בית משפט לעניני משפחה בתל אביב מותח ביקורת על המצב החוקי הקיים, שבו אישה שהביאה לעולם ילד בהליך פונדקאות בחו"ל נאלצת לעבור הליך אימוץ של ילדה הביולוגי, בעד האב מוגדר כאביו באופן אוטומטי. בית המשפט הביע ביקורת זו בתביעה נגד היועץ המשפטי שהגיש זוג שעבר הליך פונדקאות בגיאורגיה. בני הזוג ביקשו מבית המשפט להכריז על האם כאמו של קטין שנולד לפונדקאית, זאת לאחר שהיועץ המשפטי סירב לעשות זאת, אף שבדיקת רקמות אישרה שהיא אמו והאם הפונדקאית ויתרה עליו בהתאם לחוק הגיאורגי.

בית המשפט קבע כי אין לאפשר מצב לא-שוויוני זה, הנוגד את השכל הישר: כאשר ההליך מתבצע בחו"ל, האב יכול להירשם בקלות יתרה, ואילו האם צריכה לעבור הליך משפטי סבוך, ועל כן אין ברירה אלא לקבוע, כהסדר ביניים, כי אם מיועדת, שהוכיחה כי היא בעלת המטען הגנטי של היילוד וכי הפונדקאית ויתרה על זיקה לגביו בהתאם לחוק של אותה מדינה, תוכל להירשם גם היא כאמו בישראל.

עם זאת, ציין השופט נפתלי שילה "מצב זה אכן אינו רצוי ואינו ראוי. מן הראוי לשוב על קריאתנו כי הליכי הפונדקאות בחו"ל יעוגנו ברגולציה מתאימה וייושמו הגנות וערובות מתאימות שמטרתן לשמור על זכויותיהן של הפונדקאיות ועל תקינות ההליך כולו מצד כל הנוגעים בדבר", כתב השופט, והכריז על התובעת כעל אם הקטין.

כיום, רק הליך פונדקאות שמתבצע בישראל מוסדר בחוק ועל פיו. כדי שתינוק יוכר כבנם המשפטי, על ההורים לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הורות ולאחר שהוא מתקבל, הם נרשמים כהוריו. לעומת זאת, כאשר הליך הפונדקאות מתבצע בחו"ל, גם אם בדיקה גנטית מוכיחה כי שני ההורים הם הורי היילוד, רק האב זכאי להירשם כאביו, ואילו האם נאלצת לעבור הליכי אימוץ סבוכים.

השופט נפתלי שילה עמד על שתי הבעיות הקשות שמעורר המצב החוקי והמשפטי הנוכחי. הבעיה הראשונה היא קיומה של אפליה בין האב לאם הביולוגיים. הבעיה השנייה היא שאם תהיה הכרזה אוטומטית של האם הביולוגית כאם התינוק, יעדיפו זוגות ישראלים לבצע את הליך הפונדקאות בחו"ל, כדי לא להידרש לתהליך המשפטי של צו ההורות, אשר חל כשההליך מתבצע בישראל.

השופט ציין כי אחת הבעיות שבגינן טרם הוסדרו הליכי הפונדקאות בחו"ל, היא החשש הממשי לניצול פונדקאיות, בפרט פונדקאיות ממדינות שרמת הפיקוח בהן נמוכה, ומתפתחת בהן תעשייה של פונדקאות מסחרית. עוד הוסיף השופט כי במאי 2012 הגישה הוועדה הציבורית לבחינת הסדר חקיקתי של נושא הפריון וההולדה בישראל את המלצותיה, שכללו פתרונות ראויים, אך אלו טרם עוגנו בחוק.