Skip to content

מהפכת הנשים: בנות מלך כבודן פנימה – בכנסת

הכנסת פושטת מדים ומעלה ליפסטיק על הפנים ותארים אוניברסיטאיים בתיקים. תודעה אחרת ונוכחות שונה. שלוש נשים בראש מפלגות משמעותיות ביותר: שלי, ציפי וזהבה. אבל הן רק קצה קרחון
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הדרמה האמיתית של הבחירות אתמול לא התחוללה שוב במגרש העסקני המעופש, הישן. השאלה אינה עוד אם ש"ס תיכנס או לא תיכנס לממשלה. ולא האם מופז יהיה או לא יהיה, או האם ברק או בוגי יקבלו את תיק הביטחון. השיממון הגברי הזה מאחורינו. דור שלם, דור בני השישים והשבעים, שרוטי מלחמת יום הכיפורים ותודעת הנתק בין הפוליטי לצבאי נעלמים ממרכזי כוח.

מהפכה מתרחשת לנגד עינינו: מהפכת הנשים. הכנסת פושטת מדים ומעלה ליפסטיק על הפנים ותארים אוניברסיטאיים בתיקים. תודעה אחרת ונוכחות שונה. שלוש נשים בראש מפלגות משמעותיות ביותר: שלי, ציפי וזהבה. אבל הן רק קצה קרחון.

עבורי המשמעות והשינוי משתקפים בנוכחותן של נשים כמו רות קלדרון, עליזה לביא, אילת שקד, מרב מיכאלי ואפילו נוכחותה של אורית סטרוק מסקרנת.

רות קלדרון, עליזה לביא ומרב מיכאלי, אלה נשים המייצגות את הזהות הא-סקטוריאלית, א-דיכוטומית. את היכולת להכיל את העולם היהודי על ערכיו, על חכמיו, על מורשתו ובו בזמן לחיות חיים מלאים מבחינת התרבות היהודית-ישראלית. אלה נשים לוחמות.

אלה נשים מעורבות לאורך השנים בתקשורת ובאקדמיה, וגם בשיח היהודי ההלכתי והתרבותי. רות קלדרון ומרב מיכאלי באות מהעולם החילוני שניכס לעצמו מקום בשיח היהודי, ועליזה לביא באה מהעולם הדתי סרוג, מהאקדמיה והתקשורת, והוכיחה בדרכה שאין נושא, או דבר המגביל אותה כאישה דתית להיות נוכחת ולהשפיע. שלוש הנשים האלה מתנסחות בכתב ובעל פה, מדף הספרים היהודי התעשר מכתיבתן.

זהו דיוקן חדש ומהפכני של חברי כנסת. לא עוד עסקנים הצומחים במעלה הליקוקים והפז״ם. אלה נשים לוחמות על דעתן ומקומן – ללא חזות סקטוריאלית – ועל ייצוג לרוח חדשה, רוח שהתפתחה בארץ לאחר מלחמת יום הכיפורים, תוך חיפוש של דור שלם אחר שורשים ותוכן יהודי. תוך מאבק להוציא את התרבות היהודית העשירה לדורותיה למרחב הציבורי שאינו בהכרח בהקשר הלכתי. הן חלק ממהלך רחב שעם מעצביו הן נמנות.

לא הזכרתי עד כה את המושג פמיניסטיות, משום שזו אינה זהות ראשונה. הפמיניזם הוא לפעמים גם כלי לפירוש המציאות וזאת ניתן לראות על פי השפה שבה הן משתמשות.

רות קלדרון הקימה את בית מדרש "עלמא" שהוא מקום לתרבות עברית. היא דמות המייצגת את כניסתה של האישה החילונית בראש גאה לעולם ההלכה והשיח היהודי. היא פרסמה ספר שעצם שמו מכניס את כלי הפמיניזם הפרשני לשיח היהודי: ״השוק, הבית הלב״, שבו היא משחזרת את הפרקטיקה החז"לית של חשיבה סיפורית.

עליזה לביא כינסה בספרה הראשון והחלוצי, "תפילת נשים", את תפילות הנשים היהודיות מכל הדורות. ספר זה לא יניח עוד להדיר את האישה ממקומה בריטואלים היהודיים.

מרב מיכאלי מקפידה בלשונה לנקב (לשון נקבה) כל שם עצם או פנייה לרבים, היא מתבטאת ברדיו בטלוויזיה ובעיתונות בלשון בהירה ובהעמדה ברורה של דעותיה בכל נושא, בעיקר על מקומן של נשים בחברה. היא גדלה בעיניי בשעה שהקימה בשנת 1997 את שדולת הנשים, "עזרת נשים״, לקידום מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל. למרות היותה אישה חזקה ונוכחת היא מגלה רגישות לחוליות החלשות בחברה. היא מעלה בי תקווה שאפשר יהיה להעלות לסדר היום את בעיית שכר הנשים, את המאבק לשיפור שכרן ומקומן.

אסיפת ש"ס: שורת גברים במדי זקנים ושחור לבן

 מול הדמויות המרשימות האלה לא יכולתי שלא להתרשם על דרך הניגוד מאסיפת ש״ס שבה ניצבה על הפודיום שורת גברים במדי זקנים ושחור לבן. אחידות במראה ללא צל אישה נוכחת לצדם. הם מדברים בשיח שעבר זמנו מן העולם ומן החברה הישראלית. ימיו של הרב עובדיה קצובים כימי כל אדם, והתמונה האחידה והמלל המליצי החלול של מנהיגי התנועה, מעידים שאם לא תיכנס אישה לתוך החבורה הזאת, ימיה של ש״ס ספורים כימיו של מנהיגה. החברה הישראלית השתנתה, השיח היהודי שינה פניו ואין אפשרות עוד להעמיד פוסק הלכה בראש תנועה. פוסקי הלכה כמו רופאים מקומם במרפאה או בבית הדין או הישיבה. ונשים דעתן קלה ויכולתן מרובה לפסוק ולכתוב ולהחליט ולהזיז מימין לשמאל ובחזרה.

הגלריה הזאת של שלי, ציפי, רות, עליזה ואיילת יוכיחו שהן ראויות למלא לתפקיד כשרת תרבות, חינוך, כיו"ר ועדת החינוך, כשגרירות. הן יכולות לבטל את הדיכוטומיה הדתית חילונית, את הדיכוטומיה של ימין ושמאל, להוכיח שהשיח הישן השתנה ולהכשיר דור חדש לעולם המשתנה.

[related-posts title="עוד מאמרים בנושא נשים"]

______________________________________________________________________________

  • חוה פנחס כהן
    חוה פנחס כהן

    חוה פנחס כהן היא אם לארבע בנות המתגוררת וחיה היום בירושלים. משוררת, מרצה לספרות ואמנות ועורכת כתב העת לשירה ספרות ותרבות יהודית "דימוי". מנהלת אמנותית של כנס "כיסופים", כנס ירושלים לסופרים ומשוררים יהודיים, מאז 2007 התקיימו שני כנסים, והשלישי יתקיים בפברואר הקרוב.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן