Skip to content

טירקל: להטיל אחריות פלילית ישירה על מפקדים וממונים אזרחיים

הוועדה ממליצה בחלקו השני של הדו"ח שהוגש היום, לתת לפצ"ר עצמאות גדולה יותר בקבלת החלטות, להוציא את מינויו מידי הרמטכ"ל ולהעבירו לידי שר הביטחון, להקים מחלקה לדיני מלחמה במשרד המשפטים, להעביר חקירת תלונות נגד אנשי שב"כ לידי מח"ש ולהוציא ממח"ש את חקירת השוטרים שפעלו תחת פיקוד צה"ל ולהעבירה לצבא. לראש הממשלה מומלץ להקים צוות שיוודא […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

חלקו השני של דו"ח ועדת טירקל נמסר היום (רביעי) לידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. חלקו הראשון של הדו"ח, שהתפרסם  בסוף ינואר 2011, עסק בחקירת אירועי פרשת המרמרה וחוקיותם. היום הגיש שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, את חלקו של הדוח העוסק במערכות החקירה בישראל ואופן הטיפול בתלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה, קרי הפרקליטות הצבאית והמשטרה הצבאית, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי.

חלקו השני של הדו"ח איננו עוסק בעיקרו באירוע המרמרה, אולם יש בו התייחסות לפעילות מנגנוני החקירה שעסקו בחקירת תוצאות האירוע וההמלצות הנובעות מכך. הדו"ח הכולל חמישה פרקים קובע  כבר בתחילתו כי קיימת חובה לערוך חקירה כל אימת שיש חשד שנעשה פשע מלחמה. בהקשר לכך הוא מציין כי החקירה תהיה בדרך כלל פלילית. 

השופט טירקל (צילום: ויקימדיה)
יש מקום לשיפורים במנגנוני הבדיקה והחקירה. השופט טירקל (צילום: ויקימדיה)

הדו"ח מציין עוד, כי כאשר המידע על אירוע חריג (כמו מוות בלתי צפוי של אזרחים כפי שקרה במהלך ההשתלטות על הספינה) הוא חלקי, חייבים לבצע הערכה עובדתית שהיא איסוף כל הנתונים הקשורים באירוע, ואם קיים חשד סביר לביצוע פשע – יש לפתוח בחקירה. בנוסף קובעת הוועדה כי יש לערוך בדיקה  מקיפה גם לגבי חשד לפשע שאיננו מוגדר כפשע מלחמה. לשם כך המליצה הוועדה, שמשרד המשפטים יזום חקיקה מתאימה בכל מקרה שבו קיים חסר הנוגע לאיסורים בינלאומיים שאין להם מקבילה בדין הישראלי. הוועדה המליצה לראש הממשלה להקים צוות בלתי תלוי שיעקב אחרי ישום המלצות הדו"ח.

נוהל דיווח על אירועים בהם נפגעים פלסטינים לא מיושם

על פי המלצת הוועדה, ייקבעו הוראות בחוק שיטילו על מפקדים וממונים אזרחיים אחריות פלילית ישירה בשל עבירות שעברו הכפופים להם, כאשר הם לא נקטו בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירות.

הוועדה קובעת כי נוהל הדיווח על אירועים בהם נפגעים אזרחים פלסטינים, שנקבע על ידי הרמטכ"ל בהתחייבות לבג"ץ בשנת 2005, אינו מיושם על ידי הצבא וכי יש להחילו על כלל האירועים בהם מעורב צה"ל. "יש להטמיע את הנוהל ולהטיל סנקציות על מפקדים שלא מילאו אחרי הוראותיו", קובעים מחברי הדו"ח. 

המאווי מרמרה (צילום: ויקימדיה)
המאווי מרמרה (צילום: ויקימדיה)

הוועדה התייחסה גם לפערי הזמנים האדירים בין האירוע לבין ההחלטה על ביצוע חקירה ותוצאותיה וקובעת כי החלטה על חקירה תהיה במסגרת זמן של שבועות בודדים בלבד, שבמסגרתם יחליט הפצ"ר (הפרקליט הצבאי הראשי), אם יש לפתוח בחקירה. כמו כן ממליצה הוועדה שהחלטת הפצ"ר לא תהיה תלויה בהחלטת אלוף שהוא המפקד על היחידה הנחקרת, אלא עצמאית לחלוטין. החלטה לא לפתוח בחקירה, אומרת הוועדה, תהיה מנומקת היטב. 

הפצ"ר ימונה ע"י שר הביטחון

הוועדה הייתה ערה לכך הפצ"ר ממונה על ידי הרמטכ"ל והמליצה שמעתה ימונה הפצ"ר על ידי שר הביטחון בלבד, שייעזר בהמלצת ועדה מקצועית ציבורית וכן – שהפצ"ר יתמנה לכהונה בת שש שנים בסמיכות לזו של היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה גם ממליצה שתצ"ר (תובע צבאי ראשי) ימונה על ידי שר הביטחון ולא על ידי הרמטכ"ל, זאת על מנת לחזקו ולאפשר לו לפעול במסגרת עצמאית.

עוד המליצו חברי הוועדה לצה"ל להקים במצ"ח מחלקת מצ"ח לעניינים מבצעיים, שתפעל  לצד הפרקליטות ברחבי הארץ וחוקריה יהיו גם דוברי ערבית. על הפצ"ר, אומרת הוועדה, יהיה לקבוע פרק זמן מקסימלי בו תינתן החלטתו אם לפתוח בצעדים משפטיים או משמעתיים בחקירה זו או לסגירת התיק.

להקים מחלקה שתתמחה בדיני לחימה

למשרד המשפטים, ממליצה הוועדה להקים מייד מחלקה שתתמחה ותעסוק בדיני הלחימה. הוועדה מבקשת גם להפקיע מידי משרד המשפטים וממח"ש את חקירת שוטרים שפעלו תחת פיקוד צה"ל ולהעבירה בלעדית לידי הצבא.  לעומת זאת, אלו שנחקרו בשב"כ יוכלו להתלונן וחקירתם תטופל בידי מח"ש ולא בידי השב"כ. טירקל מוסיף בעניין חקירות השב"כ וקובע שכל חקירה תיערך עם תיעוד חזותי מלא, על פי נוהל שיקבע בין ראש השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה. הדו"ח ממליץ לראש אגף החקירות והמודיעין  במשטרה לדאוג שסוהרים, שוטרים וחוקרים הנוגעים בדבר "ילמדו במסגרת הכשרתם את הכללים הרלוונטיים במשפט הבינלאומי". כמו כן המליצה הוועדה שראש הממשלה ימנה צוות בלתי תלוי שיעקוב אחרי יישום המלצות הדו"ח.  

השופט טירקל סיכם את הדברים כשאמר היום לנתניהו כי "בסופו של דבר קבעה הוועדה כי מנגנוני הבדיקה והחקירה של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה הקיימים בישראל מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבינלאומי. עם זאת, בתחומים אחדים יש מקום לשיפורים במנגנוני הבדיקה והחקירה ובאחדים מן התחומים יש מקום לשינויים במדיניות המקובלת. עמדת הוועדה היא כי מימושן של ההמלצות יתרום לשיפור היעילות של מנגנוני החקירה והבדיקה, בהתאם לאמות המידה המקובלות על המתוקנות שבאומות".

תגובת צה"ל: ההמלצות תלמדנה

"ועדת טירקל הינה ועדה עצמאית ומקצועית, אשר מונתה על ידי ממשלת ישראל,וזכתה לשיתוף פעולה מלא מצד מערכות הביטחון והמשפט בישראל, לצד התייחסויות מפורטות מצד ארגוני זכויות אדם ואנשי אקדמיה. הוועדה קבעה כי ככלל, מנגנוני הבדיקה והחקירה של טענות בדבר הפרות של דיני הלחימה בישראל, ובפרט אלו הקיימים בצה"ל, עומדים בחובותיה של ישראל בהתאם לכללי הדין הבין-לאומי. צה"ל מברך על קביעות אלו של הוועדה. בנוסף, המליצה הוועדה מספר המלצות לשיפור המנגנון הקיים. המלצות אלו תלמדנה ביסודיות על-ידי צה"ל ובהתאם לכך יבחן הצורך בביצוע התאמות ושיפורים בתחומים שונים".

תגובת בצלם: חקירות מצ"ח ממושכות ולא יעילות

ארגון בצלם טוען בתגובה לדו"ח כי התחקיר המבצעי אינו הכלי המתאים לבחינת הצורך בפתיחת חקירה פלילית. ראשית, התחקיר הוא סיכום של דברי החיילים המעורבים באירוע – אשר יאלצו לשאת באחריות אם יימצא שמי מהם פעל בניגוד לדין – וככזה, אמינותו פחותה. שנית, התחקיר נעשה על ידי אנשי צבא שלא הוכשרו לערוך חקירות. שלישית, התחקיר נועד להפיק לקחים לצורך שיפור העבודה המבצעית, ולא לבדוק את מידת האחריות הפלילית של החיילים המעורבים באירוע.

חיילים מרסנים מהומות בחברון (צילום: סוכנות ואפא)
הצבא חוקר את עצמו. חיילים מרסנים מהומות בחברון (צילום: סוכנות ואפא)

על פי הודעות דובר צה"ל ופרסומים בתקשורת, ממשיך הצבא לערוך תחקירים מבצעיים בכל מקרה שבו חיילים הרגו פלסטינים – זאת עוד לפני שחוקרי מצ"ח הספיקו להגיע למקום האירוע ולחקור את החיילים ועדים נוספים. סדר דברים זה עלול לסכל את החקירה, מאחר שבמסגרת התחקיר החיילים המעורבים מוסרים במשותף את גרסתם למה שהתרחש באירוע, ובכך מתאפשר תיאום גרסאות. יתרה מזאת, עורכי התחקיר מורשים לבצע פעולות חקירה נוספות – ובהן איסוף ראיות בשטח, בדיקת כלי הנשק ועוד – פעולות העלולות לשבש את חקירת מצ"ח.

נוסף על כך, עם סיום התחקיר מתפרסמים ממצאיו, ואלה עלולים להשפיע על חוקרי מצ"ח. אין בהודעת הפרקליטות, או בכל נוהל אחר של הצבא, הגבלה על משך זמן החקירה. כתוצאה מכך, חקירות מצ"ח נמשכות חודשים ארוכים, לעיתים אף שנים, ולכן לא מתאפשרת אכיפת דין יעילה על מי שהפר את החוק ובוודאי שאין בכך כדי להרתיע אחרים מלבצע עבירות דומות.

מאז שינוי המדיניות באפריל 2011 נהרגו בגדה המערבית 14 פלסטינים ב-13 אירועים שונים. ב-12 מהמקרים נפתחה חקירת מצ"ח וככל הידוע לבצלם, אף אחת מהחקירות הללו לא הסתיימה. חקירות מצ"ח נערכות על ידי חיילים והן ממוקדות באירוע יחיד, ונועדו לבדוק האם התנהלות החיילים באירוע הייתה בגדר עבירה פלילית. חוקרי מצ"ח אינם מוסמכים או מסוגלים לחקור סוגיות של מדיניות ולבחון את ההוראות והנהלים שניתנו לחיילים. כמו כן אין הם מוסמכים לחקור את הדרג המדיני ובאופן מבני הם מוגבלים בחקירות של דרגים בכירים בצבא.

בהתחשב בכל  אלה, דרש בצלם בעדותו בפני ועדת טירקל להקים מנגנון חקירה עצמאי ואפקטיבי לבחינת חשדות להפרות חוק על ידי אנשי כוחות הביטחון ולבחינת אחריות הדרגים הבכירים בצבא והדרג המדיני. מנגנון כזה יוכל לפעול במצבים שאינם מתאימים לקיום חקירות של המשטרה הצבאית החוקרת.

תגובת תנועת "יש דין": הוועדה קיבלה רבות מהטענות של יש דין בדבר ליקויים וכשלים מהותיים בחקירות שצה"ל מנהל

עו"ד מיכאל ספרד ועו"ד אמילי שפר מהצוות המשפטי של הארגון הגיבו לממצאים ואומרים כי  "ועדת טירקל קיבלה רבות מהטענות של יש דין בדבר ליקויים וכשלים מהותיים בחקירות שצה"ל מנהל ורבות מהמלצותיה תואמות את המלצות יש דין לאורך השנים. המלצות הועדה נוגעות לדרישות בסיסיות ומרכזיות של המשפט הבינלאומי ומכאן שהמצב הקיים רחוק מלעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים." ביש דין מביעים תמיהה על הפער בין ההמלצות החריפות לבין הקביעה הכללית ש"…מנגנוני הבדיקה והחקירה של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה הקיימים בישראל מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבינלאומי." המלצות הועדה נוגעות ללב ליבן של דרישות הדין הבינלאומי ביחס לניהול חקירות ומלמדות על מציאות חקירות בלתי תקינה ובלתי ראויה. בשנים האחרונות מייצג יש דין מאות פלסטינים שהתלוננו על עבירות לכאורה של  חיילים נגדם ומלווה את החקירות בעניינן. יש דין פרסם שורה של דוחות מקיפים ודפי נתונים בנושא זה. יש דין הגיש דו"ח מיוחד לועדת טירקל ויועצו המשפטי, עו"ד מיכאל ספרד העיד בפניה. הדוח "חקירה לכאורה", שפרסם יש דין לפני כשנה מנה ליקויים מרכזיים בחקירות מצ"ח שנמצאו בעיון בתיקי מצ"ח עצמם. רבים מהליקויים שמצא יש דין בחקירות מצ"ח מהדהדים בהמלצותיה של ועדת טירקל.



 

.

.

 

 

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן