הצלחות "כיפת ברזל" – כיסוי למחדל אי הצטיידות במערכת לייזר

ההשלכות של הפקרת רוב שטחה של ישראל לירי בליסטי עלולות להיות חמורות, אפילו בטרם תגיע איראן ליכולת גרעינית. מאת עמי אטינגר

Print Friendly

הישגים טכניים נקודתיים מונעים מאיתנו להבין, כי המערכת אינה יעילה בהגנה הכוללת על היישובים בדרום, ואם היא תוצב בצפון – יעילותה תהיה חלקית גם שם. ההשלכות של הפקרת רוב שטחה של ישראל לירי בליסטי עלולות להיות חמורות, אפילו בטרם תגיע איראן ליכולת גרעינית 

מאת עמי אטינגר

נשק לייזר יכול לחסל אותה. מרגמה

למרות הצלחותיה, "כיפת ברזל" אינה מערערת את מאזן האימה של ירי רקטות לעבר מדינת ישראל ופגיעה בה.

כבר באפריל 2011 זכתה, בצדק, "כיפת ברזל" בשבחים, כאשר יירטה שמונה גראדים באשקלון ובבאר שבע. גם באירועי ירי שבאו אחר כך הצליחה המערכת לפגוע ברקטות גראד נוספות. הישגים טכניים מוצלחים אלה מסנוורים את עינינו ומונעים מאיתנו להבין, כי מערכת "כיפת ברזל" לא יעילה ב"הגנה הכוללת" על היישובים בדרום, ואם היא תוצב בצפון – יעילותה תהיה חלקית גם שם.

לא מסוגלת להגן על יישובי עוטף עזה

ברפא"ל, שם פיתחו את המערכת, נמצאים טובי המוחות, רק חבל שהפנו את מרצם ויכולתם לפתרונות יעילים נקודתית, אך לא יעילים בהגנה הכוללת. "כיפת ברזל" מגינה על שטח מצומצם. הסוללה המוצבת באשקלון אינה יכולה להגן מפני ירי טילים על אשדוד ובאר שבע. בטווח ביצועיה אין אפשרות להציב סוללת "כיפת ברזל" על כל עיר. היא גם אינה מסוגלת לפעול בטווחים קצרים, שערכם תלוי במהירות הטיל התוקף, 4.5 ק"מ לטילים איטיים ועד 7 ואפילו 15 ק"מ לטילים מהירים, הטווחים שבהם נמצאים יישובי עוטף עזה מהרצועה. לכן, היא לא מסוגלת להגן עליהם, למרות שפורמלית, עבורם היא פותחה.

ראיה לכך אפשר לראות בדבריו של השר מתן וילנאי, האחראי על הגנת העורף, שנכתבו בתאריך 07.11.2011 בעיתון "הארץ". לדבריו, כל היישובים במרחק של עד 15 ק"מ מרצועת עזה ימוגנו באופן מלא. עד להודעתו אישרה הממשלה למגן, באופן דומה, רק יישובים שהיו במרחק של עד 7 ק"מ מהרצועה.

גוש דן, מפרץ חיפה, אתרים אסטרטגיים – מחוץ לטווח

מערכת כיפת ברזל גם לא תוכל ליירט רקטות שנורו מטווח גדול מ-70 ק"מ (כפי שמוצהר על ידי מערכת הביטחון, או 50 ק"מ, להערכת מומחים אחרים). נובע מכך שגוש דן, האתרים במפרץ חיפה, כמו גם רוב  האתרים האסטרטגיים של מדינת ישראל, נמצאים מחוץ לטווח הביצועים של "כיפת ברזל".

עלות תפעולה של מערכת "כיפת ברזל" גבוהה מאוד, נתון שימנע הצטיידות ממשית בה ובמלאי הרקטות הדרוש לחימושה. בהצעת תקציב הביטחון שפורסמה באחרונה נאמר שעלות טיל "טמיר" של "כיפת ברזל" הוא 230 אלף שקל, שזה 60 אלף דולר. כפי שציטט יוסי יהושע בידיעות אחרונות, בתאריך 11.1.2012: "בין סעיפי המחירים ניתן למצוא גם את מחירו של טיל 'טמיר', המיירט של מערכת 'כיפת ברזל', שעולה לא פחות מ-230 אלף שקל. אין ספק ש- 44 'טמירים' שנורו בשנה האחרונה ויירטו 33 רקטות פלסטיניות, הם 10.1 מיליון שקל, שהושקעו היטב". מומחים מעריכים, כי מחיר טיל בודד הוא כ-100 אלף דולר.

