Skip to content

ביקורת על ההחלטה לקלוט 1,300 חרדים בשירות האזרחי

"במקום לאכוף את חוק שירות הביטחון כלשונו או לחוקק חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים ויצמצם את אי השוויון בנטל ואת האפליה המקוממת בין דם לדם, בוחרת הממשלה להעניק לחרדים שוחד בחירות", אומרים בפורום לשוויון בנטל. גם במפלגות זועמים - ולא רק בשמאל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ביקורת נוקבת – ולא רק משמאל – על החלטת הממשלה לאשר את התוכנית לגייס רק 1,300 בחורי ישיבות, לשירות אזרחי במקום לצבאי – וכל זאת "על מנת לשמר את יחסי האמון עם החברה החרדית ולמנוע מחסור במתנדבים".

חיילי צה"ל בזמן מבצע "עמוד ענן". החרדים לא היו שם. (צילום: טל ים)
חיילי צה"ל בזמן מבצע "עמוד ענן". בחורי ישיבות חרדיים לא היו שם. (צילום: טל ים)

את הצעת ההחלטה השנויה במחלוקת הביאו השר הממונה על השירות האזרחי-לאומי, דניאל הרשקוביץ (הממונה על מנהלת השירות האזרחי-לאומי) ושר הביטחון, אהוד ברק. בנימוקיה נכתב: "עצם הפעלת השירות האזרחי כאמצעי לקידום הנשיאה בנטל הוכר כאפשרי וראוי על-ידי בית המשפט העליון, והממשלה מכירה בחשיבותו של השירות האזרחי כאחד האמצעים המרכזיים להגדלת השוויון של הנשיאה בנטל". עוד נאמר בהצעת ההחלטה, שהופצה לשרים לקראת ישיבת הממשלה, שההחלטה היא "גשר" ו"פתרון זמני" עד להסדרת הנושא בחקיקה.

בחוות דעת משפטית שהוגשה לשר הרשקוביץ, על ידי מנהלת השירות האזרחי-לאומי נכתב: "פקיעת חוק טל ללא הסדר חלופי שומטת את הבסיס החוקי לשירות האזרחי והוא למעשה לא יהיה קיים יותר במסגרת החוק. מדובר במציאות שתשפיע באופן קשה על אינטרסים של הרבה גורמים: הן המשרתים כעת, הן אלו שמחכים להתחיל לשרת, הן הגופים המפעילים את המתנדבים והן הלקוחות של גופים מפעילים אלו – שנהנים מהשירות האזרחי של המתנדבים. מדובר במאות גופים שמפעילים במסגרתם את המשרתים ומסתמכים על שירותם, כמו מד"א, זק"א, אירגון "הצלה", המשרד לאזרחים ותיקים, יד שרה, משטרת ישראל, שב"ס, מכבי האש ועוד. גופים אלו הסתמכו על השירות של המתנדבים והפעילות שלהם בהחלט עלולה להיפגע".

לשירות יוכלו להתנדב בני 26 ומעלה ללא ילדים או בני 22 עם ילד אחד או יותר, ולשירות המוגדר לאומי-ביטחוני כל אחד מגיל 22. החרדים יוכלו לבחור עפ"י התוכנית בין שירות של שנה – תוך התחייבות ל-40 שעות שבועיות, לבין שירות של שנתיים – תוך ל-20 שעות בשבוע.

 תוקף ההחלטה יהיה עד 31 באוגוסט 2013 או עד שהנושא יוסדר בכנסת ויחוקק חוק שיחליף את "חוק טל". בהצעת ההחלטה נאמר: "יש צורך ליצור רצף בשירות הלאומי על מנת לשמר את המערכת המפעילה אותו, את מנגנוניה ואת אמון הציבור החרדי ומנהיגיו שהושגו בעמל רב".

על ההחלטה נמתחה ביקורת נוקבת. יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, קרא לממשלה "להפסיק לקנות זמן ולייצר פתרונות ריאליים ליישום בדמות אפיקי שירות שבהם יוכלו החרדים לתרום את חלקם בנשיאה בנטל". בנט הדגיש כי "יש יותר ויותר חרדים שרוצים להתגייס".

זהרה ברגר צור, מהפורום לשויון בנטל: "שוב הוכיחה הממשלה לציבור  שפסיקות בג"ץ ,רצון הציבור וצרכיה החברתיים כלכליים ובטחונים אינם נספרים על ידיה כשהמטרה המקודשת שלה היא: 'לשמר את יחסי האמון עם החברה החרדית'".

היא כינתה את ההחלטה "מהלך חפוז , שאיננו מוסרי, גם בגלל משמעותו וגם בשל העיתוי" ואמרה כי היא מעניקה לחרדים מסלולי שרות נוחים מתוגמלים וללא בקרה מספקת. "במקום לאכוף את חוק שרות הביטחון כלשונו או לחוקק חוק  שיסדיר את נושא גיוס החרדים, ויצמצם את אי השוויון בנטל ואת האפליה המקוממת בין דם לדם, בוחרת הממשלה להעניק לחרדים שוחד בחירות!", אומרת זהבה ברגר צור. "מהלך בזוי זה מהווה המשך לצחוק שעושה הממשלה מהחוק ומהציבור כשהיא מצאה דרך להמשיך להעביר תקציבי עתק לישיבות למרות ביטול ההסדר 'תורתו אומנותו' על ידי בג"ץ. הציבור המשרת הנושא לבדו בנטל השרות ובנטל הכלכלי לא אמר עדין את המילה האחרונה בנושא".

