שלושה ערוצים. מסכים מפוצלים

שלושת ערוצי הטלוויזיה עבדו אל תוך הלילה, סיפקו אתנחתאות "קומיות", מוצלחות יותר או פחות וסיפקו את רגע המתח של תוצאות הסקרים מיד לאחר ששעון העצר לקראת השעה עשר חדל לתקתק. היה מקצועי

Print Friendly

 שלושת הערוצים גם היטיבו להזין את המתח ברמזים עבים על הירידה הצפויה בתוצאות ההצבעה לליכוד ביתנו. הם אולי אפילו מתחו את המידע הזה קצת מעבר לקצה, כשרמזו שנתניהו עלול לאבד את כסאו כראש הממשלה. זה היה תרגיל תקשורתי מבריק שגרם לצופים להחסיר אולי פעימה בציפייה להכרזה "מהפך", אבל זה לא קרה.

מדגם ערוץ 1 (צילום: רשות השידור)

בניגוד למערכות בחירות קודמות, אף אחד מהערוצים לא מיהר להעביר עדכונים מקלפיות אמת כדי לעמתם עם תמונת הסקרים, אלא שזו התבררה כמדויקת למדי.

את ההצגה הגדולה סיפק דווקא הרגע שבו הגיע יאיר לפיד למטה הבחירות של "יש עתיד" בבית סוקולוב כדי לפתוח בנאום, כשלפתע נראה ראש הממשלה מגיח לעבר מטה הליכוד ופוצח בדברים בדיוק יחד עם לפיד. שלושת הערוצים המבולבלים בירכו באותו רגע על היכולת הטכנית להציג מסך מפוצל שבו נשמעו בתחילה קולות השניים במין בליל שיכול להפוך רקע מוסיקלי לסאטירת בחירות קצת יותר מוצלחת מזו שהפיקו ברוב מאמץ, אלא שעד מהרה נראה המחזה כמו הקול קול ביבי, והפנטומימה מבית היוצר של יאיר לפיד.

הערוץ הראשון התעלה על עצמו והציג אולפן ממלכתי צבוע בעיקר בצבעי הדגל, ולרגע התבלבלנו וחשבנו שזה יום העצמאות. באולפן המרווח טופפו שתי המגישות אילה חסון וגאולה אבן תוך לחיצה על מסך המגע הגדול או ניהול שיח סביב השולחן עם האורחים. הרבה מסכים מפוצלים היו שם.

(צילום: ציפי מנשה)

ערוצים ומסכים (צילום: ציפי מנשה)

(צילום: רפי מיכאלי)

סגל ודיין בערוץ 2 (צילום: רפי מיכאלי)

מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם ציין כי "כמיטב המסורת העלו הערוץ הראשון ורשת ב' מדגם אותו ערך מנו גבע, בפעם הראשונה בתולדות רשות השידור הועבר משדר הבחירות באיכות טלוויזיונית מעולה  HD מאולפן ה –HD החדש ובו מיטב הטכנולוגיה הדיגיטאלית. מהיום ואילך יועברו כל שידורי הערוץ הראשון באיכות HD . אנשי הערוץ הראשון ורשת ב' עשו כהרגלם עבודה מקצועית מעולה והוכיחו פעם נוספת את חשיבות השידור הציבורי".

כדי להעלות או להפיג את המתח, העלה ערוץ 2 תכנית מיוחדת של "ארץ נהדרת" שזכתה לפמפום חוזר ונשנה בימים האחרונים, במקביל להם העלה ערוץ 10 תכנית "סאטירה" שהחזירה אותנו לחרצופים של פעם "בובה של מדינה". בערוץ 1, כיכב באותה שעה גדי סוקניק שבין היתר, הציג את "הרגעים המביכים" של מערכת הבחירות. שעה שבערוץ 2 עשה טל פרידמן חיקוי גרוטסקי של מינה צמח, אשת הסקרים של הערוץ, ושל ביבי ומירי רגב בחיקוי בוטה במיוחד, כמו גם של המגישה דנה רון ושל מטה ש"ס, הרי בערוץ 10 התנהל שיח מסוממים שהמסר העיקרי שלו: "אין למי להצביע".

אבל ערב החיקויים והבדיחות על חשבון המועמדים הפוליטיים לא התעלה לרמת סאטירה והותיר, כאמור, את המתח העיקרי לסיפור האמיתי. בערוץ 2 יונית לוי, בערוץ 10 תמר איש שלום, ובכל מטות הבחירות צוותי טלוויזיה שמצביעים על גיוס מסיבי של כל מי שהחזיק פעם בחייו מיקרופון, כל אלה סיפקו את ההצגה הגדולה. ערוץ 2 הביא לשולחן "עיתונאים ועיתונאים לשעבר", לשעבר שהפכו לפוליטיקאים כמובן, וערוץ 10 הביא את הסקר של קמיל פוקס ושני סוסים מנצחים בדמויותיהם של ירון לונדון ומוטי קירשנבאום. תוצאות הסקרים היו דומות להפליא וגאולה אבן גילתה אהדה מסוימת למפלגה של בן זוגה כשתהתה בקול רם, סביב ההצעה שהועלתה באולפן להמליץ על לפיד לראשות הממשלה "על סמך מה ? הוא היה השר לאיכות הסביבה? שר התרבות והספורט?": לא, הוא לא היה. אבל בהימור לא בלתי סביר, הוא עשוי מאוד להיות שר החינוך..

ובעצם, גם בדיעבד, אפשר לקבוע כי מצב האומה היא שניצחה את הבחירות.

Print Friendly

על אודות אורה עריף כץ

עיתונאית, ספרנית, מידענית, כותבת, מתמקדת בתקשורת, חקר תרבות ושאר ירקות. לבלוג שלי ב'רשימות' טחנות הרוח: https://ora21.wordpress.com/
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת התקשורת, מדיה, מדיה בחדשות, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.