Skip to content

המנהיגים בארה"ב צריכים לעשות מה שנכון! … אבל מה נכון?

המעורבים בקבלת ההחלטה בנוגע לצוק הפיסקלי הם אנשים אינטליגנטים, בעלי כוונות טובות, חרוצים ובכל זאת רואים את המציאות באופן שונה לגמרי. הדרמה כנראה לא הולכת להסתיים בקרוב ונראה שגם בפגישה הבאה ב-27 לחודש אף צד לא יתקפל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

לפני כחודש כתבנו שיתכן שדווקא נפילה בצוק הפיסקלי עשויה לתמוך בשוק המניות, בטח לא היינו היחידים, וכעת זה גם הניו-יורק טיימס בטור דעה שמעריך שנפילה בצוק עשויה להיות אופציה "טובה יותר מכל הסכם". בשבוע החולף ההסכמה לגישור התרחקה ובכל זאת וול-סטריט הצליחה לסיים בעליות (ת"א לרדת), האם זה רק בגלל נתון התוצר המפתיע לחיוב (עלה ל-3.1% לעומת צפי ל-2.8%).

אז מה צריך לרצות, שיגיעו להסכם או שלא יגיעו?

"לפני כמה שנים התלוננו כולם שהם רוצים יותר זמן פנוי. עכשיו כשהם מובטלים ויש להם המון זמן פנוי, הם שוב מתלוננים. למה אנשים לא מסוגלים פשוט להחליט מה הם רוצים?" – הנסיך פיליפ (מראה רגישות).

כדי לסבך עוד את העניינים הפילו הרפובליקנים ביום חמישי מתווה גישור שהם בעצמם יזמו, שכולל אי העלאת מס ל-99.8% מהאוכלוסייה (ראו הרחבה). לא ברור, הם ממש ממש עיקשים או שהם סתם מנסים להפעיל עוד לחץ על הדמוקרטים לקראת סיבוב המשא ומתן הבא? אולי הדמוקרטים לא רצו להיראות נלחצים ושלחו את אובאמה לנופש בהוואי. אובאמה לא היסס לרגע, רץ הביתה (הלבן) לקח את המשפחה, וטס משם לפני שיתחרטו. אפשר להבין אותו, מי לא היה יוצא לחופשה בהוואי למען המדינה… או שאולי החופשה כבר הייתה מוזמנת קודם והוא לא יכול היה לבטל?

המעורבים בקבלת ההחלטה בנוגע לצוק הפיסקלי הם אנשים אינטליגנטים, בעלי כוונות טובות, חרוצים ובכל זאת רואים את המציאות באופן שונה לגמרי. הדרמה כנראה לא הולכת להסתיים בקרוב ונראה שגם בפגישה הבאה ב-27 לחודש אף צד לא יתקפל. הפתרון הזמני יהיה חוק לדחייה זמנית של הצוק. אם כך, הבעיה האמיתית תגיע בפברואר כשתקרת החוב תקיש בדלת ואז זה יהיה באמת מוגזם למסמס.

"אין דבר מעייף יותר מאי-החלטה" – ברטרנד ראסל

אפקט ינואר סלקטיבי

מאז שנות ה-80, עת פורסם הספר הראשון על תופעת "אפקט ינואר", שתיאר את התשואה עודפת שהשיגו השווקים בחודשי ינואר (לעומת שאר חודשי השנה), היקף התופעה הצטמצם עד שבשנים האחרונות הוא פשוט לא קיים. אלא שעל אגדה לא מוותרים כ"כ מהר. יש הטוענים שהאפקט עדיין קיים במניות קטנות, יש הטוענים שהוא מתקיים רק לאחר שנת הפסדים (משיקולי מס) ויש הטוענים שהוא קיים רק בסקטורים מסוימים.

ניתן לראות ממנו שרק מגזר הטכנולוגיה השיג באותה תקופה תשואת יתר מובהקת בינואר לעומת שאר חודשי השנה, אך צריך לזכור שבאותה תקופה התרחשה בועת טכנולוגיה שהתפוצצה במקרה לאחר ינואר.

ינואר 2013 לא יהיה כנראה ינואר שיגרתי, כשברקע אי וודאות של הצוק הפיסקלי, עכשיו נותר לנו רק להחליט מהו ינואר שיגרתי, האם אותו ינואר של 1904 עד 1974, או ינואר של 1982-2012?

"מי שרוצה לחקור את כל הסיבות ולשקול את כל התוצאות, מנוע מלהגיע לכלל החלטה." – מישל דה מונטן (מסאי ממוצא יהודי בן המאה ה-16 – אגב, מסאי זה כותב מסות)

תשואות האג"ח הממשלתיות ילחצו למטה

בלומברג פרסם ניתוח של ההשפעה האפשרית על אגרות החוב לסיום תכנית ביטוח פיקדונות הבנקים. תכנית TAG הממשלתית ((transaction account guarantee זו סיפקה ביטוח ממשלתי לא מוגבל לפיקדונות בנקאיים שלא משלמים ריבית, עד גובה כולל של 1.5 טריליון דולר. תוקפה של התוכנית במתכונתה הנוכחית צפוי לפוג בסוף השנה, ב-31.12 (לאחר 4 שנים) ומשם תוגבל לסכום מקסימלי של 250 אלף דולר לחשבון. מי שהכשיל הארכה נוספת של הביטוח הם הרפובליקנים שטענו כי הבטחת הפיקדונות היא למעשה תכנית חילוץ והתערבות בהתנהלות היעילה של השוק. מה עוד, שזה מוסיף על הוצאות הממשלה, שגם ככה נתונות לוויכוח סוער בין שתי המפלגות (ע"ר צוק הכספים).

מאז שהוסרה המגבלה על גובה ביטוח הפיקדונות שלא משלמים ריבית זינקה כמות הכסף המוחזקת בהם ב-71% (ספטמבר 09 עד ספטמבר 12), זאת על חשבון אחזקות אחרות – אג"ח מדינה, קרנות כספיות וכו', שירדו בכ-30%. כעת, כשהמגבלה בדרך לחזור לקדמותה עשויים רבים מהגופים המפקידים לחזור לקנות בכסף שלא יהיה מבוטח אג"ח ממשלתיות, שתשואתן עשויה להילחץ כלפי מטה.

פובליליוס סירוס (סופר בן המאה הראשונה לפנה"ס) אמר את זה קודם "עלינו לחשוב היטב על מה שיש להחליט פעם אחת ולתמיד"

ביצועי העבר מבטיחים את התשואה העתידית

מנהלי השקעות מציגים בפרסומיהם לצד תשואות העבר הבהרה כי אלה אינן מבטיחות את התשואות העתידיות. ואכן מחקרים מראים כי אין בהכרח קשר בניהן ובטח לא למנהל קרן בודד. אלא שההבהרה האמורה מחזקת את האמונה השגויה של רבים שבאמת אין קשר בין העבר לעתיד וששוק ההון הוא קזינו טהור. אך למעשה שוק ההון בכללותו מאד דומה בכל נקודת זמן לעבר. הטעות, שאגב מאפיינת גם מנהלי השקעות, היא להתרשם או להיבהל מתשואות קצרות טווח, אלה מייצגות את התנודתיות ולא את התשואות החיוביות הארוכות, שמאד דומות בין העבר ובין העתיד.

וורן באפט, משקיע ערך, שיודע דבר או שניים על השווקים, כמו המורה שלו, בן גראהם, אומר ש-ההגדרה לסיכון צריכה להיות "הפוטנציאל להפסד הון קבוע", ומוסיף שלהפסד הון קבוע אין מתאם עם תנודתיות." בקזינו לעומת השוק, תוחלת ההשקעה היא שלילית ולכן השקעה בקזינו היא השקעה מסוכנת. ויותר מכך, השקעה בשוק ההון בזמן תנודתיות היא השקעה בטוחה יותר כיוון שהיא מבטיחה לרוב תוחלת תשואה גבוהה יותר. אלא שבעיצומה של התנודתיות הגבוהה חוששים המשקיעים ש"הפעם זה יהיה שונה". אז אולי בתקופה של תנודתיות גבוהה צריכים מנהלי ההשקעות לעזור להרגיע את הציבור ולהחליף את הערת האזהרה הנלוות לתשואות הארוכות ל-"ביצועי העבר מבטיחים את התשואה העתידית".

"אם לאדם אין פילוסופיה בעת משבר, אחרים יקבלו החלטה במקומו" – ג'נט רנקין (האשה הראשונה שנבחרה לקונגרס, ב-1917).

מחר החלטת ריבית בנק ישראל- אולי כדאי להמר על הפחתה

בנק ישראל יקבל מחר את החלטת הריבית לחודש ינואר, שצפויה עפ"י השוק (המגולם במק"מ) להישאר ברמתה הנוכחית (2.00%) ולרדת בהמשך, בהחלטה לחודש פברואר ל-1.75%. משם צופה השוק, תישאר הריבית ברמתה לפחות שנה קדימה. אלא שבנק ישראל יודע להפתיע וכל עוד הוא נמצא במסגרת ציפיות האינפלציה. הניסיון מראה שיש סיכוי גדול יותר להפתעת ריבית כלפי מטה. הימור על הפחתת ריבית כבר מחר עשוי להיות משתלם שאם יתממש יגרור כנראה ציפיות להפחתת ריבית נוספת בהמשך השנה. ולעומת זאת, אי הפחתת ריבית לא תיצור יותר מידי נזק כיוון שהיא מגולמת בשוק והשוק לא מהמר על הפחתות ריבית משמעותיות כאמור בהמשך. ברקע להערכותינו למתווה ריבית נמוך יותר בשנה הקרובה עומדים ההתחזקות האחרונה של השקל, האינפלציה הנמוכה בפועל ב-12 החודשים האחרונים (1.4%), האינפלציה הנמוכה הצפויה בשוק ההון ל-12 החודשים הבאים (2.0%), ירידת פרמיית הסיכון של ישראל, הערכות לאי העלאת הריבית בארה"ב לפני סוף 2015 וכאמור לאור ניתוח המדיניות של בנק ישראל בעבר.

"החלטות טובות נובעות מניסיון, וניסיון נובע מהחלטות גרועות"– לא ידוע

הכותב הוא כלכלן ראשי אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן