מערכת הבריאות היא הרזה ביותר מכל המערכות המשרתות את האזרח בישראל. האוצר, השולט בלעדית על תקציב הבריאות, נוהג מאז שנת התקציב 2000/2001, במערכת הבריאות כבאותו סוס, בסיפורו של מנדלה מוכר ספרים, שהלכו והקטינו את מנת החציר שלו במטרה להרגילו שלא לאכול. בסיפור, הסוס סחב את העגלה וכאשר כמעט למד שלא לאכול, מת פתאום. 

מערכת הבריאות עדיין חיה ונושמת אך מי שמבקר בימים אלה בחדרי המיון של בתי החולים תמה עד מתי תחזיק מעמד. על מנת להסיר ספק,  יש לומר בבירור כי אי הספיקה של מערכת בתי החולים גורמת לפגיעה קשה בבריאות לאלפי חולים ובמקרים רבים עולה בחיי אדם.

תקציב הבריאות כולו מועבר, ע"י האוצר, לקופות החולים, לפי מספר המבוטחים בכל אחת מהן, התפלגות לקבוצות גיל ומספר החולים במחלות קשות. בתי החולים הם ספקי משנה המקבלים, מקופות החולים, תשלום על פעולותיהם. תעריפי הפעולות ותעריף יום אשפוז נקבעים ע"י משרד הבריאות. 

בשנת 2012 ארבע קופות החולים סיימו את השנה בגרעון. המצוקה התקציבית של קופות החולים הולידה טענה כי תעריפי האשפוז הועלו והעליה לא שוקללה לתוך מדד יוקר הבריאות, לפיו מתעדכנת ההקצבה של האוצר לקופות החולים. בית המשפט העליון, לפניו קופות החולים עתרו, קבל את הטענה והורה לעדכן את התשלומים לקופות לאחר הכללת תעריפי האשפוז במדד. 

מה עשה משרד הבריאות (למעשה משרד האוצר?) הקטין את תעריף יום האשפוז ובכך צימק בפועל את הכנסות בתי החולים. זו הקטנה ריאלית של תקציב הבריאות. רוב בתי החולים סיימו את 2012 בגירעון. כעת, הגרעון של קופות החולים ישאר על כנו והגרעונות של בתי החולים יגדלו. 

התוצאה הבלתי נמנעת תהייה הרעה נוספת באיכות השירות ויותר מכך, בזמינות השירות. המצוקה של המערכת הציבורית תתעל יותר חולים למערכת הרפואה הפרטית. לאחרונה משרד הבריאות אישר למכבי שירותי בריאות רובד נוסף של ביטוח משלים. מספר הרוכשים ביטוחי בריאות פרטיים נמצא בעליה. ההוצאה הלאומית לבריאות תגדל, כולה על חשבון הכיס הפרטי של משקי הבית. ההוצאה מתקציב המדינה תקטן לכן הפער בין עשירים לעניים יוסיף ויתרחב. 

שר הבריאות  הבא לא יהנה מהגדלה בתקציב הבריאות. אם יהיה לו גיבוי פוליטי חזק אולי יצליח למנוע הקטנה נוספת של התקציב, וגם זה בספק. מה ניתן, אם כן, לעשות על מנת למנוע את קריסת מערכת הבריאות הציבורית. לשר הבריאות הבא יש שלוש דרכים: קודם כל  לחסום, ככל האפשר, את המשך הזליגה של תקציב הבריאות למערכת הרפואה הפרטית על ידי פיקוח הדוק על הביטוחים המשלימים, מניעת הרחבה של הביטוח הפרטי וחיוב קופות החולים לבצע את מרב הפעולות במסגרת ציבורית. 

שנית, להפוך את כל בתי החולים (הממשלתיים ושל שירותי בריאות כללית) ליחידות עצמאיות. רק כך אפשר יהיה לעודד התייעלות ומדיניות שכר כלכלית בתוך בתי החולים.

בהמשך למהלך זה, להודיע לקופות החולים כי המדינה לא מכסה את הגרעון שלהן. תעמוד בפניהן הברירה לפשוט רגל או לאזן את פעילותן ע"י צמצום הביורוקרטיה והורדת שכר כפי שעושה כל מפעל הנקלע למצוקה.

ושלישית, לתעל כל אגורה פנויה לרפואה מונעת על מנת להקטין את התחלואה ואת ההוצאה לריפוי. יש הרבה מאד מה לעשות בתחום זה. אין סיבה שיהיה ילד אחד בישראל שלא יקבל את כל החיסונים הנדרשים, אין סיבה ששיעור ההשמנה ימשך ויעלה. ירידה של 10 אחוז בשיעור השמנים פירושה ירידה של אחוז שלם בהוצאה הלאומית לבריאות. 

לא יהיה צדק חברתי ללא בריאות. לשר הבא מצפה אתגר אדיר.

הכותב הוא המנהל הרפואי של המרכז הרפואי מעיני הישועה