בבוקר השכם נשמעה דפיקה בדלת. בהתחלה חשבתי שזאת שרת הקליטה שבאה לשאול אם סבא וסבתא שלי אמרו תודה כשהם עלו ארצה, או לחילופין נשיא המדינה, שבא לוודא שאמרו להם תודה, אבל בדלת הופיע דמותו של אדם עם זקן ,שטריימל, ציציות, כובע גדול וקופת צדקה מרשרשת בידו. אמרתי לו שאני לא מדבר יידיש ועמדתי לטרוק את הדלת, אך הוא החזיקה בכוח. "האם תרצה להגדיל תורה ולהאדירה?" הוא שאל.

"מאוד", עניתי, "אבל מאוחר יותר. כרגע אני עסוק".

"אדוני! מדובר ברגע קטן. בסך הכול תיתן תרומה קטנה והדברים יירשמו לך בספר הזיכרונות בעולם של מעלה".

זה כבר משהו אחר. אני לא דתי, ולכן מודאג ממה שיקרה איתי אחרי שאמות, ואם יש משהו שאוכל לעשות על מנת שיעלה את סיכויי להגיע לגן עדן, אני מוכן לשמוע.

"באיזה סכום מדובר?" שאלתי.

"כעיניך! בין עשרה לעשרת אלפי שקלים, או הרבה יותר."

ואו. לא להאמין שיש אנשים שבמשך כל חייהם שומרים שבת, אוכלים כשר, מתפללים בבית כנסת שלוש פעמים ביום, מניחים תפילין כל יום, ולא יודעים שיש דרך קיצור.

"באמת?" שאלתי בתדהמה, "ואם אתרום עשרה שקלים לישיבה שלך, יובטח לי מקום בגן עדן?"

"לא, לא, אדוני. קודם כל, לצערי ולצערך אין ידך משגת על מנת לתרום לישיבתנו. מדובר כאן בתרומה הרבה פחות חשובה, ליתומים, אלמנות, ומשפחות במצוקה. על כן הדבר לא יבטיח את מקומך בגן העדן, אך ככל שתרומתך תהיה גדולה יותר כן יגדלו סיכוייך."

"אה… ואם אתרום עשרה שקלים?"

"ככתוב במסכת ברכות ז': 'התורם עשרה שקלים כאילו לא תרם כלל'. אדוני, עליך להבין שלא ייתכן שאני מדבר איתך כאן כבר כמה דקות, וכל מה שארוויח מהעניין יהיה עשרה שקלים."

"אתה תרוויח?"

"לא אני. מה פתאום אני?" וכאן הוציא תמונה של ילד קטן עם פאות ארוכות עושה פרצוף עצוב ומושיט את ידו לפנים. "הילד היתום הזה ירוויח".

"אפשר לשאול כיצד אוכל לדעת שהכסף אכן יגיע ליתומים ולא לכיסם של המתרימים?"

"כבר אמרתי לך, אדוני. לכשתגיע לעולם של מעלה תראה שהדבר רשום בין זכויותיך."

"כן, כן ברור. זאת אכן הוכחה חותכת, אך האם יש דבר שיוכל להוכיח את זה עוד לפני שאמות?"

"הו, הו, הו, אתה אברך קטן אמונה, אני חייב לציין. אך עדיין אסכים לקבל את תרומתך, בבחינת 'מקבלין קורבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בהן בתשובה'. ומפרשים אומרים: 'קובבנות זה אלפי שקלים'. וגם להוכחה בעולם של מטה יש לי תשובה". ואז הוא הוציא עוד מסמך מקופל, וכשפתח אותו התברר שזה דף גדול שעליו רשומות הרבה מילים צפופות "פה רשומים שמותיהם של הרבנים שהתרומה נעשית בברכתם. בבקשה, אקרא לך את הרשימה: הרב הגאון האדמו"ר הצדיק הגדול הנורא האדיר המקובל המלמד מורה הדרך שזכותו תגן עלינו ושרוחו תהא שורה עלינו בכל דור ודור הנהדר המקסים היפה החתיך…"

"יש לו גם שם או רק תארים?"

"זהו שמו של הרב הראשון ברשימה. תאריו הם חלק משמו."

הצצתי בדף. היו שם שמות של שני רבנים. כל שם תפס חצי עמוד.

"אין צורך להמשיך לקרוא", אמרתי. "שכנעת אותי!"

התרגשתי לא מעט. מוכנים לקבל ממני תרומה, למרות שאני פושע ישראל, וכל אגורה ממנה תגיע לנזקקים.