ריצ'רד ניקסון נגד דייויד פרוסט – בקרוב על הבמה

רגע לפני שאנסמבל הרצליה קרס בגלל חור בתקציב, הצליח המנכ"ל והמנהל האמנותי עודד קוטלר לגייס כסף – והיום (שלישי) הציג את הרפרטואר ל-2013. עודד תאומי ואקי אבני יופיעו ב"פרוסט וניקסון"- על המפגש הטלוויזיוני הנודע בין הנשיא לשעבר ניקסון ומראיין-העל פרוסט. וגם – הצגה שתפגיש את רעייתו בעבר של קוטלר, לאורה ריבלין, עם בתם נינה קוטלר, בתפקידי אם ובת

Print Friendly

"לא ירדנו נמוך". קוטלר. צילום: גדי דגון

תיאטרון אנסמבל הרצליה, שכבר היה על סף סגירה, קם לתחיה ומנהלו הכללי והאמנותי, עודד קוטלר, אף הציג היום (שלישי) במסיבת עיתונאים מחויכת ורוויית אופטימיות את הרפרטואר  לשנת 2013.

מבלי להאמין לאמונות טפלות, לקוטלר אף היה סימן להצלחה שבדרך. שכן, אם נהוג להציג שבירת רגל כאות מבשר טובות, זה קרה בפועל לאנסמבל ההרצלייני. גיל פרנק, שהיה אמור להיות כוכב ההצגה הפותחת, מעד, שבר את רגלו והוא יזדקק לניתוח. זה גורם לקוטלר כאב ראש בחיפוש אחר שחקן שיככב במקומו, אבל גם נתן לו סיבה טובה להיות אופטימי.

פרנק היה אמור להיכנס בימים אלה לחזרות להצגת "צרים" מאת יעקב איילי ובבימויו של קוטלר, עם נטלי עטיה כזוגתו של הגיבור . המחזה מספר על שיפוצניקים, שבאים לבצע את מלאכתם בווילה מפוארת ונקלעים למערכת יחסים מפתיעה.

עטיה בתיאטרון? עובדה. עטיה מחדשת כאן את שיתוף הפעולה שלה עם קוטלר, לאחר שב-2005 שיחקה בהדרכתו בהצגת "מובטל נולד", שהוא העלה בתיאטרון גבעתיים.

"צרים" מהווה דוגמה למצב העגום שבו מחזות מתגלגלים באין מושיע בין התיאטראות השונים. קוטלר אסף לחיקו את המחזה הזה, שטייל בין תיאטרון החאן הירושלמי לבין הבימה. "אני אספן שיירים מוכר", העיד על עצמו הבמאי-מנהל.

הכל נשאר במשפחה. ריבלין. צילום: עדי אורני

אם הוא היה נוגע ישירות גם בהצגה הבאה ברפרטואר, היו מצביעים על דביקות מסוימת. מדובר ב"לילה טוב, אמא", מאת מרשה נורמן ובתרגום רבקה משולח, שתועלה בבימוי איציק ויינגרטן, בשיתוף תיאטרון חיפה ותהיה היחידה מבין ארבע הצגות העונה הקרובה שיש לה כבר כאן קבלות.

ההצגה, שהועלתה בעבר בקאמרי עם זהרירה חריפאי ותיקי דיין כאם ובתה, ולאחר מכן עם תיקי דיין וקרן מור כאם ובתה, תפגיש על הבמה את רעייתו בעבר של קוטלר, לאורה ריבלין, מחלוצי האנסמבל בהרצליה ובעבר שחקנית מרכזית בחיפה, עם בתם, נינה קוטלר.

מרתק במיוחד ליהוק ההצגה הבאה, "פרוסט וניקסון", מאת פיטר מורגן ובתרגום בן בר-שביט. קוטלר חוזר לביים בה את חבר-נעוריו ומי ששירת עמו בלהקת פיקוד המרכז, עודד תאומי, כמעט 50 שנה לאחר שביים אותו בטבילת האש שלו כבמאי, בהצגת "צ'יפס עם כל דבר", בקאמרי.

תאומי, איש הקאמרי (שעומד לשחק בימים אלה בהצגה חדשה בהבימה עם גילה אלמגור) יגלם בהצגה את ריצ'רד ניקסון, הנשיא האמריקני, שכשל בראיון טלוויזיוני למראיין העל דייויד פרוסט ושחרר מול המצלמות הודאה מרעישה באשמתו. "את פרוסט ישחק הבן הסודי שלי", העיר קוטלר והצביע על אקי אבני. בן סודי? – אבני מופיע כבנו בסדרת הטלוויזיה "חסמבה דור 3". ההצגה תועלה בשיתוף הקאמרי.

בתפקיד נשיא ארה"ב. תאומי. צילום: איציק בירן

לקראת סוף 2013 יציגו בהרצליה את "ההודאה", מחזהו החדש של מוטי לרנר, בבימוי סיני פתר. המחזה, המעלה שאלות נוקבות על המצב, מתרכז בסיפורן של שתי משפחות – יהודית וערבית.

קוטלר, שהחל את כהונתו בהרצליה בסתיו שעבר, ממשיך להתבסס על מחזאות מקור. בהקשר זה הוא מבטיח, בין השאר, להעלות בהמשך קברט-סאטירי מוזיקלי חדש עם יוצרי "ניקוי ראש" – ב. מיכאל, אפרים סידון ומוטי קירשנבאום.

על הרפרטואר אמר קוטלר: "איננו באים להמציא את הגלגל. אנחנו לא תיאטרון נסיוני, מה גם שלא מהתפקיד של תיאטרון עירוני לעשות נסיונות. אנחנו אמורים להקפיד על הרמה, אבל אסור לנו לשכוח את הקהל – ועל הרפרטואר להיות נגיש לו. לא ירדנו נמוך מאז שהגעתי להרצליה, אבל מגיע יותר קהל להצגות האנסמבל".

חוזרת לבמה. עטיה. צילום: מוטי קדוש, ויקיפדיה

אנסמבל הרצליה יעלה ב-2013 גם שתי הצגות אורחות צעירות. ב"סורגים 2012" מחדש קוטלר עם בוגרי המגמה לתיאטרון בסמינר הקיבוצים את הצגת הלהיט מאת חיים מרין ואיציק איינגרטן שהוא ביים לראשונה בתיאטרון חיפה בראשית 80'.

כן יוצג בהרצליה המחזמר "שרול", מאת יוני זיכהולץ ושי להב, עם מוזיקה של יוני רכטר, שהועלה בסטודיו למשחק יורם לוינשטיין בבימוי משה קפטן. גם הפקה זו היא בשיתוף הקאמרי.

קוטלר, שפתח את מסיבת העיתונאים בדברים לזכר אברהמ'לה מור, חברו מילדותם בתל-אביב ומאז ששיחקו יחד בתיאטרון אהל בראשית הדרך, גילה כיצד נחלץ האנסמבל שבניהולו מהברוך הכלכלי שבו היה נתון, עם חובות בסך של 1.2 מיליון שקל, שהעיקו מאוד על התקציב בסך 5.5 מיליון שקל.

בהקשר זה הוא העלה על נס את יעל גרמן, ראשת העיר היוצאת של הרצליה, שנענתה לבקשתו להכניס את היד עמוק לכיס כדי להציל את האנסמבל מקריסה. מספר המנויים, אגב, קפץ מ-200 ל-1,800.

לבסוף, אם יש לכם רעיון למחליף לגיל פרנק, אתם מוזמנים להציע.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, הצגות, תרבות, תרבות קצר, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.