האנציקלופדיה של הגטאות – עכשיו באינטרנט

האתר הוקם לציון יום הזיכרון הבינלאומי לקרבנות השואה, שיחול ביום ראשון, ובתמיכת ועידת התביעות. זו גרסה מורחבת, מעודכנת ומקוונת של האנציקלופדיה של הגטאות בשפה העברית. האנציקלופדיה הכוללת יותר מ- 1,150 ערכים ומגוללת את קורות היהודים בגטאות בשטחי הכיבוש הגרמני

האנציקלופדיה של הגטאות ("פסיפס צבעוני של חיים ומוות") תעלה לאתר האינטרנט של יד ושם ביום ראשון. מעתה אפשר יהיה להגיע באתר לכל הגטאות שהקים המשטר הנאצי בלחיצת עכבר.

אוטווצק, פולין, יהודים ליד המטבח הציבורי (באדיבות יד ושם)

אוטווצק, פולין, יהודים ליד המטבח הציבורי (באדיבות יד ושם)

האתר הוקם לציון יום הזיכרון הבין-לאומי לקרבנות השואה ובתמיכת ועידת התביעות. אתר האינטרנט הוא גרסה מורחבת, מעודכנת ומקוונת של האנציקלופדיה של הגטאות בשפה העברית. האנציקלופדיה – שבה יותר מ- 1,150 ערכים – מגוללת את קורות היהודים בגטאות בשטחי הכיבוש הגרמני באירופה ויוצרת פסיפס מורכב, ססגוני וטרגי כאחד של חיים ומוות. כל זאת באמצעות לחיצת עכבר.

עם הוצאתה לאור של האנציקלופדיה באנגלית הוחלט ביד ושם להפיק בעבור ציבור קוראי העברית מהדורה בשפתם. אגף מערכות מידע ביד ושם תכנן והפיק גרסה מקוונת שנסמכת על המהדורה המודפסת, ופיתוחה מאפשר חיפוש מגוון ונגישות גבוהה: חיפוש אלף-ביתי, חיפוש על פי ההשתייכות למדינה לפני המלחמה, וכן אפשרות חיפוש על-פי החלוקה המנהלית בתקופת הכיבוש הגרמני. בכל ערך מצויה מפה מבוססת גוגל, ונכללים תצלומים מתוך מאגר התצלומים ההיסטורי של יד ושם, אם נותרו כאלה. המונחים והמושגים המשולבים בגוף הערכים מובהרים ב'חלונית' תוך כדי קריאה.

דף הבית של האנציקלופדיה לגטאות

דף הבית של האנציקלופדיה לגטאות

האנציקלופדיה של הגטאות – פרי עבודת מחקר ארוכת שנים שערכו פרופ' גיא מירון ושלומית שולחני מהמכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם – ראתה אור בשנת 2009 בשפה האנגלית והיוותה ציון דרך חשוב בתולדות המחקר וההיסטוריוגרפיה של השואה. בפעם הראשונה כונסו למכלול שלם קורותיהם של כל הגטאות שהקים המשטר הגרמני-נאצי – מקצתם, הגדולים שבהם, מוכרים היטב לציבור הרחב ולחוקרים, אך רובם המכריע, גטאות גדולים כקטנים שהתקיימו שבועות ספורים או שנתיים ויותר ברחבי ברית המועצות והונגריה, נחשפים בפני הגולשים בפעם הראשונה.

יו"ר יד ושם אבנר שלו: "מדובר בקפיצת מדרגה של ממש. ראינו לנכון לעשות שימוש במדיום האינטרנטי, כדי שמאגר הידע האדיר הזה שנאסף על ידי מכון המחקר שלנו, המציג תמונה מרתקת של חייהם ומותם של היהודים בתקופת השואה, יהיה נגיש לכל אחד באופן חופשי מביתו. בזכות הממשק המתוחכם והידידותי שפיתחו אנשי האגף למערכות מידע ביד ושם, האנציקלופדיה של הגטאות  תהווה כלי עבודה חשוב לחוקרי שואה אך גם תמשוך ציבור רחב של מתעניינים החל מניצולי שואה וכלה בצעירים".

 ד"ר לאה פרייס עורכת האנציקלופדיה המקוונת בשפה העברית: "האנציקלופדיה מתמודדת עם שאלות יסוד כגון מדוע הוקמו הגטאות? וכיצד זה שרק במזרח אירופה דווקא? האם אפשר לקשור בין הקמת היודנראט להקמת הגטאות? לשאלות אלו ואחרות ניתנת תשובה ממצה ועדכנית במבוא שכתב ראש מכון המחקר הבין-לאומי ביד ושם פרופ' דן מכמן. פרק מבוא נוסף, מאת נינה שפרינגר-אהרוני, אוצרת התצלומים של אגף המוזאונים ביד ושם, שופך אור על התחום החזותי – תצלומים מתקופת השואה – שעם השנים תופס מקום חשוב במחקר. שפרינגר-אהרוני בחנה את התצלומים שצולמו בזמן הכיבוש ודנה בהרחבה בשאלות מי צילם, מה צולם וכיצד".

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, ג, חברה וסביבה, חדשות בארץ, חינוך, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.


newsletter

סגור לתגובות.