אח רצח את אחותו. כולם ידעו ושתקו

רצח ידוע מראש: המשטרה הוזהרה, הגורמים טיפלו – הנערה נרצחה. אתמול הוגש כתב אישום נגד אח שרצח את אחותו על הרקע המכונה "חילול כבוד משפחה". החבר התריע במשטרה וזעק לעזרה. כולם שמעו, ידעו ולא עשו דבר

Print Friendly

עאישה, נערה בת 16 שנמלטה מביתה בתל שבע למען אהבה והתנגדה לנישואיה לגבר שנועדה לו בהחלטת משפחתה,  נרצחה על ידי אחיה בביתה. את הרצח הזה אפשר היה למנוע בקלות, אך כל הגורמים המטפלים, ובראשם משטרת ישראל, נותרו אדישים. כך עולה בבירור מכתב האישום שהוגש אתמול בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי פרקליטות מחוז הדרום.

מכתב האישום עולה כי לפני כמה חודשים נמלטה הנערה עם אהובה מביתה בתל שבע לטייבה. בעקבות לחצים, שכללו תלונה במשטרה, הסכימה הנערה לחזור לבית משפחתה. בסוף החודש שעבר התגלע סכסוך בין הנערה לאחיה משום שהנערה, כך נטען, התעקשה על אהבתה לגבר הזר. בעקבות חילופי הדברים נטל האח סכין ושיסף את גרונה. לאחר מכן הזעיק בעצמו את המשטרה ודיווח על הרצח.

(צילום אילוסטרציה, ויקימדיה)

כולם טיפלו וכיסו את ערוותם (צילום אילוסטרציה, ויקימדיה)

קצין חקירות במודיעין נגב, סגן ניצב דוד שריקי, סיפר לאחר האירוע כי כי בחקירה ראשונית עלה כי האח בן ה-24 רצח אותה משום ש"לטענתו, היא חיללה את כבוד המשפחה". הוא ציין כי הוצעו לנערה פתרונות כגון מקלט או נותן חסות שיערוב לביטחונה אך היא סירבה.

ראש מועצת תל-שבע, מוסא אבו אסא, הגיב ביום הרצח בתקשורת ואמר: "מדובר באירוע קשה. אנו בקשר עם המשפחה על מנת להרגיע את האנשים, ולצערי אין הרבה דברים שאנו יכולים לעשות כעת". ראש המועצה הלין על כך שגורמי הרווחה החזירו את הנערה לבית משפחתה, ואמר כי אמנם "היא רצתה לחזור הביתה אך היא הייתה בסכנה. שוחחתי עם העובדת הסוציאלית שטיפלה בה. גם הם אמרו לה לא לחזור כיוון שהיא בסכנה. הם הציעו לקחת אותה למקום מבטחים אך היא סירבה".

זהו אינו מקרה הרצח הראשון של אישה בעיר הבדואית הדרומית ומן הסתם לא האחרון. סנגורו של הרוצח, עו"ד יוסי זילברברג, מפנה גם הוא אצבע מאשימה כלפי אדישות הגופים האמורים לטפל בה ומסר כי "מדובר במקרה טרגי. מרשי מביע צער וחרטה על שעשה את מה שעשה. יחד עם זאת אנו רואים בחומרה את העובדה שמשטרת ישראל, המודעת היטב לכבוד המשפחה במגזר הבדואי, ולמרות שידעה שהמנוחה נעלמה מביתה לתקופה ארוכה, לא עשתה מעשה להוציא את הקטינה, אף בניגוד לרצונה, מביתה. זאת כאשר ידעה על הסכנה האורבת לה.

"אם לא די בכך, הרי שמדובר בקטינה. במצב זה, פקידת סעד ועובדת סוציאלית, המודעים היטב לתופעה זו, היו מחויבים להוציא צו על מנת למנוע ממנה לשהות בבית. הם אף לא פגשו את המנוחה. אם הרשויות היו נוהגות כראוי המעשה הזה לא היה קורה". להוכחת טענותיו הביא הסנגור את תמליל השיחה שהתנהלה והוקלטה בין ע', הגבר שבו התאהבה הנרצחת, לבין חוקר המשטרה.

להלן התמליל:

ע': "אם היא תחזור לשבט שלה יהרגו אותה. אני אומר לך בוודאות. הגיעו אלי איומים שרוצחים אותי ומורידים לי ולבחורה את הראש. הם חושבים שהיא ברחה איתי. מה היא אשמה שהיא אוהבת אותי?".

שוטר: "היו אצלה בבית והכול בסדר".

ע': "איך הכל בסדר? אני אומר לך שהיא אצל המשפחה שלה ושהיא בסכנת חיים. היום תחיה, מחר תחיה, מחרתיים לא תחיה".

שוטר: "תקשיב, תקשיב, יש מישהו שלקח עליה אחריות וחתם עליה במשטרה".

ע': "כמה פעמים היו מקרים שאנשים באו ולקחו אחריות ואחרי יומיים היא ברחה מהבית?".

שוטר: "מה אתה רוצה? בוא נתקדם, אני לא יכול להביא לך אותה".

ע': "לא רוצה שתביאו אותה. אני רוצה שתוציאו אותה מהמשפחה כי אני יודע שעומדים לרצוח אותה. דודשלה איים עליה ועלי בעצמו. אני רוצה להגיש תלונה".

שוטר: "אין בעיה, תמתין. יש כאן תור".

ע': "היא בסכנת חיים. תן לי להגיש תלונה. כשבן אדם בסכנת חיים, אתה חייב ללכת להוציא אותו משם".

שוטר: "יש פה חוקר. כנס תגיש תלונה. אתה לא משפחה שלה, ואני לא יכול להוציא אותה מהמשפחה".

ע' (מתעקש): "אני לא רוצה שתוציא אותה בשבילי, יש לך אדם בסכנת חיים, אתה לא יודע מה זה בדואים? אתה משטרה שם".

שוטר: "תקשיב, תקשיב, אתה אמרת שהיא בסכנת חיים, שלחו ניידת לבית. הלכה, בדקה. הבחורה בסדר. אין סכנת חיים".

ע': "אני כבר פה שלוש שעות, רוצה להגיש תלונה על חיי אדם בסכנה, איך אתה יודע שזה אותה בחורה? אני מתריע, ירצחו אותה".

שוטר (מרגיע): "יהיה בסדר".

ע': "מה יהיה בסדר? יש סיכון, החיים שלה בסכנה. אני אומר לך, זה המשפחה שלה, זה לא מישהו ששומר עליה. זה המשפחה שלה. איימו עלי ועליה".

שוטר: "אני פה ביומן. במחשבים. זה מה שאני עושה. אני לא יכול לעזור לך, זה החוקר יעזור לך, יש חוקר, יסיים, תיכנס".

ביום הרצח מסרה המשטרה את התגובה הבאה: "מדובר בנערה שטופלה, היא מוכרת לגורמי הרווחה ביישוב. כל הצעדים המשטרתיים נעשו בתיאום מלא עם הגורמים הטיפוליים".

לא פעם מתריעים ארגוני סיוע שונים על אוזלת ידי משרד הרווחה, במיוחד בכל הנוגע לנשים בדואיות בדרום. "משרד הרווחה  אינו מקדיש זמן ומשאבים לטיפול באוכלוסייה זו, או שנכון יותר – אינו מקדיש כלל. הבדואיות בדרום נותרות ללא מענה טיפולי", אמר היום גורם בארגון סיוע למגפון,  "זה מקרה קלאסי בו כולם טיפלו וכיסו את ערוותם. מבחינתם הניתוח הצליח והחולה מת".

 

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, פליליים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.