השחקנית זהרירה חריפאי, כלת פרס ישראל, הלכה לעולמה

חריפאי נפטרה בגיל 83 לאחר מאבק אמיץ במחלת הסרטן. בשנה האחרונה שיחקה בתפקיד חיה'לה, חולת סרטן הנאבקת בכל כוחה במחלה, בהצגה "סוף טוב" מאת ענת גוב. חריפאי היתה מזוהה יותר מכל עם מחזותיו של חנוך לוין. שייקה לוי: "היא היתה עולם ומלואו. אישה נדירה ואיכותית". ריקי גל: "זכיתי שהיא אהבה אותי". אריק איינשטיין: "עצוב. אין לי מילים"

Print Friendly

חריפאי בתפקידה האחרון ב"סוף טוב". צילום: ז'ראר אלון

מחר, יום חמישי, יוצב ארונה של זהרירה חריפאי, כלת פרס ישראל, על בימת אולם קאמרי 1 ויתקיים טקס אשכבה קצר. בשעה 15:00 תיערך הלוויתה בבית העלמין האזרחי בקיבוץ גבעת השלושה.

זהרירה חריפאי נפטרה היום (רביעי) לאחר מאבק אמיץ וממושך במחלת הסרטן. חריפאי, שכל חייה עברו עליה בתל-אביב, הניחה אחריה את בעלה, הסופר שלמה שבא ואת בתם, השחקנית והבמאית איה שבא. לזהרירה שני נכדים.

בשנה האחרונה שיחקה זהרירה חריפאי בתפקיד חיה'לה, חולת סרטן הנאבקת בכל כוחה במחלה בהצגה "סוף טוב" מאת ענת גוב, שנפטרה לאחרונה מאותה מחלה. ההצגה, כידוע, מספרת בהומור על התמודדותן של חולות סרטן במחלה. בהצגה שרה חריפאי שיר שבו היא אומרת שתנצח את המחלה. על תפקידה זה היא זכתה בתואר השחקנית הטובה ביותר לשנת 2011 בפרס התיאטרון הישראלי. היא הגיעה לטקס מבית החולים שבו אושפזה וריגשה בדבריה את באי הטקס.

ענת וקסמן, שמופיעה באותה הצגה, סיפרה היום, שזהרירה הרגישה יותר טוב לאחרונה וחזרה לבמה: "היא היתה אישה מאוד מצחיקה ושחקנית נפלאה. לאחרונה נסעה ללונדון ולפני כמה ימים חזרה להתאשפז. היא נפטרה בשקט, ללא כאבים. היה לה כנראה באמת סוף טוב".

"אישה מצחיקה ושחקנית אדירה". חריפאי בהצגה "סוף טוב". צילום: ז'ראר אלון

שייקה לוי, שהכיר היטב את זהרירה: "היא היתה בשבילי, כמו בשביל הרבה שחקנים צעירים, בית ספר לאמנות הבמה. אישה נדירה ואיכותית עם יושר בלתי רגיל. עולם ומלואו. כואב לי ועצוב". ריקי גל: "לעולם לא אשכח את העבודה איתה. אני גרה לא רחוק ממנה. היה לי מזל כי כשהיא לא אהבה שחקנים מסוימים, היא היתה מנותקת. אני זכיתי שהיא אהבה אותי. היא תפגוש למעלה את חנוך לוין ואני מקווה שיהיה לה טוב שם". שחקנים שעבדו עם זהרירה מספרים על אישה מיוחדת, מצחיקה, דעתנית, לא תמיד קלה ולעיתים בוטה, אבל שחקנית אדירה, אחת הגדולות שהיו כאן.

חריפאי, שחקנית אופי מהשורה הראשונה, שיחקה בדרך כלל נשים חזקות או לכאורה חזקות והייתה מזוהה יותר מכל עם מחזותיו של חנוך לוין – "יעקובי וליידנטל", "אורזי מזוודות", "סוחרי גומי", "יאקיש ופופצ'ה", "שיץ" ו"אשכבה". חריפאי הופיעה על הבמה קרוב ל-65 שנה, מאז שהשתתפה בלהקת "הצ'יזבטרון". היא הייתה בוגרת הסטודיו הדרמטי של התיאטרון הקאמרי, שבו התנהלה רוב הקריירה שלה. השתתפה בלהקת "בצל ירוק" והייתה מראשוני תיאטרון חיפה, שם הופיעה בהצגה "אימא קוראז'" של ברכט. חריפאי הופיעה במספר סרטים, ביניהם "סלאח שבתי" עם חיים טופול ואריק איינשטיין, ו"השוטר אזולאי" עם שייקה אופיר. אריק איינשטיין אמר הערב: "עצוב, אין לי מילים. אני מלא הערכה למאבק שלה".

תפקידים של אישה חזקה. חריפאי. צילום: ז'ראר אלון

בשנים האחרונות הרבתה חריפאי לשחק בתיאטרון בית ליסין. כששאלתיה בראיון לפני שלוש שנים, כשהוענק לה בתיאטרון זה תואר יקירת פסטיבל "פותחים במה", למה אינה מופיעה בקאמרי, השיבה: "אני לא יודעת להגיד. לאחר שיצאתי לגמלאות לא נמצא לי שם תפקיד". והוסיפה: "לשחקניות מבוגרות, קשישות, ישישות, או איך שקוראים לנו, מחזאים לא כל כך כותבים תפקידים. לכן אני לא יכולה להגיד אם יש תפקיד שאני רוצה לעשות אותו. מה שבא ומציעים לי ונראה לי, אז אני מאוד שמחה על ההזדמנות".

הפרסים שבהם זכתה זהרירה חריפאי: כלת פרס ישראל לשנת 2003. שחקנית השנה ב-1963 על משחקה ב"מעגל הגיר הקווקזי", ב-1973 על משחקה ב"השחף", ב-1978 על משחקה ב"סוחרי גומי". ב-1983 זכתה ב"כינור דוד" על משחקה ב"יונו והטווס". ב-1989 זכתה בפרס ע"ש אייזיק שטרן על תרומתה לאמנות התיאטרון. ב-2001 זכתה בפרס מפעל-חיים בתיאטרון וב-2011 זכתה בפרס שחקנית משנה על תפקידה בהצגה "סוף טוב".

הערב (רביעי) ישודר בערוץ 1 ראיון עם חריפאי במסגרת התוכנית "לגעת ברוח". בתוכנית מספרת חריפאי ליואב גינאי על ילדותה הקשה בתל אביב, הופעתה בלהקת "הצ'יזבטרון", ההצגות הרבות בהן שיחקה בתיאטרון ועבודתה המיוחדת עם חנוך לוין. בראיון משולבים קטעי ארכיון נדירים המתעדים את עבודתה לאורך השנים.

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, הצגות, תרבות, תרבות קצר, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.