"היחס בין ההוצאה הפרטית והוצאה הציבורית לביטוחים בריאותיים גבוה במיוחד, בעיקר בשל גובהה של ההוצאה הפרטית, לעומת ההוצאה הציבורית; חייבים לחזק את המערכת הציבורית על ידי השקעה בפיתוח תשתיות בבתי החולים הציבוריים, כדי לספק את השירותים בסל הביטוח הבסיסי, ויש גם לבחון את חיזוקו. אין היום מידע לצורך קבלת ההחלטות להסדרת הביטוחים המשלימים והמסחריים והומלץ לפעול לשיפור משמעותי בסוג המידע ובאופן הצגתו, באופן שיבהיר לצרכן את התוספת שמציע הביטוח בכל אחד מהכיסויים". כך נכתב בין, שאר ההמלצות, בדוח שגובש על ידי צוותי העבודה בכנס ים המלח של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. שהתקיים בשבוע שעבר. הדוח יוגש לסגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן.

בכנס השתתפו סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר פרופ' עודד שריג, בכירי מערכת הבריאות בישראל, מתווי מדיניות ומקבלי החלטות, בהם ראשי משרד הבריאות, מנהלי קופות החולים ובתי החולים, נציגי אקדמיה ומכוני מחקר.

כנס ים המלח עסק בשלושה נושאים בולטים בענף הביטוח הרפואי: השפעת ההתפתחויות בענף הביטוח על אספקת שירותי הבריאות; מעורבות המדינה בהסדרת של ענף הביטוחים המשלימים והמסחריים; השפעת התפתחות הביטוחים הפרטיים (משלים ומסחרי) על הצרכנים.

השפעת ההתפתחויות בענף הביטוח הרפואי

בנושא השפעת התפתחויות בענף הביטוח על אספקת שירותי הבריאות נקבע בדוח, כי היחס בין ההוצאה הפרטית לציבורית גבוה במיוחד בשל ההוצאה הציבורית הנמוכה המהווה את המכנה בנוסחת חישוב היחס ולא בהכרח בשל ההוצאה הפרטית הגבוהה, המהווה את המונה בנוסחת החישוב. בדוח נקבע, כי קובעי המדיניות יכולים להשפיע על היקף הביטוחים הנוספים על ידי קביעת איכות השירות במערכת הציבורית, במיוחד משכי ההמתנה לשירות.

הדוח ממליץ לחזק את המערכת הציבורית על ידי השקעת משאבים בפיתוח תשתיות בבתי החולים הציבוריים, כדי שיוכלו לספק את השירותים הכלולים בסל הבסיסי, בהתאם לביקושים הדינמיים; הוספת כסף מחייבת שקיפות ומידע על השירותים שיסופקו תמורתו ושיש להתנות כל שינוי ברגולציה של פיקוח ובקרה על סטנדרטים של שירות, כגון משכי המתנה.

עוד מומלץ בדוח לבחון כדאיות כלכלית וישימות של העברה מדורגת של שירותים, כגון בחירת מנתח וחוות דעת שנייה, מהביטוח המשלים לסל הבסיסי ושיש לבחון את חיזוקו על חשבון הבטוחים הנוספים, על ידי העברה הדרגתית של פעילות מהפרטי לציבורי, כאשר הביטוח המשלים יהווה מנגנון ביניים. עם זאת צויין בדוח, כי הכנסת שירותים למערכת הסל הבסיסי חייבת להתבצע במנגנון של תעדוף התועלת השולית ולא להכניסם לסל הבסיסי רק, כי הם קיימים במערכת הפרטית.

רגולציה של ענף הביטוחים המשלימים והמסחריים
.
בנושא רגולציה של ענף הביטוחים המשלימים והמסחריים, התגלה, כי חסר כיום מידע לצורכי קבלת החלטות בכל הנוגע להסדרת הענף ויש צורך להבחין בין מידע לרגולטור המפקח, קובעי מדיניות (כולל הרגולטור השני הרלוונטי) והציבור. חוסר מידע, נקבע בדוח עלול לפגוע ביכולת לתכנן מדיניות בשוק המתפתח של ביטוחי הבריאות.

על רקע זה מומלץ בדוח לאסוף מידע בר השוואה, מדויק ואיכותי, לדוגמה – איסוף מידע על השימושים הספציפיים בפרוצדורות הרפואיות (קודים), על התפלגות הפוליסות/תוכניות של הביטוח המשלים ומידע על איכות הטיפול בתביעות מבוטחים ואיכות השירות בביטוחים; צריך לברור את המידע שנמסר לציבור, מידע רב מדי יכול לבלבל, זאת למרות שנציגי הביטוח המשלים טענו בכנס, כי הדבר פוגע בתחרות שלהם מול חברות הביטוח ושצריך להרחיב את המידע על הביטוחים הפרטיים על מנת לאפשר השוואה בנושאים ברי השוואה בין הביטוחים. עם זאת נאמר בדוח, שיש להכיר בכך שסודות מסחריים יכולים להוות טיעון לאי-פרסום מידע מסוים.

