השבוע, בעיצומו של יום פברואר חורפי ואפרורי, שקועה בפוך, מוקפת נייר טואלט, חלקו משומש, מדחום, סירופ נגד שיעול, שָׁלַטים וטלפונים, חשתי ברפש של התודעה עולה וצף כלפי מעלה, ויוצא החוצה, יחד עם השפעת שהשתלטה עליי (שפעת לייט, יש לומר, כי קיבלתי חיסון).

חשתי כעס בלתי נשלט, אם כי עם רקע הגיוני, כלפי אחת מידידותיי/חברותיי/מכרותיי שאכזבה אותי. נמאס לי מהצביעות שלה, מהתוכן הריק של החברות, מזה שאין תוכה כברה. בקיצור – הייתי בקריזה.

אז לפני שארים אליה טלפון כעוס או אכתוב לה מייל נזעם, צריך לספור עד 10. ספרתי, ואז התקשרתי לאחת מחברותיי הטובות כדי לטכס עצה: מה עושים עם התחושה הזאת?

חברתי היקרה, שושי שמה, היא בחורה חכמה ולמודת ניסיון של החיים, לא פחות ממני. סיפרתי לה בקיצור על תחושותיי. היא הקשיבה ברוב קשב, ואז אמרה לי את אחד הדברים החכמים ביותר ששמעתי על חברוּת: " נטלי", היא אמרה, "הגענו לגיל שמגיע לנו שתהיינה לנו 'חברויות גורמה'. מעט חברים, אבל איכותיים. את תחליטי אם אותה אחת שהרגיזה אותך היא גורמה, או סתם 'ג'אנק פוד' לנשמה, ובהתאם לכך, תחליטי אם להתייחס אליה ולהיעלב ממנה. אחרת, חבל על האנרגיות שלך".

"וואלה", אמרתי לה, "את צודקת, היא בהחלט לא הקרם דה לה קרם שלי. לא אעשה בלגן, אקבל אותה כמו שהיא, וזהו".

אמרתי תודה, ומיהרתי לכתוב…

* * *

את נושא הבחירה במה שאת מכניסה לגוף שלך, לנשמה שלך, למרחב שלך, אני מכירה לא מאתמול. לפני כמה שנים, כשסבלתי מתסבוכת של חסימות חוזרות ונשנות בעורקי הלב, הלכתי, בין היתר, להתייעץ עם ד"ר אילנה רוגל, אחת הדיאטניות וההומיאופתיות הדגולות, שהיא גם סוג של "מכשפה טובה" –הנעזרת במהלך הטיפול בכלי תקשור, אסטרולוגיה, נומרולוגיה וכדומה.

כששמעה ששמי הוא נטלי (שם צרפתי, נכון, אבל יש לו משמעות גם בעברית אם ממש מחפשים), דבר ראשון אמרה משהו שזעזע אותי (איך לא חשבתי על זה בעצמי, איך?): "נטלי מלשון נטילה, לקיחה, או מלשון נטל, מעמסה. הכיצד? אם תקחי/תטלי לעצמך מה שעושה לך טוב: במזון, בסביבה, באנשים, באנרגיות – תרגישי טוב. אבל אם תבחרי להכניס לחייך דברים שהם עבורך נטל – אוכל לא בריא, צורך לרצות את הסביבה, חברויות עם אנשים שלא עושים לך טוב לנשמה– הדבר יתנקם בך ויתבטא בבריאות הגופנית והנפשית שלך, כמו עכשיו".

ובמילים אחרות, בשבילי, רק אוכל גורמה! לאו דווקא קוויאר בלוגה, סטייק פילה מיניון או מנה מופלאה אחרת של שף צרפתי, אלא מזון שעושה טוב לאופי ולנשמה שלי. אחת ההנחיות שקיבלתי, למשל, מההומאופתית וקשור למזון: לאכול רק ירקות מבושלים, מאודים או חמימים, לעולם לא לאכול ירקות חיים. וזאת למה? מפני שהייתי פגה שנולדה טרם זמנה, ואני זקוקה מבחינה נשמתית לחמימות במזון.

וכנ"ל גם בחברויות, רק חברויות גורמה! מה שאומר שמעתה עליי לבחור את חבריי (ובעיקר את חברותיי) בפינצטה.

אז איך תזהו את חברי הגורמה שלכם?

הנה לכם כמה סממנים, אם כי אני בטוחה שיש עוד:

• אם החברות מרחיבה לכם את הדעת ואת הלב;
• אם אתם מצפים למפגש כל פעם מחדש בהתרגשות ;
• אם המעלות הטובות של החבר/ה עולים על החסרונות, ואתם מוכנים לקבל על עצמכם גם את היתרונות וגם את החסרונות של האחר;
• אם גם מפגש של פעם ב… עושה לכם שמח בלב, וחשובה לכם האיכות ולא הכמות של המפגשים;
• אם אותו חבר יהיה מוכן "לקטוף בשבילכם את הירח" מידי פעם ואתם – בשבילו;
• אם המפגש עם החבר/ידיד עושה לכם תחושה אנרגטית חיובית וטובה בפנוכו;

זכרו: כמו באוכל גורמה  אמתי, גם בחברות חשובה האיכות ולא הכמות. אוכל גורמה מוגש מקושט ומזמין, טעים להפליא, במנה קטנה על צלחת גדולה ומפוארת, ולכן תמיד משאיר טעם של עוד…

>>> סיפור בהמשכים על ארבע חברות נפש

_________________________________________________________________________________ 

• 

  נטלי שוחט היא כותבת, עורכת, ארכיונאית ומידענית, בעלת האתר ערוך ומוכן