הצלחותיה של "כיפת ברזל" הגבירו את האשליה שיש פתרון נגד ירי הרקטות, אם כי לא הרמטי – בעוד שאין פתרון כזה. כך הפכה המערכת לעלה תאנה המשמש כיסוי למחדל אי ההצטיידות במערכת הלייזר ומדינת ישראל נשארה חשופה לסכנות האיומים הרקטיים עליה.

עלות ירי במערכת הלייזר קטנה בהרבה מאוד

היתרונות הגלומים בנשק לייזר רבים. בשל השימוש בקרן אור רבת עוצמה, הזמן העובר בין גילוי המטרה – טיל, רקטה, פגז ארטילריה או מרגמה, מל"ט, טיל שיוט – והשמדתה זניח ביחס לזמן תנועתה. לפיכך מהירות הטיל/רקטה התוקפת אינה רלבנטית, וביחס למהירות האור היא "נייחת". בשל כך אין גם משמעות לטווח ממנו שוגר האיום. אין צורך בחישוב מסלול הטיל התוקף. מרגע גילוי האיום ננעל הלייזר על המטרה, באמצעות עוקב אופטי, ומיירט אותה תוך 1-3 שניות. עלות הירי במערכת הלייזר היא 1,000-2,000 דולר, קטנה בהרבה מאוד משיגור טיל "טמיר" של "כיפת ברזל".

התעלמות ממערכת הלייזר הכימי "סקייגארד" טעות חמורה

מערכת הלייזר סקייגארד

ישראל, שהיא המדינה המאוימת ביותר בעולם על ידי עשרות אלפי פצמ"רים, רקטות וטילים מכל הסוגים ומכל הטווחים, שמה יהבה על פתרון רב שכבתי המבוסס כולו על טילי יירוט ("כיפת ברזל", "שרביט קסמים", "פטריוט 3", "חץ 2" , "חץ 3"). התעלמות ממערכת הלייזר הכימי "סקייגארד" היא טעות חמורה. טילי היירוט מוגבלים בביצועיהם ועלות הפעלתם יקרה, כך שלעולם לא תוכל ישראל, בשיטה זו, להגן על העורף מפני האיומים הבליסטיים, כמו גם על תשתיות אסטרטגיות, על בסיסי חיל האוויר, על תחנות כוח ועל מצבורי החומרים המסוכנים במפרץ חיפה ואחרים. ההשלכות של הפקרת רוב שטחה של ישראל לירי בליסטי עלולות להיות חמורות, אפילו בטרם תגיע איראן ליכולת גרעינית.

דווקא מערכות הלייזר הכימי, סקייגארד, הן היעילות והזולות, ושילובן במערך הגנת העורף יאפשר לישראל הגנה מיטבית מפני שלל האיומים הבליסטיים הסובבים אותה. כך שכל מרחבי האוכלוסייה והאתרים האסטרטגיים ירושתו בהגנה קרובה להרמטית – בעלות של אחוזים בודדים בהשוואה לשימוש בטילי יירוט. יום לחימה יעלה כמה מיליוני דולר בלבד, בהשוואה למאות מיליוני דולרים ליום בשימוש רק בטילי יירוט.

מערכות הלייזר הכימי, סקייגארד, הן היעילות והזולות, ושילובן במערך הגנת העורף יאפשר לישראל הגנה מיטבית מפני שלל האיומים הבליסטיים הסובבים אותה. כל מרחבי האוכלוסייה והאתרים האסטרטגיים ירושתו בהגנה קרובה להרמטית – בעלות של אחוזים בודדים

הפתרון המקיף והנכון להגנת העורף מאיומים בליסטיים מבחינה מבצעית, והיחיד שיישים מבחינה כלכלית, הוא בשילוב של שכבות הגנה המורכבות ממערכות לייזר רב-עצמה וממערכות טילים נגד טילים. הסתמכות על פתרון שכולו "טילים נגד טילים" היא חלקית מבחינה מבצעית ואיננה ניתנת כלל ליישום מבחינה כלכלית.

דרישת היסוד ממערכת ההגנה משולבת לייזר וטילים הן ליירט את האיומים כולם ולעשות זאת בהוצאה הכספית הנמוכה ביותר; שמערכת תוכל לפעול בקצב גבוה נגד מטחים צפופים ושתשמור על יכולת זו בכל אירוע ירי ולאורך זמן בלתי מגבל; שעלות הפעלתה תהיה נמוכה, שתהיה לה יכולת פעולה נגד כל סוגי האיומים, פצמ"רים, רקטות, טילים בליסטיים, טילי שיוט ואמצעי איום עתידיים; ושתהיה מסוגלת לפעול בכל תנאי מזג אוויר.

