Skip to content

איך אפשר לסמוך על מישהו במערכת החוק, הסדר והמשפט?

האם על האזרח הפשוט להאמין שהפסטיבל הזה הוא בסך הכל מקריות מצערת, או שמצטיירת לנגד עיניו תמונה שמרמזת על תיאום עמדות, חוסר תום לב, מעילה באמון וגרוע מכל - אינטרסים זרים של בעלי התפקידים הציבוריים החשובים ביותר במדינה?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
רומן ברונפמן
רומן ברונפמן

בחודשים האחרונים, על רקע הקרקס הבלתי פוסק של הרכבת הרשימות המפלגתיות לכנסת ה-19,  נשמעו במרחב הציבורי מספר התבטאויות של בעלי תפקידים, ביניהם מפכ"ל המשטרה ומבקר המדינה, שעברו ללא דיון תקשורתי וציבורי מעמיק. גם העיתוי (מערכת בחירות) וגם הנושא (שחיתות שלטונית) נמאסו על החלק בציבור שמאמין בשלטון החוק והסדר, ואילו החלק שמעולם לא היה מוטרד מהנושא – אין זה פלא כי לא השמיע את קולו.

היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את התיק המרכזי נגד אביגדור ליברמן, אך להגיש כתב אישום על מעשה שולי למדי, שסיכוייו בבית המשפט לזיכוי גדולים וסיכוייו להגיע לעסקת טיעון – כמעט בטוחים. את התיק הכבד, העוסק בקבלת סכומי עתק ממקורות בלתי ברורים ופעילות עסקית אסורה בזמן הכהונה, החליט יהודה וינשטיין לסגור.

ההחלטה הזאת לא נולדה בסוף השבוע האחרון. זה זמן רב שידר וינשטיין לציבור שהוא מתלבט, שהתיק לא הושלם כראוי, שהעדה המרכזית שינתה גרסתה ועוד כהנה וכהנה. גם פרקליט המדינה – להוט כל כך ורהוט כל כך בתיקים אחרים – התקפל וגמגם רבות ללא מסרים ברורים, כאילו הושתק ונאנס בדעתו. אפילו המפכ"ל יצא במסר לציבור, על פיו חשד בשחיתות מלפני שבע שנים או יותר הוא יותר עינוי דין מאשר שחיתות של ממש, ולכן אין להעמיד לדין את ליברמן (אגב, מדובר באותו ליברמן שעומד בראש המפלגה של השר הממונה על המפכ"ל).

בנוסף לכל אלו יצא מבקר המדינה בהכרזה שאין זה מתפקידו "לחקור את השחיתות השלטונית". רצף ההצהרות ההזויות האלה הכשיר את הקרקע הציבורית למהלך של היועץ המשפטי, שלגמרי במקרה התרחש בעיצומה של מערכת הבחירות, לאחר איחוד הרשימות של החשוד המרכזי עם מפלגתו של ראש הממשלה.

האם על האזרח הפשוט להאמין שהפסטיבל הזה הוא בסך הכל מקריות מצערת, או שתמונה אחרת מצטיירת לנגד עיניו? תמונה שמרמזת על תיאום עמדות, חוסר תום לב, מעילה באמון וגרוע מכל – אינטרסים זרים של בעלי התפקידים הציבוריים החשובים ביותר במדינה?

האם זאת איננה השתלטות עוינת של ערכים אנטי-דמוקרטיים, מעוותים וכוחניים, שעבורם החוק הוא כלי משחק ולא נורמה מחייבת? האם אפשר עוד לסמוך על גוף זה או אחר במערכת חוק, סדר ומשפט במדינת היהודים?

ראשי מפלגות האופוזיציה עסוקים בכתיבת קמפיינים "מתוחכמים" אך חסרי ערך 

הציבור, או אותו חלק מהציבור שדורש לחיות במדינה מתוקנת (רוב הישראלים לא ממש מתעניינים בזוטות כאלו) – חסר אונים. ראשי מפלגות האופוזיציה עסוקים בכתיבת קמפיינים "מתוחכמים" אך חסרי ערך ובמאבק אגו מתיש, במקום לאחד מאמצים אל מול האויב המשותף – השחיתות, הציניות ורמיסת הדמוקרטיה הישראלית – שממש לנגד עיניהם משתלט על מוסדות המדינה העיקריים. נשיא המדינה, עסוק ככל שיהיה, גם הוא שותק נוכח הביטויים המסוכנים אלו. כך גם יושב ראש הכנסת, הליברל האחרון שנשאר ברשימתו של ראש הממשלה.

עד מתי? איפה עוברים הקווים האדומים? ומי ירים דגל של אי-ציות למושחתים האנטי-דמוקרטיים שבשלטון?

רק ימים יגידו.

[related-posts title="עוד בנושא אביגדור ליברמן"]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן