אביהו שבת: למה לי רומנטיקה עכשיו

האם אביהו שבת רוצה להיות אנריקו איגלסיאס הישראלי? באלבומו החדש הוא מנסה להיפרד מהתווית המזרחית ולהתחבר למוזיקת רוק ולשירי אהבה שמאלצים. העיקר שהמעריצות יהיו מרוצות. יובל אראל היה במופע ההשקה בנמל תל-אביב

Print Friendly

מיינסטרים במיטבו. שבת בנמל. צילום: יובל אראל

נתחיל מההורים. כעת כשתוכנית הריאליטי המצליחה TheVoice מתחילה להתאזן בזרמי המוזיקה המיוצגים בה כאשר מול "המזרחים" שרית חדד ושלומי שבת מתחזק הצד האלטרנטיבי הפסאדו אשכנזי של אביב גפן (חצי אשכנזי) עם צמד המשינאים יובל ושלומי (שהם בכלל ס"ט), אפשר להתחיל לפזול למטה וקדימה לדורות הבאים, ולא רק. הסיפור הזה יתמקד בזמר שבאמתחתו "אלבום פלטינה סלולרי" עם למעלה ממאה אלף הורדות חוקיות ועשרות אלפי צפיות בכל אחד משיריו ב-יוטיוב.

אביהו,  26, יליד ניו יורק, שירת בלהקת "החימושיות" בצה"ל ומאחוריו  אלבום בכורה "אביהו", שכלל להיטים ואף זכה לתואר "תגלית השנה" במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ. הספיק להתארח בטראש ריאליטי בטלוויזיה "לה לה לנד" וליצור לעצמו קהל מעריצות לא מבוטל. מה שנקרא מיינסטרים במיטבו, עם קריצה קלילה לכיוון המוזיקה הים תיכונית.

כעת אביהו משיק אלבום אי.פי. לא דבר ממש מקובל בסצנה שבה  המיינסטרים מורגל בהפקת אלבומים פעמיים בשנה, ראש השנה ופסח. אי.פי. הוא מודל פופולארי יותר אצל אמני האינדי השונים, שלא תמיד מספיקים ומצליחים להשקיע ממון וזמן בהפקת אלבום.

יום שלישי, נמל תל אביב, בית היוצר של אקו"ם, הערב אביהו יחגוג כאן את השקת אלבומו החדש. בכניסה כבר ממתינה פלוגת צלמי הפאפרצי. אמרו לי שכנראה גם מרגול תגיע, האמת שהיא לא, אבל הרבה מוזיקאים ואנשי לילה או מפורסמים כאלו ואחרים הגיעו לחגוג עם אביהו ועם אביו שלומי את השקת האלבום.

דואט מרגש. סער בדישי ושבת. צילום: יובל אראל

כשעה וחצי לאחר הבזקות, יין וכריכונים מיניאטורים, כשהפלוגה לידי עסוקה בראיונות של כל מי שזז בשטח, הגיעה זמנה של ההופעה. היא לא התארכה, בסך הכל שישה שירים, אלו המצויים באלבום החדש, אי.פי כבר אמרתי? אני כבר הספקתי להאזין ולבחון אותו קודם לכן, למעט שני שירים: שיר הנושא – "דרך", שצבר מעל 170 אלף צפיות ביוטיוב ו"מבין אחרות" – לזכותו נזקפו רק 42 אלף צפיות ביוטיוב. את המילים לשני השירים כתב אביהו, שאר השירים נכתבו והולחנו בידי אחרים.

אביהו פותח עם השיר "כל שנייה", שכתבו אבי אוחיון ואסף צוריה. יש לו קול נעים וטוב, משרה תחושה חיובית בהאזנה. אתנחתא קצרצרה, אביהו מברך את הקהל שהגיע, מספר שהחליט לחבר את המוזיקה שעשה עד עתה עם הרוק, לדבריו הוא אוהב לעשות רוק, ואכן, שירי האלבום הולכים ומנסים להתרחק, אם כי לא לחלוטין, מהגוון המזרחי שניכר בשיריו הקודמים.

אביהו ממשיך עם "עכשיו את יודעת", שכתבה והלחינה יפתי. אביהו מנצל הזדמנות נוספת ומצהיר על אהבתו לחברה, מקדיש לה את השיר שלו – "מבין אחרות". את "אף אחד לא רואה" כתב, הלחין ומבצע בדרך כלל סער בדישי. אז עכשיו, לקראת סוף המופע, אביהו מזמין את סער לבמה, הם מבצעים דואט, הקהל מתרגש, המעריצות שרות יחד איתם.

 אביהו הוא סוג של זמר למעריצות, מזכיר לי קצת את נתן גושן, שמנסה להתנסח ברומנטיקה, או את אנריקו איגלסיאס, זמר של שירי אהבה, קצת שמאלץ, דברים שהקהל הרחב אוהב. המעטפת מוצלחת, באלבום מגוייסים הלוחמים המובחרים בתחום המוזיקה הקלילה המקומית, שמות כסינגולדה בגיטרות וניצן קייקוב המפיק-מעבד ולעת צורך קלידן. הם מהווים חותמת של איכות ומקצועיות מלוטשת ומהודרת. אני בטוח שהאלבום, במיוחד בשל מתכונתו הזעירה, אי.פי., ימצא את מקומו באוספי הדיסקים של אותן נערות ואלפי חברותיהן שלא הגיעו. אביהו מתנהל נכון, הוא עוד יחזור שוב, לבטח עם אלבום שלם בעוד מספר חודשים.

בשעה מוקדמת יחסית, השעה שבדרך כלל יוצאים למופעים, החגיגה מסתיימת. אני נזכר בכמה מופעי מיינסטרים שהתארחתי בהם כאן באולמות הרבים שיש בנמל ותוהה ביני לבין עצמי, למה בנקודה זו הכל רץ ודופק כמו שצריך, איך התעשייה הזו משומנת כל כך טוב בעוד שבשוליים המוזיקאים נאבקים בשאלות סביב מי יעזור לי להפיק אלבום, מי יתמוך ומי ינהל דיון מעמיק סביב כך.

Print Friendly

על אודות יובל אראל

הייתי שם - כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם - בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון (למעט מקהלת הצבא האדום). כיום אני מתעסק בצילום תמונות סטילס וקטעי ווידיאו בהופעות, מופעים, במיוחד בסצנת האינדי בגוש דן, במועדונים – בארבי, לבונטין 7, סאבליים, תאטרון תמונע, אוזן בר ואחרים. לעתים אני גם כותב, מנסה לתת ביקורת נכונה, תמציתית וראויה למופעים שאני מבקר בהם. כתבות נוספות מתפרסמות בבלוג של יובל אראל - http://yuvalerel.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, מוזיקה, תרבות, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.