בימים שבין הבחירות לבין הקמת הממשלה החדשה, כשכבר מתקדמים המגעים על הרכבת הקואליציה ועל מצע היסוד שלה, מוקמת המועצה לרוח האדם בחינוך, ששמה לה למטרה לבטא בקול רם את החשיבות המכרעת הנודעת לשינוי כיוון בחינוך, ולאמץ את ידיהם של קובעי המדיניות להדגיש בתפישתם ובעשייתם את יסודותיו המהותיים. 

בשבועות האחרונים פעלה ועדה מכינה, בריכוזו של פרופ’ ישעיהו תדמור, יו”ר התנועה להעצמת הרוח בחינוך, שניסחה את מסמך היסוד של המועצה. ב-20 בינואר, יומיים לפני הבחירות, נשלחה הזמנה להצטרף למועצה לאנשי חינוך מהאקדמיה ומהשדה, אישי רוח ונבחרי ציבור מהמרכז ומהפריפריה, ועד כה כבר הצטרפו למועצה כ-250 מהם, תוך הבעת הזדהות עם רעיונותיה ומטרותיה של המועצה. 

בין המצטרפים חתני פרס ישראל לחינוך, מנהלי בתי ספר ומורים מובילים מכל רחבי הארץ, ביניהם מובילי תנועת המורים החדשה, פרופסורים לחינוך, ראשי מכללות להכשרת מורים, ראשי תנועות חינוכיות כמו "ערי חינוך", "חינוך ישראלי" ו"דרך רוח", ראשי ערים וראשי אגפי חינוך, אמנים ואנשי רוח. ה"קואליציה החינוכית" הרחבה הזו כוללת מצד אחד אנשי חינוך בולטים מהמגזר הדתי ומצד שני אנשי חינוך מהקצה האלטרנטיבי של הקשת, כמו מובילי המכון לחינוך דמוקרטי-ישראלי והחינוך האנתרופוסופי. 

להלן המצע המשותף, עליו חתומים חברי המועצה, כפי שהועבר בהודעה לעיתונות: 

בעשרות השנים האחרונות כוונה מרבית ההשקעה של מערכת החינוך לשיפור הוראת הידע ולהעלאת ההישגים המדידים ברכישתו. יתכן שהייתה הצדקה לכך, אבל ככל הנראה נחלשו בתהליך הזה יסודות חשובים אחרים בחינוך. 

התוצאות גלויות לעין, וברורות יותר ויותר לאנשי חינוך ולציבור בכללו: בבתי ספר רבים התדלדלה תכנית הלימודים וצומצם בה מקומם של תחומים שאינם משרתים ישירות את “ההצלחה” המדידה, ביניהם כאלה התורמים להרחבת הדעת, לבירור שאלות החיים, ליכולות רגשיות ומוסריות, להתבוננות עצמית פנימית וליצירתיות; בשל הפיקוח ההדוק על ביצועים בהוראה, נפגע האמון במורה-המחנך וכורסמו מעמדו וסמכותו; תרבות בית הספר נעשתה חרושתית-תכליתית והצטמצמו בה חוויות חינוך ומצבי התעלות. 

אל מול התמונה הזאת אנו קוראים לשוב לעיסוק ביסודותיו המהותיים של החינוך: 

העמקת ההשכלה ופיתוח כושרי החשיבה והלמידה; התכוונות למשמעות, להשראה וליצירה; פיתוח האישיות ומידות טובות של האופי; טיפוח תודעה חקרנית, אוטונומית, ביקורתית ואחריות אישית; חיזוק הגישה ההומאנית, היחסים הדיאלוגיים והאחריות החברתית; יציאה מהתועלתי אל המעולה והראוי באנושיות – ביצירות הרוח, באמנות ובהרמוניה עם הסביבה הטבעית. ויש בינינו המוסיפים את טיפוח ההתנסות הרוחנית, או את חיזוק האמונה והחוויה הדתית.

כדי לאפשר זאת, אנו גם קוראים לחזור ולהבטיח את המעמד והעצמאות של בית הספר, המנהל/ת והמורה-המחנך/ת, לשם התרכזות בחינוך במובנו האמיתי; ובאשר להכשרת המורים, דרושה בה התייחסות יתר לעיסוק באדם – במורה ובתלמיד – ובתרבות החינוכית של בית הספר. 

החתומים מטה מצטרפים להקמת המועצה לרוח האדם בחינוך שמטרתה תהא לאמץ את ידיהם של קובעי המדיניות ושל כל השותפים בתחום החינוך להדגיש בתפיסתם ובעשייתם את רוח האדם בחינוך.

רשימת המצטרפים המלאה ועדכונים – באתר המועצה לרוח האדם בחינוך: www.edu-council.org.il

[related-posts title="עוד בנושא חינוך"]