נושא בנטל. חייל צה"ל בזמן מבצע "עמוד ענן". (צילום: טל ים)
נושא בנטל. חייל צה"ל בזמן מבצע "עמוד ענן". (צילום: טל ים)

סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שחר אילן: "החלטת הממשלה היא הכרח מגונה מאוד. המשך השירות האזרחי בצד גיוס חובה של אברכי הישיבות הוא תהליך חשוב וחיוני, אבל כאשר הוא מתקיים כתחליף להנהגת גיוס חובה הוא הופך למגוחך ושם ללעג את עיקרון השוויון בנטל. ההחלטה רק מבליטה את סרבנות הממשלה לקיים את חובתה החוקית לגייס את תלמידי הישיבות. גם אם האחריות הלאומית מחייבת את המשך הפעלת השירות האזרחי, הממשלה היתה צריכה להורות לתקן לאלתר הליקויים הקשים שנחשפו בשירות האזרחי על ידי מבקר המדינה וצוות פלסנר. ביחוד יש להפסיק את המצב בו רוב מתנדבי השירות האזרחי משרתים במוסדות חרדיים ולא בשירותי חירום לאומיים".

ראשי מחנה הפראיירים וחברי "התנועה" בועז נול ועידן מילר בתגובה לכוונת הממשלה לפטור חרדים מגיוס: "מדובר במהלך פופוליסטי נוסף של נתניהו, שמבקש לרצות את ש"ס על חשבון האינטרס הציבורי.ממשלת נתניהו איבדה היום את מעט הבושה שעוד הייתה לה, עקפה את בג"צ ובדיל מסריח עם ש"ס מכרה את טובת הציבור למען הישרדות פוליטית. ביבי ממשיך לצפצף על כולנו – על מאות האלפים שחתמו עד היום על עצומה הקוראת לשוויון בנטל ועל עשרות האלפים שהגיעו להפגנה בנושא.

"ביום הזה, גם ראוי שהציבור ישאל את עצמו היכן היו שותפיו של נתניהו, ובראשם ליברמן, שחרט על דגלו את ההסדרה בעניין ובגד בערכיו ברגע המכריע, שעה שהאינטרסים הפוליטיים שלו היו בסכנה", אומרים נול ומילר. "מיום ליום הממשלה הזו הופכת יותר ויותר אזרחים ל'פראיירים', אנשים טובים שאוהבים את המדינה ורוצים להמשיך ולתרום בכל דרך שיוכלו אך שאינם מסוגלים עוד לשתוק נוכח העוול המתמשך. שום ספין שבעולם לא יסתיר את האמת המרה מעיני הציבור – והציבור יאמר את דברו".

מחאת "הפראיירים": "מיום ליום הממשלה הזו הופכת יותר ויותר אזרחים ל'פראיירים'" (צילום: דן בר דוב)
מחאת "הפראיירים": "מיום ליום הממשלה הזו הופכת יותר ויותר אזרחים ל'פראיירים'" (צילום: דן בר דוב)

איציק שמולי, ראש מטה סטודנטים, חיילים ומילואימניקים במפלגת העבודה מסר בתגובה לפתרון הזמני שנמצא לחוק טל: "בניגוד לממשלת נתניהו המאופיינת לאורך כל שנות שלטונה באי עשייה ובחוסר יכולת לקבל החלטות מעמיקות, מפלגת העבודה הציגה כבר במושב הכנסת האחרון פתרון הוגן וריאלי המציג מדיניות אלטרנטיבית בנושא חוק טל. הצעת החוק של מפלגת העבודה, תבטיח כי בדומה למתווה אותו הציע בן גוריון, בכל שנה ינתן פטור לאחוז מסוים מהמגזר החרדי, צעד שנועד להבטיח גיוס אמיתי ולא ספינים אליהם רגיל נתניהו, המהווים רק מס שפתיים לכבוד הבחירות הקרבות. מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ,' היא היחידה שתוכל להוביל גיוס של חרדים, לא באמצעות ריב ומדון ותחבולות פוליטיות אלא באמצעות הידברות, שילוב והצעות ריאליות הניתנות למימוש, שיהיו מקובלות על כלל הציבור".

"יש עתיד", בראשות יאיר לפיד: "כוונת הממשלה להמשיך לאשר את הפטור לחרדים משירות צבאי במסווה של גיוס מספר זעום לשירות אזרחי בלתי מוגדר היא הולכת שולל של בג"צ וזריית חול בעיני הציבור. חוק טל בטל למעשה מזה ארבעה וחצי חודשים ועכשיו מבקשת ממשלת נתניהו להמשיך את המצב הבלתי נסבל שבו ציבור שלם איננו נושא בנטל. יש עתיד לא תשב בממשלה שלא תביא לשירות לכל ולהשתלבות מלאה בשוק העבודה על פי התכנית המפורטת שהציגה".

יו"ר "התנועה", ציפי לבני: "נתניהו מעדיף את שותפיו הטבעיים לממשלה על פני הנושאים בנטל. כוונת הממשלה לעקוף את בג"צ ולהמשיך בהנצחת העוול ההיסטורי היא שערורייתית, לא ערכית ואינה עומדת במבחן בג"צ. פעם אחר פעם מוכיחה הממשלה הזו את סדרי העדיפויות האמיתיים שלה, סדרי עדיפויות שאין בינם לבין טובתו של הציבור הישראלי דבר וחצי דבר. ערב בחירות, בוחרת הממשלה לירוק בפניו של הרוב הציוני שמשרת בצה"ל, שמתגייס למילואים בכל פעם מחדש ושלא מוכן עוד לעבור לסדר היום על המחדל המתמשך הזה. התנועה בראשותי מתחייבת לפעול לשינוי המצב בתכלית ולאכיפת מצב בו חובת השירות חלה על כל שכבות האוכלוסייה, כולל חרדים וערבים. לא קיים צדק חברתי או שוויון אזרחי ללא שוויון מלא בנטל".

חבר "התנועה" אלוף (במיל) אלעזר שטרן בתגובה לכוונת הממשלה לאשר היום פטור גיוס לחרדים : "ממשלת נתניהו החמיצה הזדמנות היסטורית לפתרון סוגיית השוויון בנטל. בהתנהלות פוליטית מופתית אך בהתנהלות ערכית שערורייתית , מסמסה הממשלה הזו כל אפשרות לפתרון הסוגיה בהסכמה, נוכח מאמצים שנעשו כולל בשבועות ובחודשים האחרונים בנושא. גורמים רבים בציבור החרדי היו נכונים למגוון פשרות שעמדו על הפרק אך התוצאה הסופית היא שערב בחירות הוכיחה הממשלה את סדרי העדיפויות האמיתיים שלה".

ח"כ יואל חסון, ראש צוות התגובות של "התנועה" תקף את ח"כ שלי יחימוביץ , שאותה כינה "מנהיגת המפלגה היחידה שלא גינתה את החלטת הממשלה לחוקק חוק עוקף בג"צ בכל הנוגע לחוק טל". לדברי ח"כ חסון: "עוד מסכה הוסרה מפניה הצבועות של יחימוביץ, שכפי שהוכח היום אינה מבקרת את החלטתה האומללה של הממשלה להמשיך את הנצחת אי השוויון בחלוקת הנטל. מוטב שמצביעי העבודה ישימו לב לעובדה שיו"ר העבודה, המתבטאת בכל נושא חברתי, בחרה במודע שלא לתקוף את הפטור הציני של הממשלה לחרדים לגיוס ויבינו כי יחימוביץ אינה באמת שונה מנתניהו ושותפיו".

במטה הליכוד טענו כי החלטת הממשלה שאישרה אינה מנוגדת או עוקפת את החלטת בג"ץ שביטלה את תוקפו של חוק טל. "היעד ברור של הליכוד-ישראל ביתנו שכל צעיר וצעירה שמגיעים לגיל 18 ישרתו בצבא או בשירות לאומי ובכך יקודם הערך של חלוקה שווה בנטל. כיוון שכרגע אין עדיין חוק שמסדיר את הנושא – הממשלה הסדירה את המשך שירותם של הצעירים החרדים שכעת יתגייסו לשירות הלאומי עד לחקיקת החוק".

בהמשך להחלטת הממשלה פרסמה לשכת ראש הממשלה נתונים על שירות החרדים:

•         בשנת 2008 התגייסו 15 חרדים לשירות אזרחי – כיום יש יותר מ-2000 חרדים שמשרתים בשירות אזרחי.

•         ההחלטה שהתקבלה היום מאפשרת להמשיך ולגייס חרדים לשירות אזרחי.

•         אלמלא ההחלטה שהתקבלה היום בישיבת הממשלה אלפי החרדים שהיו מעוניינים להשתלב בתהליך של שירות אזרחי במשטרה, במד"א, במכבי האש בשירותי הרווחה ועוד לא היו יכולים להתגייס.

•         ב-1.8.2012 פקע החוק שמאפשר להם להתגייס לשירות אזרחי, לפני שלושה חודשים היו 2026 חרדים בשירות אזרחי. בגלל שהחוק לא הוארך ירד המספר ל-1450. ההחלטה היום תאפשר להחזיר את המספר ליותר מ-2000.

•         מדובר באנשים שמעוניינים לתרום, אך בשל גילם הצבא אינו זקוק להם לשירות צבאי.

•         85% מאלה שהתגייסו לשירות אזרחי השתלבו לאחר מכן בשוק העבודה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן