[rating=5]

"ניצוד" הוא דרמה רבת עוצמה המטפלת בנזק שבשמועה, ומביא מבט מעורר מחשבה על הטבע חסר הרחמים במנטליות של האספסוף. תוך התמודדות בנושא של התעללות בילדים, הבמאי הדני, תומאס וינטרברג ("החגיגה"), מבטיח שהסיפור יהיה יותר מטריד מאשר מדכא. בביצוע קולנועי הנחשב לא פחות ממרתק, הסרט הוא אחד מן היצירות הטובות ביותר של וינטרברג, וללא ספק אחד מן הסרטים המשפיעים ביותר השנה.

בקהילה מלוכדת אי שם באיים הצפוניים של דנמרק, לוקאס (מאדס מיקלסן, "סיפור מלכותי", "קזינו רויאל") עובד כסייע בגן ילדים, בזמן שהוא מתאושש מגירושים קשים ונאבק לשמור על קשר עם בנו המתבגר, מרקוס (לאסה פוגלסטרום). בבוקר אחד ילדה מהגן, קלארה (אניקה וודרקופ), מאשימה אותו בהתנהגות בלתי הולמת. בשניות בלבד, החיים של לוקאס מתפרקים וכדור השלג מתחיל להתגלגל.

בעוד הצופה בטוח ב-95% מהזמן שלוקאס חף מפשע, יש רגעים מזדמנים שבהם הקהל מתחיל אף הוא לפקפק בגיבור, תכסיס קולנועי המעניק לסרט חספוס נהדר של עמימות. וינטרברג, שאמון גם על התסריט, מתאר בפרוטרוט כיצד האשמות מתגלגלות לכדי הרשעות. למען האמת, לפעמים מתסכל לראות איך מחאתו של לוקאס כה מופנמת ושקטה יחסית למתרחש סביבו, אולי כדי להכין את הצופים להתפרצות הגדולה.

בהתחשב בעוצמתן של חלק מהסצנות ניתן לכנות את "ניצוד" אף כמותחן, לדוגמה כשלוקאס נזרק החוצה מן הסופרמרקט המקומי או כשהוא מצטרף לטקס חג המולד בכנסייה המקומית.

הצילומים המופלאים של ג'רום אלמרס יוצרים בלב הצופה תחושה חזקה של שייכות, כאילו הצופה הוא חלק מהקהילה המקומית הקטנה. הסרט מלא בבצבעים חדים, סתוויים, המוסיפים אף הם לאווירה הקרירה והמושלגת.

בסופו של דבר, "ניצוד" שם את כל הקלפים על חוד החנית של הסרט, הגיבור המיוסר, ומיקלסן פשוט נהדר בתפקיד זה, בהחלט ראוי לפרס השחקן הטוב ביותר, שקיבל בפסטיבל קאן האחרון.

התוצאה היא שילוב מרתק ומותח מן השוט הראשון של הסרט, המהווה מעין בבואה על התקופה בה אנו מתמודדים עם לחצי החברה, השמועות וכמובן ההיסטריה. לא להחמיץ.