זמן התגובה הנדרש ממערכת ההגנה המשולבת חייב להיות קצר ביותר – מספר שניות מרגע שיגור האיום או מכניסתו למעטפת ההגנה של המערכת ועד להשמדתו – תוך יכולת לפעולה אוטומטית מלאה ושתהיה לה יכולת לפעול נגד איומים הנורים מטווחים קצרים ביותר.

נדרש גם שלא יהיו השקעות מסיביות בהצטיידות בסיומה של הלחימה, כהכנה ל"סבוב" הבא ושהמערכת לא תחייב פיתוח טכנולוגי, כל אימת שאיום חדש יופיע בזירה.

מערכת הגנה אידיאלית העומדת בדרישות אלה אמורה לכלול מערכות טילים נגד טילים למיניהן, החל מ"כיפת ברזל" (בטווחים בהם היא יעילה), "שרביט קסמים", "פטריוט", "חץ-2" ו"חץ-3". מערכות אלו יופעלו בגיבוי הדדי עם מערכות הלייזר סקייגארד, שיוצבו בפרישה כלל ארצית, למתן הגנה לכל האתרים ולכל מרכזי האוכלוסין, גם אלה הקרובים לגבול, נגד כל סוגי האיומים – החל מפצצות מרגמה ועד לטילי שיהאב-4. מערכות הטילים יופעלו בתנאי מזג אוויר קשים במיוחד – כ-5 עד 15 אחוז מהזמן, כתלות באזור הגיאוגרפי, או בעת מטחי ירי צפופים במיוחד.

תגובת משרד הביטחון: "כיפת ברזל היא מערכת היירוט רקטות המבצעית היחידה בעולם. הצלחותיה מדברות בעד עצמן. מעבר לכך, אין בכוונתנו להתייחס לטענות תיאורטיות של גורמים אינטרסנטים".

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בטחוני, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על הצלחות "כיפת ברזל" – כיסוי למחדל אי הצטיידות במערכת לייזר

  1. מאת יעקב‏:

    הדגמה חיה של מערכת הלייזר

    http://www.youtube.com/watch?v=9V1pkTMCZ0M

    מערכת הלייזר מסוגלת גם להתמודד עם פגזי ארטילריה, דבר שכיפת הברזל אינה מסוגלת לעשות
    ההתעלמות התמוהה ממערכת הלייזר זו שערורייה של ממש

  2. מאת יעקב‏:

    למערכת הלייזר ביצועים מרשימים, אחוזי הצלחה ביירוט יותר גבוהים ממערכות הטילים, ועלות נמוכה בהרבה, מה גרם למחליטי ההחלטות, להעדיף דווקא את מערכת הטילים המסורבלת.

    אני הייתי דורש וועדת חקירה, אם לא היו שיקולים זרים (שוחד שלמונים מייצרני הטילים) שגרמו למקבלי ההחלטות להעדיף את הטילים, זה דבר רציני שזקוק להתייחסות.

    וגם עתה עדיין לא מאוחר, מערכת כיפת הברזל עדיין לא מכסה את כל האזורים הזקוקים להגנה, גם עתה ניתן לרכוש מערכות לייזר להגנת אזורים נוספים, גם היושר והיגיון דורשים זאת, מדוע לסמוך רק על מערכת אחת, עבור המפקפקים, צריך גם לתת הזדמנות למערכת הלייזר להוכיח את עצמה, ואז לראות בפועל מהי המערכת הטובה ביותר עבורנו.

    ומה עוד שדווקא במערכות הלייזר משולבות טכנולוגיות ישראליות, ועתה מדינות זרות נהנות מהן, ודווקא ישראל הזקוקה לזאת ביותר לא.

  3. מאת מולי‏:

    ידוע, הלייזר גם משתמש בתחמושת שפשוט לא צריך לחדש.

    המחדל של בחירה בכיפת ברזל הוא גדול, הלייזר היה צריך להיבחר.

  4. מאת ישעיה נבנצל‏:

    אין הסבר למחדל. חבל שהוא ייחשף מי יודע במחיר כמה קורבנות בנפש. הציבור חייב להתעורר.
    את השומרים הטבעיים שלו, בית המשפט ומבקר המדינה הצליחו להרדים, וחבל.

  5. מאת גרשון גירון‏:

    Si vis pacem, para bellum, היינו ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. כלומר להוציא ליורי הטילים את החשק להמשיך.