[rating=3]

"היצ'קוק" הוא סרט על איך עושים סרט. עד היום, כשנעשו סרטים בסגנון זה, הקהל הצביע ברגליו ופשוט לא הגיע לראות את הסרט. השוני ב"היצ'קוק" – ברגע שהקהל יידע על המשחק המשובח והעלילה המהנה, הוא יגיע.

"היצ'קוק" אינו מבט ביוגרפי על חייו של הבמאי הדגול, אלפרד היצ'קוק, אלא נקודת מבט על נקודת זמן בחייו. אופן הביצוע די זהה לצורה שבה הסרט "לינקולן" גוזר פיסת זמן מחייו של הנשיא, ומנתח אותה מבחינה קולנועית. "היצ'קוק" דן בתקופה בה הבמאי יצר את הסרט "פסיכו" בשנת 1959.

[related-posts title="http://megafon-news.co.il/asys/archives/124424"]

אלפרד היצ'קוק (אנתוני הופקינס, "שתיקת הכבשים", "360") בדיוק סיים את הסרט "מזימות בינלאומיות" וזכה להצלחה גדולה. אנשים אומרים לו כי ימיו הגדולים כבר מאחור, כיוון שהוא כבר בשנות ה-60 לחייו – אך זה רק מוביל אותו לשאוף וליצור עוד יותר. כדי לעמוד באתגר הוא מחליט לעבד קולנועית את הספר "פסיכו", אבל האולפנים שלו, פרמאונט רוצים עוד סרט בסגנון "מזימות בינלאומיות", כשהם עוד לא יודעים, ש"פסיכו" יהיה הצלחה גדולה יותר.

התהליך שבו היצ'קוק מתכונן להפיק את "פסיכו" מהווה את מרבית הסרט. אולם יש סיפור נוסף מאחורי הקלעים, וזהו סיפור האהבה בין היצ'קוק לאשתו, אלמה (הלן מירן, "המלכה"). לאחר שנים רבות של נישואין בהם תפקדה כשותפה שקטה, אלמה תמיד פעלה ברקע, בעוד בעלה זכה בכל ההוקרה. כעת היא מוכנה לקדם את עצמה ולהיות חלק מעולם ההצלחה.

המשחק בסרט מופלא, הופקינס גאוני מתמיד ומירן אף יותר מכך. אלו שני טיטאנים קולנועיים הנושאים הלוך ושוב בהצלחה רבה את מילות התסריט של ג'ון ג'יי מקלפלין. כל שחקן מחזק את רעהו והסצנות המשתפות נהדרות עוד יותר.

ראוי לשבח גם את סקרלט ג'והנסן ("הנוקמים") הכישרונית. היא נכנסת לנעליה של שחקנית העבר, ג'נט לי, כוכבת "פסיכו", והופכת את דמותה לייחודית ביותר. מתיקותה וחינניותה נדבקים בהצלחה לדמות ומביאים למסך דיוקן אמין של השחקנית.

הופקינס ומירן לוקחים את מה שיכול היה להיות סרט מן השורה ומרימים אותו לאחד הסרטים המשעשעים של השנה. היצ'קוק בוודאי היה גאה בהם.