סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב, אמר לסוכנות הידיעות הרוסית נובוסטי, כי השיחות עם ראש האופוזיציה הסורית, אחמד מאווז אל-חאטיב, יכולות להתקיים במוסקבה או במקום אחר כגון ג'נבה או קהיר. כך מדווחת רשת אל-ג'זירה. "ההזמנה נמסרה, היא נמצאת בידי אל-חאטיב", אמר בוגדנוב.

עד כה ביקרה רוסיה בחריפות את מדינות המערב והליגה הערבית, שהכירו בקואליציה הלאומית בסוריה, שקמה בחודש שעבר, כנציגה הלגיטימית של העם הסורי. עם זאת, היא מעורבת במהלכים דיפלומטיים קדחתניים בניסיון לסיים את המשבר. סגן שר החוץ הסורי ביקר במוסקבה אתמול, חמישי, ושר החוץ סרגי לברוב יפגוש מחר, שבת, במוסקבה את לחדאר ברהימי, המתווך מטעם האו"ם והליגה הערבית.

רוסיה ציינה כבר שהיא נכונה לקיים שיחות עם האופוזיציה הסורית, שעד כה התייחסה למוסקבה בחשדנות בגין סירובה לנתק את קשריה עם משטר הנשיא אסאד. "נקשיב למה שיש לברהימי לומר על המשבר הסורי ונחליט כנראה על מפגש נוסף של 'שלישית הביתי"ם (Triple B)', ברהימי, ויליאם ברנס (סגן שר החוץ האמריקני) ובוגדנוב. אבל זה יקרה רק בינואר, אחרי החגים (ראש השנה הרוסי), הוסיף בוגדנוב.

השבוע ביקר ברהימי בדמשק ונפגש עם הנשיא אסאד, ואתמול הוא קרא ל"שינוי אמיתי" בסוריה ולהקמת ממשלת מעבר בעלת סמכויות מלאות עד לקיום בחירות. "עלינו להקים ממשלת אחדות לאומית… שתחזיק בשלטון במשך תקופת מעבר. תקופה שתסתיים בבחירות," אמר ברהימי לכתבים.

הוא לא ציין תאריך משוער לבחירות, לנשיאות או לפרלמנט בהתאם למה שיוחלט. הוא גם נמנע מהתייחסות לגורל הנשיא אסאד, שתקופת כהונתו תסתיים בשנת 2014.

"אסור שתקופת המעבר תוביל לקריסת המדינה ומוסדותיה", אמר ברהימי, "אנו מעדיפים… פרויקט שכל הצדדים יסכימו עליו, ואם הם יסרבו, המוצא האחרון הוא הליכה למועצת הביטחון של האו"ם שתקבל החלטה מחייבת".

בעת שהותו בדמשק השבוע נפגש ברהימי עם הנשיא אסאד ועם נציגי אופוזיציה המקובלים על השלטון. אולם דיפלומט במועצת הביטחון אמר ביום רביעי, שמיישב הסכסוכים האלג'ירי הוותיק לא זכה לתמיכת אף אחד מהצדדים הלוחמים במדינה. הצדדים המעורבים בניסיונות לפתרון המשבר בסוריה אינם אומרים זאת גלויות. אך בעולם גובר החשש מפני מה שמזכירת המדינה, הילארי קלינטון, כינתה "חטיפת המהפכה בידי קיצונים אסלאמיים".

מוחמד אלעא גאנם, איש המועצה הסורית אמריקנית בוושינגטון, ביקר לאחרונה בסוריה, ומדווח על כך בוושינגטון פוסט. חיצי הביקורת העיקריים שלו מופנים אל הממשל האמריקני: "מחויבות הממשל האמריקני לסייע לאופוזיציה הסורית נגד משטרו הברוטאלי של באשאר אל-אסאד מתבטאת במילים רבות ומעשים מעטים. הבטחות חוזרות ונשנות לתמיכה ומחסור בעזרה של ממש אפשרו לגורמי שוליים להתבסס בצפון סוריה".

בביקורו בעיר חאלב, הגדולה והמתועשת בערי סוריה, ש-75% ממנה נשלטים על ידי המורדים, הוא גילה הרבה רצון טוב ומאמצים להשיב לעיר ממשל תקין ולהשתלט על פורעי החוק שבה. אלא שמאמצים אלה נכשלים שוב ושוב בגלל מיעוט משאבים – תחמושת, כסף, מזון תרופות ועוד – המגיעים לידיהם.

מנגד, תנועת ג'בחאת אל-נוסרה, מעין זרוע של אל-קאעידה בסוריה, שהממשל האמריקני הכריז עליה בחודש שעבר כתנועת טרור, ממומנת היטב. רבים מתאיה נהנים מעודף מזון, ונשק על פני מגויסים, והם פונים, בהצלחה, לאזרחים סורים מן השורה להצטרף אליהם, לא מפני שהם תומכים במטרות הארגון, אלא מפני שהוא חודר לחלל השלטוני שהותירו אחריהם ממשל הנשיא אסאד והכוחות המורדים בו.