חבר'ה, כדאי ללמוד קצת אזרחות לפני הבחירות

אומרים שהעתיד שייך לצעירים, אבל עתיד עם צעירים שלא מבינים את משמעותה הבסיסית של הדמוקרטיה ואיך היא פועלת אינו עתיד מבטיח. אנחנו מדברים על החבר'ה הכי טובים, תלמידי משפטים, וכלכלה ומינהל עסקים, כאלה שמחליטים להשקיע את עתידם במערכת העבודה הסוציאלית ובלימודי קיימות. רוב הצעירים פשוט לא יודעים איך המערכת עובדת. הם לא יודעים להבחין בין טוב ורע

חבר'ה, כדאי ללמוד קצת אזרחות לפני הבחירות

אומרים שהעתיד שייך לצעירים, אבל עתיד עם צעירים שלא מבינים את משמעותה הבסיסית של הדמוקרטיה ואיך היא פועלת אינו עתיד מבטיח. אנחנו מדברים על החבר'ה הכי טובים, תלמידי משפטים, וכלכלה ומינהל עסקים, כאלה שמחליטים להשקיע את עתידם במערכת העבודה הסוציאלית ובלימודי קיימות. רוב הצעירים פשוט לא יודעים איך המערכת עובדת. הם לא יודעים להבחין בין טוב ורע

מערכת הבחירות שתסתיים בקרוב היא בהחלט מערכת בחירות משעממת. נכון, יש בה זגזוגים מצד לצד, התרסקויות ונסיקות, מעבר מקיצוניות אחת לקיצוניות שנייה והרבה השמצות ובעיקר דיסאינפורמציה. אבל יש בה עוד דבר אחד, והוא מאד מטריד ואפילו מפחיד – חוסר הידע של הציבור הרחב בכל מה שקשור לנבחריו, לבית המחוקקים, הוא הכנסת, על הדמוקרטיה שלנו ומה משמעותה.

השבוע נסעתי לדבר בפני סטודנטים על הבחירות, על תקציב המדינה ליתר דיוק, על הצורך להצביע על ההיבטים החברתיים והכלכליים שלנו כדי שנשנה סוף סוף את מה שקורה כאן. נהדרים הסטודנטים שלנו, מחוייבים, רציניים אבל מה, כל כך חסרי ידע בסיסי. לא בתקציב המדינה חס וחלילה, פשוט באזרחות. מהם תפקידיה של הכנסת, איך עובר חוק, מה זה חוק ההסדרים, מה זה חוק התקציב. יוק. הם פשוט לא יודעים. "העתיד שייך לצעירים", אומרים לי, אבל אני חושב שעתיד עם צעירים שלא מבינים את משמעותה הבסיסית של הדמוקרטיה ואיך היא פועלת הוא לא עתיד מבטיח.

סטודנטים
סטודנטים, עשו שיעורי בית! (צילום אילוסטרציה: שרית פרקול)

יש כנסים שהקהל בהם הוא קהל של פעילים ושל תומכים, של כאלה שכבר שנים מחוברים לפוליטיקאים כי הם רוצים להיות חלק מהריגוש הזה של "אני בעניינים". מדובר בקבוצות קטנות יחסית, שההשפעה שלהן על ההצבעה היא אפסית. אבל רוב הצעירים פשוט לא יודעים איך המערכת עובדת, הם לא יודעים להבחין בין טוב ורע, בין החיובי לשלילי, הם אינם יודעים מה תפקידה של הממשלה, מהי תפקידה של הכנסת ובטח שלא איך עובדת המערכת המשפטית, הרגל השלישית בדמוקרטיה שלנו.

 לא היו כמעט סטודנטים שהבינו למה צריך לשנות

פגשתי השבוע, ולא רק בשבוע זה, קבוצה נהדרת של צעירים שמתחילים את דרכם בעולם האמיתי. היו בהם פעילים חברתיים "ותיקים", כאלה שחיו ונשמו את המחאה בקיץ האחרון, אחרים שפשוט מרגישים שנמאס להם מהמצב הקיים והם רוצים לשנות אותו, אבל בכל אלה לא היו כמעט סטודנטים שהבינו למה צריך לשנות, מה לא בסדר בשיטה, פשוט כי הם לא ידעו איך השיטה עובדת.

אנחנו לא מדברים על תלמידי תיכון, שניתן להתווכח אם הם זוכים למספיק שעות של לימודי אזרחות, אפילו לא על שמיניסטים שזה עתה יבחנו בבחינת הבגרות באזרחות, או על כאלה שזה עתה סיימו אותה וחלק מהחומר עוד טרי בראשם.

