הם עמדו, צחקו וזלזלו בשקשוקי החברות של הרפובליקנים והדמוקרטים, אבל אט אט הם מתחילים להילחץ מצוק הכספים המתקרב ולהגיב לכל התפתחות, שלילית או חיובית. סקר משקיעים שבוצע החודש מראה, שהחשש הגובר הוא לא דווקא מהצוק עצמו אלא מהפוליטיקאים, אותם אלה שאמורים לפתור אותו (ראו הרחבה).
אסיה ואירופה יורדות הבוקר ומדד הפחד, ה-VIX, עלה אמש ל-17.4 נק', לא פאניקה, אך בכל זאת הגבוה מזה חודש.
המשקיעים מנסים להרגיע את עצמם וממלמלים שהם משקיעים לטווח ארוך, אבל גם דיבורים על סוף העולם? הרגת אותם! הסופרת אן ברשרס כתבה ש"בכל פעם שאתה עושה משהו כי "החיים קצרים מידי", אתה יכול להיות בטוח שהם יהיו ארוכים מספיק בשביל להעניש אותך על כך." (מתוך הספר אחוות המכנסיים) טוב, היא לא כתבה את זה יום לפני סוף העולם…

סוף המסחר / מבוסס על אביב גפן
"סוחר סינטטי כבוי מול מסך שדולק
מסתכל על השוק איך הוא ריק,
אלגוריתמים אורבים בכל פינה
מחכים שנחטא בפקודה
זהו סוף העולם סוף העולם…
אם השווקים רק יכלו לדבר מה היית אומר?
היית צועק לכולם, תסתכלו זהו סוף העולם
זהו סוף העולם סוף העולם, סוף המסחר?" n

מסקר המשקיעים הגלובאלי האחרון שביצע האתר VIX and More עלו כמה נקודות מעניינות: החשש מפוליטיקאים זינק למקום השני ברשימת החששות (22.5% מהמשיבים), דפלציה נעשתה מפחידה יותר מאינפלציה (6.2% לעומת 4.7%) והחשש מאירופה נופל חזק ל-6.2% (ראו גרף):

למה משקיעים כל כך מפחדים מפוליטיקאים?

הסיפור הגדול של חודש דצמבר הוא שהממשלות והפוליטיקאים עצמם התחילו לעורר יותר חרדות בקרב המשקיעים מהמשבר באירופה ולא הרבה פחות מהחשש מהצוק הפיסקלי. בקרב המשקיעים האמריקאים המצב חמור יותר כש-27.9% העידו כי החשש הגדול ביותר עבורם הוא הצוק הפיסקאלי, לעומת 26.7% הפוליטיקאים. איך אפשר לחשוש מפוליטיקאים, הם לא אלה שאמורים להציל את הכל? עבור לא מעט משקיעים הצוק הפיסקלי הוא משבר מלאכותי, אין שום לחץ חיצוני לזעזע את הכלכלה. אלה רק שרירים אידיאולוגים של הפוליטיקאים. למעשה כשבשנה שעברה סוכנות הדירוג S&P הפחיתה את דירוג האשראי של ארה"ב היא אמרה בדיוק את אותו הדבר. הדרוג כזכור לא ירד אז בגלל חוב או גרעון מתרחבים, אלא בגלל הסיכון העולה (להערכת S&P) בחוסר היכולת של קובעי המדיניות להגיע להסכמות. רק היום למשל צפוי בית הנבחרים להצביע על הצעתו של היו"ר ג'ון ביינר, במסגרתה יועלו מסים על המשתכרים מעל מיליון דולר, במקום מעל ל-400 אלף דולר, הרף שהציע אובמה, הצעה שדי סגור שתיפול בשל התנגדות הבית הלבן.

"החיים הם נטילת אחריות למציאות" – ויקטור פרנקל (מתוך הספר "האדם מחפש משמעות"), אז יכול היה פשוט להגיד את זה ישר, למה למשוך את הקורא על כל הספר?

מט"ח – 2013 תהיה שנת הרנסנס של הדולר? 

הישראלים מצפים ששנת 2013 תהיה שנה טובה לשקל, על רקע המעבר לעודף במאזן התשלומים בסוף 2012, הציפיות להתחלת הזרמת הגז מקידוח תמר, נתוני הצמיחה הטובים ביחס לעולם המפותח, האינפלציה הנמוכה וחזרת המשקיעים הזרים לשוק המקומי. אלא שגם בארה"ב מאד מאמינים ששנת 2013 תהיה השנה של הדולר. חברת ההשקעות בלקרוק למשל העריכה לאחרונה כי הדולר צריך לעלות לאור העלייה בסיכוי הצמיחה ארוכת הטווח של ארה"ב (בשל ההתאוששות בשוק הנדל"ן המקומי – ראו הרחבה), והפוטנציאל האנרגטי של ארה"ב. חברות ייצור אנרגיה השקיעו לאחרונה בארה"ב יותר מ-90 מיליארד דולר בענף פצלי הגז הטבעי ואיל האנרגיה טי בון פיקנס הגדיל לטון כשאמר שגאות האנרגיה תהפוך את ארה"ב ל"סעודיה של הגז הטבעי".

מט"ח – שערי המטבעות יגזרו בעיקר מהפרשי הריביות הצפויות: 

פערי האינפלציה בין המדינות, יקבלו משקל גדול יותר בעיצוב שערי החליפין ב-2013, כשמהם נגזרות בסופו של דבר הריביות על המטבעות. בעוד הריבית על הדולר אפסית וצפויה להישאר כזאת עד סוף 2015 עם קושי להישאר נמוכה הרבה מעבר לכך, נראה שדווקא בשאר העולם יש לריביות עוד לאן לרדת, מה שעשוי להקשות על מטבעותיהן ולאפשר לדולר להתחזק. מנגד, אם לפני שנת 2012 הרבה סימני שאלה עמדו על השולחן, בעיקר מכיוון אירופה והבריחו משקיעים למטבעות בטוחים כגון הפרנק השוויצרי, הדולר האוסטרלי והדולר האמריקאי, ירידת גורמי הסיכון (כפי שבא לידי ביטוי בסקרים, הערכות אנליסטים ומדד הפחד), עשויים להחליש את אותם מטבעות.

שיעור האבטלה והעלאת הריבית בארה"ב 

לאחר שהפד הכריז כי הריבית תישאר אפסית כל עוד שיעור האבטלה יהיה מעל 6.5% (וציפיות האינפלציה לשנה ולשנתיים יהיו מתחת ל-2.5%) יצא הבלוג The Hamilton project לבנות סימולציות לירידת שיעור האבטלה ל-6.5% כפונקציה של מספר המשרות החודשיות המתווספות למשק האמריקני. בשנה האחרונה עמד המספר הממוצע על 220 אלף משרות, שאם ימשך יביא את שיעור האבטלה לרדת ל-6.5% עוד במחצית הראשונה של 2015. ההנחה שלקח הבלוג היא מחמירה יחסית, ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה יעלה לאורך התקופה, מה שכמובן יצריך ייצור של יותר משרות כדי להוריד את שיעור האבטלה. בכל מקרה, בתרחיש החיובי אם מספר המשרות החודשיות החדשות יעלה ל-300, ירד שיעור האבטלה ל-6.5% מוקדם יותר, כבר ברבע הראשון של 2014. להערכתנו, יהיה קשה לקצב המשרות החדשות לעלות ל-300, לאור ההאטה הצפויה בקצב לארה"ב בשנת 2013 מ-2.2% ל-2.0%. כמו כן, יתכן מאד שהפד ימתין אל תוך ה-6.5%, כדי לוודא את יציבותו, מה שיאפשר בתרחיש המרכזי חזרה להעלאת ריבית מאוחר יותר, לקראת אותו סוף 2015 שכבר מגולם היום בשוק.

היום יפורסמו בארה"ב נתון מספר הפונים בדרישה לקבלת הטבות למובטלים. כמו כן יפורסמו היום נתון מעודכן לתוצר האמריקאי ברבעון השלישי (צפוי לעלות ב-2.8, לעומת האומדן הקודם שעמד על 2.7%) ומדד האינדיקטור המדדים המקדימים שצפוי לרדת ב-0.2%.

עוד סיבה להעלאת ריבית בסוף 2015 – נדל"ן: 

תוך 3 שנים מלאי הדירות הפנויות בארה"ב יהיה דומה לערב המשבר אחרי האטה הדרמטית בשוק הדיור האמריקאי החל מיוני 2006, הוא שוב מראה סימנים של התרחבות לטווח הארוך. לאחר 4 שנים של התחלות הבניה נמוכות ביותר, תוך עליה במכירות הבתים הקיימים, צפוי תוך שלוש שנים (בסוף 2015) מלאי יחידות הדיור הפנויות לרדת לרמתו ערב המשבר. אתמול פורסם נתון התחלות הבניה לחודש נוב' שהצביע על ירידה של 2.5%, אך בסה"כ הוא חלק ממגמת עלייה. כלומר, שני צדדים חיוביים, גם סך התחלות בניה נמוך ועוזר לנקות את שוק הדירות וגם מגמה אחרונה חיובית ומעידה על התאוששות הענף. התאוששות שוק הנדל"ן תומך ונתמך בשוק העבודה המתאושש וביחד מאותתים גם הם על אפשרות לחזרה להעלאת ריבית בסוף 2015. היום אגב יפורסם בארה"ב נתון מכירות הבתים הקיימים לחודש נוב' שצפוי שהמשיך לעלות ב-2.3% . מה רע?

ומילה לסיום, יוהן וולפגנג פון גתה, בן המאה ה-18-19, ומי שנחשב לאחד ממייצגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה העולמית, טען ש"מי שחי את חייו בציפייה למוות חי חיים ללא תועלת". טוב, גם הוא לא כתב את זה יום לפני סוף העולם.

הכותב הוא כלכלן ראשי אגף נכסים ומחקר כלל פיננסים