בכל הקשור למחירים מומלץ בדוח למנוע מחירי הפסד לצורך משיכת לקוחות והעלאת פרמיה בעתיד, שזו פגיעה בצרכן. לצורך כך נטען בדוח, כי דרושה רגולציה על אופן קביעת המחירים, בין היתר במקרים של חוסר תחרותיות, חשש לסינון מבוטחים, או כשהפרמיה משתנה לאורך זמן. כמו ככן יש להתחשב בשיקולים של הוצאה לאומית.

באשר למוצרי הביטוח נאמר בדוח, כי גם כשיש פיקוח ואישור על המוצרים צריך להבטיח כי האחריות תישאר על המבטח. יש לקיים אישור מראש של מוצרים בביטוחים הוולונטריים ויש לבחון את הרלוונטיות של הפוליסה לאחר 20 שנה. עם זאת, צריך לוודא, כי הרגולציה לא מונעת חדשנות רצויה ופוגעת במידה קשה בתחרות.

השפעת התפתחות הביטוחים הפרטיים

בנושא השפעת התפתחות הביטוחים הפרטיים, משלים ומסחרי, על הצרכנים מומלץ בדוח לפעול לשיפור משמעותי הן בסוג המידע והן באופן הצגתו באופן שיבהיר לצרכן את התוספת שמציע הביטוח בכל אחד מהכיסויים ביחס לרבדים שתחתיו; כדי לסייע לצרכן בהחלטה על רכישת ביטוח צריך הרגולטור לקבוע עבור כל מוצר ביטוחי את המידע שיש להדגיש בגילוי ואת אופן הדגשתו במטרה ליצר סטנדרטיזציה של גילוי; בהצגת מידע השוואתי לציבור יש להתייחס לפרמטרים שונים כגון: בחירת כיסויים שישמשו מוקדי ההשוואה; כגון אחידות של מדרגות הגיל, הצגת ההשתתפות העצמית הנדרשת מול העלות הממוצעת לצרכן והשוואת איכות השירות, כגון שיעור דחיות, משך טיפול וכד'.

עוד מומלץ בדוח, שיש להגדיר למשווק (סוכן ביטוח, רופא, משווק של הקופה) חובות אפיון של הצרכן (גיל, מצב משפחתי, מגדר, מצב בריאותי…) ובהתאם לאפיון הצרכן המשווק ייתן גילוי עם דגשים מותאמים ובכלל זה הצגת כל המידע הרלוונטי למימוש; כדי לצמצם את תופעת כפל הבטוח על הרגולטור לספק באופן יזום מידע בפורמט אחיד ובר השוואה ושיש לחייב את החברות והקופות בהוצאת מידע יזום בכתב למבוטח שארע לו מקרה ביטוח ובו מידע על זכויותיו ותהליכי מימוש תביעה לפי אפיונים שיקבעו על ידי הרגולטור.

סדר יום חברתי

"נושא ביטוחי הבריאות נמצא על סדר היום החברתי של מדינות העולם המערבי זה יותר מעשור. גיבוש מדיניות כוללת והיערכות לאומית בתחום זה מצריכים שיתוף פעולה בין מקבלי ההחלטות בכמה משרדי ממשלה בישראל. למשרד הבריאות תפקיד מרכזי בכל השלבים של תהליך זה, משלב התכנון והתחיקה ועד לביצוע ולפיקוח", אומר פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי ויו"ר המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות

ישראל – שיאנית בביטוחי חיים משלימים ומסחריים

"ישראל הופכת בעשור האחרון לשיאנית בביטוחי בריאות משלימים ומסחריים (מקום רביעי אחרי ארה"ב, צרפת וקנדה). בענף הביטוחים הפרטיים יש כיום יותר מבוטחים ויותר כסף ולמגמת התפתחות זו ישנה השפעה רבה על אופייה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל. התרחבות תופעת הביטוחים הפרטיים בעשור האחרון מחייבת בחינה מעמיקה וחשיבה חדשה של הרגולטור לגבי מדיניות המערכת וכללי הסדרת הענף. תופעה זו מחייבת הגדרה מחודשת של המטרות החברתיות שהמדינה רוצה להבטיח במערכת הבריאות ובחירת האיזון שבינם ובין תחרות וחופש בחירה", מציין פרופ' גבי בן נון, יו"ר הכנס.