אנחנו מדברים על החבר'ה הכי טובים, אלה שעושים בחינות פסיכומטריות והולכים ללמוד משפטים, וכלכלה ומינהל עסקים, כאלה שמחליטים להשקיע את עתידם במערכת העבודה הסוציאלית ובלימודי קיימות. בקבוצה שפגשתי השבוע, אחת מיני רבות, היה רק סטודנט אחד שידע מה זה תקציב המדינה, שהמילים "חוק ההסדרים", לא היו זרות לו, שזכר שבלי חוק תקציב, אין ממשלה.

הסטודנט הזה היה סטודנט "מבוגר", מאלו שמחליטים לעשות קריירה שנייה אחרי שבמשך שנים הם היו עסוקים בעבודה מסודרת אחרת, בלעשות אקזיט מפטנט כזה או אחר, או סתם סטודנט שרק בגיל מבוגר, הצליח לגייס מספיק כסף כדי ללכת ללמוד.

במהלך השבועות האחרונים אני נחשף, כמעט בכל יום, לכתבות ודיווחים על מפגשים של בכירי הפוליטיקאים שלנו עם ציבור הסטודנטים. אני גם שומע שהאולמות מלאים עד אפס מקום בסטודנטים שרוצים לשמוע כדי לגבש דעה למי להצביע. אבל בסופו של דבר אני מרגיש שהם נשארים עם ססמאות נבובות ועם הבטחות שרובן לא יקוימו לעולם, ולהם, לסטודנטים, אין את המידע הבסיסי כדי לנתח אותן ולהבין את משמעותן. את הבחירה, כך נדמה, הם יעשו לפי דמותם הפיזית של המועמד או המועמדת, מידת הצלחתו בהופעות בטלוויזיה או בפני הקהל, ובעיקר – ביכולת ההתחברות שלו ל"קוליות הצעירה", שימוש בסלנג הנכון וישיבה של כמה עשרות דקות על כסא גבוה בבר האופנתי.

הבחירות האלה צריכות להיות הבחירות החשובות ביותר שלנו בשנים האחרונות. הממשלה פורקה בגלל חוסר היכולת להעביר תקציב מדינה. אבל חלק גדול מהמצביעים שיקבעו את גורל הבחירות הקרובות כלל לא יודע מהו תקציב המדינה.

כדאי שראשי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), ישקלו ברצינות להכניס בחינה באזרחות כחלק מתנאי הקבלה של הסטודנטים לאוניברסיטאות ולמכללות, אולי כך נקבל בוגרים בעלי תואר ראשון שיש להם גם ידע בסיסי באופן ההתנהלות של המדינה שלנו.

[related-posts title="עוד בנושא בחירות 2013"]

כתבות אחרונות באתר

מערכת הבחירות שתסתיים בקרוב היא בהחלט מערכת בחירות משעממת. נכון, יש בה זגזוגים מצד לצד, התרסקויות ונסיקות, מעבר מקיצוניות אחת לקיצוניות שנייה והרבה השמצות ובעיקר דיסאינפורמציה. אבל יש בה עוד דבר אחד, והוא מאד מטריד ואפילו מפחיד – חוסר הידע של הציבור הרחב בכל מה שקשור לנבחריו, לבית המחוקקים, הוא הכנסת, על הדמוקרטיה שלנו ומה משמעותה.

השבוע נסעתי לדבר בפני סטודנטים על הבחירות, על תקציב המדינה ליתר דיוק, על הצורך להצביע על ההיבטים החברתיים והכלכליים שלנו כדי שנשנה סוף סוף את מה שקורה כאן. נהדרים הסטודנטים שלנו, מחוייבים, רציניים אבל מה, כל כך חסרי ידע בסיסי. לא בתקציב המדינה חס וחלילה, פשוט באזרחות. מהם תפקידיה של הכנסת, איך עובר חוק, מה זה חוק ההסדרים, מה זה חוק התקציב. יוק. הם פשוט לא יודעים. "העתיד שייך לצעירים", אומרים לי, אבל אני חושב שעתיד עם צעירים שלא מבינים את משמעותה הבסיסית של הדמוקרטיה ואיך היא פועלת הוא לא עתיד מבטיח.

סטודנטים
סטודנטים, עשו שיעורי בית! (צילום אילוסטרציה: שרית פרקול)

יש כנסים שהקהל בהם הוא קהל של פעילים ושל תומכים, של כאלה שכבר שנים מחוברים לפוליטיקאים כי הם רוצים להיות חלק מהריגוש הזה של "אני בעניינים". מדובר בקבוצות קטנות יחסית, שההשפעה שלהן על ההצבעה היא אפסית. אבל רוב הצעירים פשוט לא יודעים איך המערכת עובדת, הם לא יודעים להבחין בין טוב ורע, בין החיובי לשלילי, הם אינם יודעים מה תפקידה של הממשלה, מהי תפקידה של הכנסת ובטח שלא איך עובדת המערכת המשפטית, הרגל השלישית בדמוקרטיה שלנו.

 לא היו כמעט סטודנטים שהבינו למה צריך לשנות

פגשתי השבוע, ולא רק בשבוע זה, קבוצה נהדרת של צעירים שמתחילים את דרכם בעולם האמיתי. היו בהם פעילים חברתיים "ותיקים", כאלה שחיו ונשמו את המחאה בקיץ האחרון, אחרים שפשוט מרגישים שנמאס להם מהמצב הקיים והם רוצים לשנות אותו, אבל בכל אלה לא היו כמעט סטודנטים שהבינו למה צריך לשנות, מה לא בסדר בשיטה, פשוט כי הם לא ידעו איך השיטה עובדת.

אנחנו לא מדברים על תלמידי תיכון, שניתן להתווכח אם הם זוכים למספיק שעות של לימודי אזרחות, אפילו לא על שמיניסטים שזה עתה יבחנו בבחינת הבגרות באזרחות, או על כאלה שזה עתה סיימו אותה וחלק מהחומר עוד טרי בראשם.

אנחנו מדברים על החבר'ה הכי טובים, אלה שעושים בחינות פסיכומטריות והולכים ללמוד משפטים, וכלכלה ומינהל עסקים, כאלה שמחליטים להשקיע את עתידם במערכת העבודה הסוציאלית ובלימודי קיימות. בקבוצה שפגשתי השבוע, אחת מיני רבות, היה רק סטודנט אחד שידע מה זה תקציב המדינה, שהמילים "חוק ההסדרים", לא היו זרות לו, שזכר שבלי חוק תקציב, אין ממשלה.

הסטודנט הזה היה סטודנט "מבוגר", מאלו שמחליטים לעשות קריירה שנייה אחרי שבמשך שנים הם היו עסוקים בעבודה מסודרת אחרת, בלעשות אקזיט מפטנט כזה או אחר, או סתם סטודנט שרק בגיל מבוגר, הצליח לגייס מספיק כסף כדי ללכת ללמוד.

במהלך השבועות האחרונים אני נחשף, כמעט בכל יום, לכתבות ודיווחים על מפגשים של בכירי הפוליטיקאים שלנו עם ציבור הסטודנטים. אני גם שומע שהאולמות מלאים עד אפס מקום בסטודנטים שרוצים לשמוע כדי לגבש דעה למי להצביע. אבל בסופו של דבר אני מרגיש שהם נשארים עם ססמאות נבובות ועם הבטחות שרובן לא יקוימו לעולם, ולהם, לסטודנטים, אין את המידע הבסיסי כדי לנתח אותן ולהבין את משמעותן. את הבחירה, כך נדמה, הם יעשו לפי דמותם הפיזית של המועמד או המועמדת, מידת הצלחתו בהופעות בטלוויזיה או בפני הקהל, ובעיקר – ביכולת ההתחברות שלו ל"קוליות הצעירה", שימוש בסלנג הנכון וישיבה של כמה עשרות דקות על כסא גבוה בבר האופנתי.

הבחירות האלה צריכות להיות הבחירות החשובות ביותר שלנו בשנים האחרונות. הממשלה פורקה בגלל חוסר היכולת להעביר תקציב מדינה. אבל חלק גדול מהמצביעים שיקבעו את גורל הבחירות הקרובות כלל לא יודע מהו תקציב המדינה.

כדאי שראשי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), ישקלו ברצינות להכניס בחינה באזרחות כחלק מתנאי הקבלה של הסטודנטים לאוניברסיטאות ולמכללות, אולי כך נקבל בוגרים בעלי תואר ראשון שיש להם גם ידע בסיסי באופן ההתנהלות של המדינה שלנו.

[related-posts title="עוד בנושא בחירות 2013"]

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן