Skip to content

גירעון תקציב 2012: 39 מיליארד שקל

39 מיליארד שקל - 4.2% מהתמ"ג, הם גירעון תקציב מדינת ישראל. במקור תוכנן בשנת 2012 גירעון של 18.3 מיליארד שקל, שזה 2% מהתמ"ג • סטנלי פישר: זה גירעון גדול למשק שמצוי במצב של תעסוקה מלאה. הממשלה הבאה תצטרך לקצץ כ-15 מיליארד שקל מההוצאה המתוכננת, וייתכן שיצטרכו גם להעלות מסים מעט יותר ממה שכבר העלו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 הסתכם ב-39 מיליארד שקל, מזה גירעון בחודש דצמבר בסכום של 12.8 מיליארד שקל. הגירעון בחישוב האחוז מהתמ"ג הסתכם ב-4.2%, זאת על פי תמ"ג שנתי חזוי, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסכום של 929.8 מיליארד שקל.

שר האוצר, יובל שטייניץ (מקור: לע"מ)
שר האוצר, יובל שטייניץ (מקור: לע"מ)

בתקציב המקורי לשנת 2012 תוכנן גירעון של 18.3 מיליארד שקל שהם 2% תמ"ג. הסטייה של הגירעון ביחס לתכנון בתקציב המקורי משקפת בעיקר הכנסות נמוכות מהחזוי בסכום של 18.5 מיליארד שקל, והוצאות גבוהות מהתכנון בתקציב המקורי בסכום של 2.2 מיליארד שקל. ביחס לתחזית שהוכנה בתחילת 2012 של 221 מיליארד שקל, גביית המסים נמוכה ב-1%.

הנתונים הם אומדן ראשוני של הגירעון ומימונו ושל ביצוע התקציב בשנת 2012, שבוצע על ידי חטיבת מידע ניהולי באגף החשב הכללי, אגף כלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר ורשות המסים. לדברי האוצר: "האומדן הוא ראשוני, אך נראה, כי ברכיבי הגירעון ומימונו לא יחולו שינויים משמעותיים. עם זאת, יתכנו שינויים מסוימים במיון הפנימי ובסך ההוצאה וההכנסה. נתוני הביצוע המפורטים הם אינדיקאטיביים בלבד".

הוצאות

בשנת 2012 הסתכמה ההוצאה הממשלתית ב-285.6 מיליארד שקל, בהשוואה ל-283.4 בתכנון בתקציב המקורי. הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו ב-238.7 מיליארד שקל, לעומת 235.7 בתכנון בתקציב המקורי. סך הוצאות משרדי הממשלה בשנת 2012 היו גבוהות ב-7.1% בהשוואה לשנת 2011.

הוצאות המשרדים האזרחיים היו גבוהות ב-8.5% בהשוואה לשנת 2011 ואילו הוצאות מערכת הביטחון היו גבוהות ב-3.4% בהשוואה לשנת 2011. שיעור הביצוע של הוצאות משרדי הממשלה היה 101.3% ונובע מניצול עודפים משנה קודמת וללא חריגה מיעד ההוצאה שתוכנן בתקציב המקורי.

סך תשלומי הריבית ותשלומי פירעון קרן למוסד לביטוח לאומי הסתכמו ב-46.9 מיליארד שקל.

הכנסות

הכנסות המדינה בשנת 2012 היו נמוכות ב-18.5 מיליארד שקל מהחזוי בתקציב המקורי. גביית המסים הסתכמה 218.6 מיליארד שקל, נמוכה ב-13.7 מיליארד שקל מהחזוי בתקציב המקורי. אבל, גביית המסים עלתה נומינלית בשנת 2012 ב-3.4% בהשוואה לשנת 2011.

הפקדות המוסד לביטוח לאומי היו נמוכות ב-1.9 מיליארד מהחזוי, מחסור המשקף גירעונות גבוהים מהחזוי של המוסד.

יש לציין, כי בסעיף "הכנסות שונות" נמדד חוסר של 2 מיליארד שקל בהשוואה לחזוי בתקציב המקורי.

נתניהו ושטייניץ (צילום: משה מילנר / לע"מ)
נתניהו ושטייניץ (צילום: משה מילנר / לע"מ)

מימון הגירעון

הגירעון השנתי למימון הסתכם בסך של 34.6 מיליארד שקל. מימון הגירעון השנתי נעשה על ידי גיוס הון נטו (מקומי ובחו"ל) בסכום של 36.6 מיליארד שקל והפרטה נטו- מכירת קרקעות – בסכום של 900 מיליון שקל. כתוצאה מפעילות הגירעון ומימונו עלו יתרות הממשלה בבנקים בסכום של 2.9 מיליארד שקל.

הכנסות המדינה ממסים ואגרות

בחודש דצמבר 2012 הסתכמו הכנסות ממסים ומאגרות ב-18.6 מיליארד שקל. בשנת 2012 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ואגרות ב-218.6 מיליארד שקל.

הכנסות המדינה ממסים (ללא אגרות) בשנת 2012 הסתכמו ב-213.4 מיליארד שקל, עליה בשיעור ריאלי של 1.1% לעומת 2011. הגידול בהכנסות חל רק במסים הישירים בשיעור של 2.3% (מס הכנסה ומיסוי מקרקעין) ואילו במסים העקיפים (מכס ומע"מ) חלה ירידה בשיעור של 0.2%. סך ההכנסות הסתכמו בחוסר של כ-2.4 מיליארד שקל המהווה כ-1% מהתחזית של 221 מיליארד שקל (כולל אגרות), שהוכנה בינואר 2012 (ללא שינויי חקיקה שהתקבלו במהלך 2012). יש לציין כי בגבייה של שנת 2012 כלולה הכנסות חד פעמיות מדיבידנדים בסכום של כ-2 מיליארד שקל.

סקירת ההכנסות נערכת על רקע ההאטה שחלה בצמיחה במשק, האטה שהחלה כבר ברבעון האחרון של 2011.

עד לחודש מאי נרשם חוסר של 2.9 מיליארד שקל. בחודשים יוני – אוקטובר היה עודף של כ 0.5 מיליארד שקלים, אולם בחודש נובמבר נרשם חוסר של 1.1 מיליארד שקל, בחודש דצמבר נרשם עודף של 0.9 מיליארד שקלים.

דצמבר 2012

בחודש דצמבר 2012 נרשמו הכנסות ממסים בסכום של 18.1 מיליארד שקל (ללא אגרות), בהשוואה ל 17.5 מיליארד שקל בדצמבר 2011. בהגדרות רשות המסים, בניכוי התאמות ותיקוני חקיקה ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של 0.2%.
ההכנסות ממסים ישירים עמדו על 10.3 מיליארד שקל, לעומת 9.3 מיליארד שקל בדצמבר 2011. ההכנסות בדצמבר 2012 כוללות תוספת גבייה בסך 1.7 מיליארד שקל. בהגדרות רשות המסים ובניכוי תיקוני חקיקה והתאמות (וללא ניכוי תוספת הגבייה), עלו ההכנסות לעומת דצמבר 2011 בשיעור ריאלי של 8.8%.

ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו ב-7.8 מיליארד שקל, לעומת 8.2 מיליארד שקל בדצמבר 2011. בניכוי התאמות ותיקוני חקיקה, מדובר בירידה ריאלית של 10.2%.

סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, אמר בשיחה עם העיתונאי ריצ'ארד 'קווסט, כי לממשלה הבאה תהיה בעיה תקציבית גדולה אם גירעון השנה יעמוד סביב 4.2% מהתמ"ג. "זה גירעון גדול למשק שמצוי במצב של תעסוקה מלאה. ידוע הממשלה תצטרך לקצץ כ-15 מיליארד שקל מההוצאה המתוכננת, וייתכן שיצטרכו גם להעלות מיסים מעט יותר ממה שכבר העלו, למרות הצעדים המשמעותיים שכבר עשו בתחום זה. זוהי בעיה תקציבית מאוד קשה – אחת הסיבות שבגללה ראש הממשלה הלך לבחירות היא שהוא לא הצליח להעביר את התקציב עם הקואליציה הנוכחית. ובכן, הוא יצטרך לעשות זאת עם קואליציה חדש".

בתשובה לשאלה מה הכי מדאיג אותך לגבי מעשיה, או אי מעשיה, של הממשלה הבאה? השיב פישר: "הדאגה העיקרית היא מכך שלא יהיה קל לטפל בבעיה התקציבית – ראינו שהם לא הצליחו להעביר תקציב לפני כמה חודשים. האתגר הגדול הוא להצליח לעשות את מה שעשתה הממשלה ב-2003, כאשר הצליחה לשים את המשק על מסלול של צמיחה מהירה, לאחר שעשתה סדר בתקציב ונקטה ברפורמות של ליברליזציה במשק. הדאגה היא כמובן שבמקום זה, בשל הנסיבות הפוליטיות, יעבירו תקציב שבקושי יעמוד בקריטריונים, ואז נמצא את עצמנו ב-2014 שוב מתמודדים עם הצבת יעד תקציבי שלא יהיה שאפתני מספיק. יעד הגירעון ל-2012 היה 2% ובסופו של דבר הגירעון יהיה 4.2%. יש להניח שהיעד ל-2013 יהיה 3%, וקשה מאוד להיות שאפתני לגבי השגת יעד במידה וכבר החמצת יעדים בעבר.

דאגה נוספת שלי, שהרבה יותר קשה להתמודד איתה, היא לגבי האקלים העסקי. הבנק העולמי מפרסם מדי שנה את דו"ח “Doing Business” ומדרג את המדינות מבחינת קלות עשיית העסקים. בשנתיים האחרונות התדרדרנו מהמקום ה-32, שאינו מקום מכובד מדי, למקום ה-38 במדד זה. ירידה זו משקפת את הבעיות שיוצרת לנו הביורוקרטיה, בעיקר בתחום הנדל"ן, רישום הנכסים, גם בתחום תשלומי המסים. אלו דברים שעלינו להתמודד איתם אם ברצוננו לחדש את הצמיחה המהירה של המשק.
יש כמובן גם דברים שאנו יכולים להיות מרוצים מהם – אנו צומחים מהר מרוב מדינות המערב, אין לנו בעיות של אינפלציה, או בעיות בתחום מאזן התשלומים".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן