Skip to content

ריאליטי בצרות: אמנה להגנה על ילדים עד גיל 18

הבעייתיות והחשש לניצול או לחשיפה העלולה לפגוע בילדים המשתתפים בתכניות טלוויזיה, הוצפו בתכנית הטלוויזיה הראשונה של מגפון, בה ראינו כיצד משתתפות ריאליטי בנות שמונה עד שלוש-עשרה מקבלות בארצות הברית הנחיות "להיות חמות ולוהטות ובלתי מושגות". האמנה החדשה אמורה למנוע תופעות דומות בישראל
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הרשות השניה גיבשה אמנה בנושא השתתפות ילדים בתכניות טלוויזיה. האמנה עלולה להציב מכשולים לא קלים בפני מפיקי תכניות ריאליטי בנוסח כוכב נולד, בה הושמו ללעג מתמודדים שלא מלאו להם שמונה עשרה שנה, או בית הספר למוסיקה המתחילה הערב, שבה יידרשו המפיקים להעמיד לרשות הילדים פסיכולוגים שידאגו לרווחתם.

בית ספר למוסיקה: המנטורים. מחזור שני מתחיל היום ומצווה להגן על הילדים (צילום: רונן אקרמן)


נוסח האמנה מחייב את זכייני השידור והגופים המשדרים בטלוויזיה וכן את היוצרים ומפיקים של תכניות טלוויזיה בהשתתפות ילדים והיא תצורף כנספח לחוזה ההתקשרות בין חברת ההפקה וההורה / ילד שייקח חלק בתכנית. אמנה זו קובעת כי כל מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה מוגדר כילד וכי כל הוראות החוק החלות על ילדים מחייבות את גורמי השידור, בהן הנחיות בדבר העבדת ילד בהופעה או בפרסומת וגם סעיפי חוק הנוער- טיפול והשגחה.

האמנה מכירה בזכותם של ילדים להשתתף בתכניות כחלק מחופש הביטוי, אך תובעת לקבוע סייגים נוקשים להשתתפות כזו:

"השתתפות ילדים בתכניות טלוויזיה היא חלק ממימוש זכותם לחופש ביטוי, אך זכות זו צריכה להיות מאוזנת עם החובה להגן על טובת הילד ובכלל זה על זכויות ואינטרסים אחרים שלהם, הנובעים מגילם, מבגרותם וממידת התפתחותם הפיזית והרגשית. יש לתת את הדעת גם לכך שלהשתתפות ילדים בתכניות עשויה להיות השלכה גם לאחר הגעתם לבגרות".
"כל החלטה הנוגעת לאישור השתתפותו של ילד בתכנית טלוויזיה תיעשה לאחר בדיקה פרטנית של הרקע החברתי, המשפחתי והבריאותי של הילד, ותוך התחשבות במוקדי פגיעה אפשריים בו מבחינה נפשית, פיזית וכיוצא בזה, בעת הפקת התכנית ושידורה. הערכת מסוגלות הילד להשתתף בתכנית תיעשה על ידי פסיכולוג המתמחה בטיפול בילדים, לאור כל הנתונים שלעיל".

האמנה קובעת כי יש להימנע מכל פגיעה פיזית או נפשית בילד ולהימנע מניצולו, יש לכבד את זכותו של ילד לפרטיות, לרבות "אי חשיפת מידע רפואי או נפשי או מידע על אורח חייו הפוגע בצנעת הפרט ובצנעת חייו". כמו כן, קובעת האמנה כי יש להימנע מהצגתו של ילד בצורה מביכה, פוגעת או משפילה או כזאת שפוגעת בכבודו, לרבות בשל מוגבלותו (לרבות בקדימונים) וכי אין להפלות ילדים בכל הנוגע להשתתפותם בתכניות טלוויזיה מכל טעם שהוא, לרבות על בסיס מין, גזע, דת, מעמד, רקע חינוכי או יכולת פיזית.

גורמי השידור אף מחויבים לדאוג לרווחתו ולבריאותו הפיזית, הרגשית והנפשית של הילד במהלך הכנת התכנית ואפילו לאחר שידורה ועליהם לשאת באחריות שלא לשתף ילד בתכנית שיש בה כדי לעודד עבריינות או התנהגות לא מוסרית. כמו כן, מותנית השתתפות ילד בתכנית בהסכמתו ובהסכמת הוריו או האפוטרופוסים שלו ובמתן זכות לילד או להורה לחזור בו ולפרוש מהשתתפות בתכנית ללא כל סייג.

