים במשתנים חיצוניים -אזוריים וגלובליים ואין לנו שליטה עליהם – אנחנו מתעקשים לעגון על השיח הזה ולמנוע מעצמנו כל מחשבה אחרת.

סחרחורת גבהים של ערכים ואידאולוגיות

גרוע מכך, אנחנו מרוממים את עצמנו גבוה גבוה בשרוכי הנעליים של ערכים ואידאולוגיות ומסרבים להתמודד עם המציאות המורה לנו, יום יום ושעה שעה ובאותיות קידוש לבנה, שכוונות טובות וערכים נאצלים אינם בהכרח ערובה למעשים טובים, ושאדם וחברה מוסריים נמדדים קודם כל ומעל לכל על פי תוצאות מעשיהם ומחדליהם.

סחרחורת הגבהים הזו של ערכים ואידאולוגיות, והדבקות החסידית בכוונות הטובות,  משבשות את דעת כולנו, ובמיוחד את דעתם של נציגנו הנבחרים לכנסת. היא עיר מקלטם במנוסתם מאחריות, היא פוטרת אותם מן הצורך לתת דין וחשבון נוקב לתוצאות הרעות המתקבלות מדרכי התנהלותם הציבוריות הכושלות. ועם ערב, מדושנים מעונג הכוונות הטובות שבלבם, יושבים 'נבחרינו' הלא המובחרים בבתיהם החמים, ובחוץ, על מפתן ביתם, יתומה וערירית, מחכה להם האחריות שאותה נטשו.

בואו ונשים את הדברים על השולחן – ואני הייתי שם, "בלב המאפליה", לא שנה ולא שנתיים  אלא שש שנים תמימות, ומה שראיתי ושמעתי איש לא יוכל לספר לי סיפור אחר מלבדו. אנחנו מצויים בימיה האחרונים של אימפריית הפוליטיקה הישנה. היא גוססת לנגד עינינו. אין ביכולתה לשאת עוד על כתפיה את הממלכה הזו, ובמהרה בימינו היא תשיב את נשמתה לבורא.

טובת המדינה איננה יכולה לבוא על חורבות הפוליטיקה

"הפוליטיקה היא כלי לממש את השקפת עולמנו", אמרה שלי יחימוביץ', בפאתוס רב ובנשגבות, בנאומה ביום חמישי שעבר במרכז מפלגת העבודה, שעות ספורות לפני שעת הנעילה להגשת רשימות המפלגות לאישורה של ועדת הבחירות המרכזית. כך, בנון-שלאנטיות, היא רומסת ברגל גסה את הפוליטיקה ומקריבה אותה על מזבח המדינה. ובמקום אחר ניתן לשמוע מפי הפוליטיקאים את המנגינה הבאה: "טובת המדינה קודמת לטובת הפוליטיקה". ממש נפלא.

אז זהו  רבותי, שלא.

טובת המדינה איננה יכולה לבוא על חורבותיה של הפוליטיקה. טובת המדינה היא טובת הפוליטיקה, וכך צריך לראות את הדברים. עלינו להבין שלפוליטיקה יש תפקיד מאוד חשוב בקונספט הדמוקרטי, היא מהות העומדת בפני עצמה. הפוליטיקה היא ישות אוטונומית ולא כלי נחות ובזוי, המכונה בלעג "מנגנון". ללא פוליטיקה איכותית גם מדינה איכותית לא תהיה לנו, ומי שמשחית את הפוליטיקה משחית גם את המדינה.

הסתכלות שכזו על הדברים תחייב אותנו להוריד באופן משמעותי את עוצמת הדציבלים של הדיון הערכי-אידאולוגי ולהפנות את תשומת ליבנו להיבטים ההתנהלותיים של חיינו הציבורים: כיצד אנחנו קמים בבוקר ומתנהלים כך שנחיה כאן איש עם רעהו טוב יותר, וכיצד אנחנו ערוכים באופן ראוי ואיכותי כדי להתמודד עם האתגרים והאיומים החיצוניים. וכשנתנהל כראוי נוכל גם להגשים טוב יותר את מהווינו הערכיים והתרבותיים.

שגשוג, רווחה וחוסן חברתי נגזרים מדרכי התנהלותנו

ניתן להראות, כי התנהלות טובה מייצרת סביבה גלי הדף נרחבים המשפיעים לטובה על כלל חיינו. התנהלות איכותית היא פתח לשביעות רצון רבה בקרב אזרחי המדינה. זה ומצב בו הציבור חש סיפוק רב בחייו, המאפשר לו לגבש את תפישת חייו הטובים במדינה. ומנגד – התנהלות לקויה היא פתח לפורענות, קרקע פורייה לצמיחתם של הגיגים ודעות קיצוניות ולפיצול והתפוררות חברתית. התנהלות טובה היא איפוא מכפיל כוח ועוצמה מדרגה ראשונה. שגשוג, רווחה וחוסן חברתי נגזרים מדרכי התנהלותנו.

ובעניין הזה אנחנו יכולים לקחת דוגמה מצוינת דווקא מן האבות המייסדים שלנו. הצלחתם הפנומנלית של דוד בן גוריון וחבורת הראשונים שאיתו, בפרויקט האדיר של הקמת המדינה וביסוסה הראשוני, נבעה מגישה בסיסית זו. הם עדות חקוקה על סלע חיינו, כי התנהלות היא יסוד מוסד שיש לתת עליו את הדעת.

עמוד הפייסבוק של מאיר מירב

[related-posts title="עוד בנושא פוליטיקה"]

_____________________________________________________________________________

נמרוד נוינמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן