במאמר פרשנות שפרסם זחאלקה ביומון ערבי רב תפוצה הוא קורא לציבור הערבי בישראל ובאזור ולקהילה הבין לאומית להטיל סנקציות על ישראל בגין אשרור הוראת השעה לחוק האזרחות, המוכיחה כי "הכרה במדינה יהודית היא הכרה אוטומטית בגזענות". המשטר הישראלי אולי אינו זהה למשטר האפרטהייד, אולם "הוא ללא ספק מאותה משפחה וזכאי לאותו יחס".

מאת אסף דוד

חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה (בל"ד) קרא, במאמר פרי עטו שפורסם ביומון הערבי רב התפוצה אל-קודס אל-ערבי בשבת האחרונה, להטלת סנקציות על ישראל בגין דחיית העתירות של ארגוני זכויות אדם נגד הוראת השעה ל"חוק האזרחות והכניסה לישראל" בבג"ץ.

במאמר פרשנות על עמדת בג"ץ, שכותרתו "נפילת עלה התאנה האחרון של ישראל", טוען זחאלקה כי החילוף הצפוי בכס נשיא בית המשפט העליון הוא אולי "ההוכחה הטובה ביותר לתמורה הנמשכת במדינה העברית בכיוון יתר גזענות ויתר עוינות לאזרחים הפלסטינים בישראל ולזכויותיהם". זאת על רקע מהלכי הימין לשינוי הרכב השופטים בעליון וצמצום סמכויותיו, ובשל העובדה שהשופט גרוניס, הנשיא הנכנס, הוביל את דעת הרוב בבג"ץ בעניין חוק האזרחות מול עמדתה של נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, בייניש. זחאלקה סבור כי התפיסה המקובלת במערב כי בית המשפט העליון הוא "המגן האחרון" של הדמוקרטיה, זכויות האדם והמיעוט בישראל היא "מוגזמת מאוד", אם כי הוא מסכים כי הרשות השופטת הייתה מתונה יותר בעניינים אלה מהרשות המחוקקת והמבצעת. מכל מקום, הוא סבור כי בהחלטה האחרונה נפל גם "עלה התאנה" החלקי והחיוור, או ליתר דיוק "האשליה", של בית המשפט העליון כ"כלב השמירה" של הדמוקרטיה הישראלית.

חבר הכנסת זחאלקה סבור כי אשרור הוראת השעה בבג"ץ הוא "אור ירוק לחוקים גזעניים נוספים ולחוקים שישללו את זכויות האזרחים הערבים בתוך שטחי ישראל". אחד המניעים החשובים לחקיקת חוקים גזעניים בכנסת הנוכחית, לדבריו, הוא אופורטוניזם פוליטי וחתירה להשגת פופוליזם זול ברחוב הישראלי, מה שמעיד כי "הגזענות שולטת בחברה ומעניקה לבעליה הידועים נקודות נוספות, כוח והשפעה". זחאלקה מפרש את החלטת בג"ץ כ"הענקת לגיטימציה כללית לגזענות" בישראל בתירוץ של "שמירה על הבטחון ועל יהודיותיה של המדינה היהודית", אולם הוא רואה בה פן מועיל: "הסרת עלה התאנה מערוותה של מה שמכונה 'הדמוקרטיה הישראלית'". לדבריו, יש להודיע לקהילה הבין לאומית כי "אין עוד הבדל ממשי בין השר הפשיסטי, חבר הכנסת הגזעני והשופט שטופח על שכם שניהם".

לדברי זחאלקה, "החלטת בג"ץ ונימוקיה מנפצים מן היסוד את חוקיות התביעה להכרה בישראל כמדינה יהודית, ומעמידים את העולם בפני האמת: הכרה במדינה יהודית היא הכרה אוטומטית בגזענות. זוהי המשמעות האמתית של החלטת בג"ץ. מאחר ש"הקהילה הבין לאומית וארגוני זכויות האדם כבר אימצו את העקרון כי 'גזענות איננה עניין פנימי של המדינות'", קורא זחאלקה ל"הנהגה הפלסטינית בתוך שטחי ישראל, להנהגות ולמוסדות הפלסטיניים והערביים, ולכל שוחרי זכויות האדם והעמים, לנקוט שינוי יסודי במאבק בגזענות הישראלית ולפעול להטלת סנקציות על משטר הגזענות הישראלי, כפי שנעשה בעבר עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה".

החלטת בג"ץ, חותם זחאלקה, הפריכה את הטענה כי הרשות השופטת בישראל מאזנת את כוחן של הממשלה ושל הכנסת. "בתוך ישראל אין עוד מי שירסן את הפרא המשתולל של הגזענות. הגיעה השעה לבוא חשבון עם ישראל בגין התנהגותה כלפי האזרחים הפלסטיניים בתוך שטחה ולא רק כלפי הגדה ועזה. יש שיאמרו שהמשטר בישראל שונה ממשטר האפרטהייד שנכחד. זה נכון: לא מדובר בעותק זהה, אבל הוא ללא ספק מאותה משפחה ולכן זכאי לאותו יחס".