"יש ליידע את ההורים או את האפוטרופוסים כי לאחר צילומי התכנית לא ניתן יהיה לחזור מן ההסכמה להשתתפות בתכנית, וזאת כפוף לכך שההתנהלות עם הילד בקשר להשתתפותו בתכנית הייתה בהתאם לדין ולאמנה זו".

האמנה אף קובעת כללי התנהגות בעת הפקת התכנית הכוללים ליווי פסיכולוגי של הילד ע"י אנשי מקצוע, שהמקרה מוכר להם, כדי להתמודד עם בעיות אפשריות במהלך ההפקה. ומתן אפשרות של נוכחות אדם מוכר לילד (כגון מורה, הורה, אפוטרופוס) אשר יהיה מופקד על טובתו.  לכן, נדרשת ההפקה לתת ליווי פסיכולוגי לילד בעת שידור התכנית בפועל ובמשך תקופה של לפחות שלושה חודשים לאחריה.

1 Comment

  1. חגי קמרט
    3 בפברואר 2013 @ 19:11

    כמו בכל דבר בחיים השאלה היא מי משלם את המחיר ולפי זה בחינת הכדאיות.
    בוא נתחיל מכך שילדים אם כי משיקים הם להורים, מורים, דודים וכד' היינו אל עולם המבוגרים ,עדיין הם שייכים באופן הטבעי ביותר למעגל שנקרא מעגל הילדות או הנערות.
    מעגל שיש לו את הכללים משלו החוקים משלו ונוהגים משלו. דומים הם למדדים של עולם המבוגרים אך שונים הם בשל אי בשלותם של אלו לעומת בשלותם של אלו.
    לא סתם קוראים אנו לבני גיל מסוים ילדים לאחרים נערים, בחורים ובוגרים. החלוקה היא חכמה בהתאם ליכולות לתפיסת חיים להלך מחשבות ועוד.
    לקחת ילד ולהעמיד אותו באמצעי התקשורת הפופולארי והנרחב ביותר כמו טלוויזיה כאשר עיניי מבוגרים מכל קצווי הארץ מתבוננים בו להנאתם הוא לדעתי החטאה חמורה של המטרות שהצבנו בפנינו במסגרת חינוך הילד והנוער.
    מבחינת הילד: שולפים אותו מעולם הילדות ומעמידים אותו על במת הבגרות שגדולה עליו במידותיה ומחייבת אותו להתאים את עצמו אליה! התוצאה , לדעתי, חייבת להיות הרסנית מבחינת הילד, אם בטווח הקרוב אם בטווח הרחוק . סימפטום ההרס באיזה שהוא מקום יופיע. וזה ברור כשמש בצהרים. אין כל טעם לפרט דברים טריוויאליים כל כך.
    כישרונו של הילד טוב לו שימצא את ביטויו בקרב בני גילו בפרומים שונים, במסיבות בתחרויות ובכל מה שאפשר לעלות על הדעת ולבד ויתקיים במעגל הילדות . בגבול החוצץ בין ילדות נערות לעולם המבוגרים.
    ילד לא צריך להיות מוצג מהנה ומשעשע בפני המבוגר בבחינת יקומו הנערים וישחקו לפנינו. כי זה בדיוק מה שקורא בבית ספר למוזיקה, בילדי פלא למיניהם שמסתובבים בעולם ומחמיצים את שלב עולם הילדות שלהם.
    ילדים אלו המונעים במנוע המבוגרים שדוחפים ומושכים אותם אל הבמות הם אלו אשר ישלמו את המחיר הכבד ולא המבוגרים שמשכו אותם לכך.
    אודה ולא אבוש שיושב אני על כורסתי בסלון על קפה שחור ונהנה משירת הילדים היפה. אך באותה עת אני יודע שהילד הזה משלם בהווה וישלם גם בעתיד מחיר כבד ואולי יצטער גם על מה שהחמיץ באותם זמנים שעמד כילד פלא בפני קהל נהנתן.
    האם זה טוב? לא. האם כדאי להפסיק עם זה? בוודאי .
    ואת האמנה הזאת צריך לקפל יפה ולזרוק ישר בול לזבל.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן