Skip to content

האיש הנחמד שנכנס דרך החלון כדי לשחק איתי

האנשים שלי, קינג והג'ינג'ית, אף פעם לא הופכים את המיטות, מוציאים את המגירות וזורקים הכול על הרצפה. חבל שהזוג הזה הם לא הבעלים שלי, אולי יחליטו לאמץ אותי כשיגמרו לעבוד כאן, אני בהחלט יכול להשתלב באורח חיים שכזה. אולי אפילו אוכל להתמחות בזה. יומנו של ג'ורג', פרק ג'
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מייג'ור ג'ורג'
מייג'ור ג'ורג'

כל לילה, לפני שקינג והג'ינג'ית הולכים לישון במיטת החלומות שלהם, אני נשלח לאחר כבוד למרפסת הבית, "הכלא" הם קוראים לזה. אכן, שם הולם. גם כשהם אינם בבית, במהלך היום, זה מקומי. הם הבטיחו לשחרר אותי על התנהגות טובה כאשר אפסיק להרוס להם את הרהיטים החדשים, שהם אגב מאוד טעימים.

בשישי בערב הם הלכו לארוחת שבת אצל ההורים, בדרך כלל הם אפילו "דוגי בג" לא מביאים לי,  ואני, אתם יודעים, כלב.

בעודי משתעשע במגב החדש ומתכנן כיצד ליצור קשר עם צער בעלי חיים, כדי להתלונן על מצבי העגום, שמעתי אותם חוזרים. אבל במקום להיכנס דרך הדלת, כמו שבדרך כלל הם עושים, ראיתי שהם מנסים להיכנס דרך חלון המרפסת, כנראה מין משחק כזה שלהם. כחדש בעסק הזה, החלטתי לשחק אתם ולשתף פעולה.

גרביים תמורת כסף (צילום: chanpipat / freedigitalphotos.netP)

מוזר, זה לא היו הם, אלא בחור גבוה ורזה עם חבר נוסף, עם מסכות על הפנים ומקלות שיוצא מהם אור. אני מקווה שהם הביאו אוכל.

לאחר שנכנסו לבית, הם התעלמו ממני, למרות שקפצתי עליהם וליקקתי אותם. אפילו נשכבתי על הגב וכשכשתי בזנב. קמתי לאחר דקה כשמצאתי את עצמי לבד בחדר בפוזה הזו, די מביך.

אחרי כמה דקות, שמעתי את אחד מהם אומר לשני "לנקות" את הבית. הג'ינג'ית תהיה מה-זה מאושרת, חשבתי, שירות ניקיון, זה מה שהם, במקום העוזרת שדרשה העלאה בגלל השערות, כתמי השתן, ושלא נזכיר קקי מזדמן. השניים אכן התגלו כחבר'ה על הכיפאק, עם שיטת עבודה שונה לגמרי.

קינג והג'ינג'ית אף פעם לא הופכים את המיטות, מוציאים את המגירות וזורקים הכול על הרצפה. חבל שהזוג הזה הם לא הבעלים שלי, אולי יחליטו לאמץ אותי כשיגמרו לעבוד כאן, אני בהחלט יכול להשתלב באורח חיים שכזה, אולי אפילו אוכל להתמחות בזה, ולהוציא תעודה של "עוזר עוזרת מוסמך".

הם חיפשו כסף, כך לפחות שמעתי את אחד מהם אומר. כסף, כן, על זה קינג כל הזמן מתלונן, כמה כסף הכלב הזה עולה לנו, הוא אומר לג'ינג'ית. אני יודע כבר מה זה כסף, ראיתי שהוא שם כסף במגירה של הגרביים, המגירה האהובה עלי, לא בגלל הכסף, בגלל הגרביים.

המשחק האולטימטיבי לכלבלב –  "קרע כפי יכולתך"

השניים הספיקו להפוך את כל הבית – הם בטח מקצוענים. ואז הם רצו ללכת, בלי לסדר. את "הכסף" הם לא מצאו ונראו מאוד מאוכזבים, אז כדי להתעודד הם החליטו לקחת את הבגדים של קינג ולקרוע אותם לגזרים. האיש הגבוה היה כה נחמד, שהוא נתן לי להשתתף במשחק האולטימטיבי לכלבלב –  "קרע כפי יכולתך".

חשבתי לעצמי שאם יש גן עדן של כלבים, ככה בדיוק זה צריך להיות (היו אלה זמנים בהם טרם נחשפתי למאכליה ותבשיליה של האמא של הג'ינג'ית, והרבה לפני שהתחלתי להתעניין בכלבות).

כדי שלא יילכו ויעזבו אותי לבד, גזרתי לחתיכות גם את הכריות של הספה, שיובאו במיוחד מסין. תמיד רציתי לדעת מה יש בפנים. ספוג, משעמם. ראיתי שהם קצת חסרי סבלנות ומאוכזבים, כמי שלא באו על סיפוקם, אז נבחתי קלות והובלתי אותם לארון הגרביים.

החלטתי לעשות עם הזוג הפרוע ברטר, גרביים תמורת כסף, הם כל-כך שמחו, אפילו ליטפו אותי. מוזר מה שחתיכת נייר עושה לאנשים. הם הוציאו בשבילי את כל הגרביים ומרוב התרגשות אפילו לא שמתי לב כשהם הלכו.

כנראה, כשהלכו נפלה לאחד מהם תעודה כחולה. זה נראה לי חשוב אז הרמתי אותה ורצתי לחלון, אבל הוא כבר לא היה שם. מוזרים, נכנסו דרך החלון, יצאו מהחלון, ואפילו לא חיכו לקינג והג'ינג'ית.

פתאום נלחצתי. קינג והג'ינג'ית יבואו הביתה ויפילו הכול עליי, הם יגידו שאני הפכתי את הבית. גירוש זה העונש היחידי שיהיה מקובל עליהם במקרה כזה. אטפל בזה מאוחר יותר, חשבתי, כרגע יש לי עוד קצת עבודה בארון הגרביים. בזמנו עוד הייתי בטוח שאני קוסם, מצליח מכל חבילה להוציא שני גרביים, רק אחר כך הבנתי את הטריק.

הצלחתי לנעוץ את שיני החלב שלי במחצית הדברים שהזוג הפרוע הוציא מהמגירות והארונות, עד ששמעתי את צליל סיבוב המפתחות. הם חזרו, מעניין אם הם יתעצבנו, אני מקווה שהם ישמחו לראות אותי, אולי יהיה להם כוח לשחק איתי, הם תמיד שמחים לראות אותי.

רצתי אליהם בהתלהבות של כלבלב מאוהב, ופתאום ראיתי שפניה של הג'ינג'ית מתעוותים קמעה, והיא כבר לא נראית כל כך יפה, נראה שהיא עצובה, על פניה אכזבה, כולה סבל ומועקה, נראה שנחרדה, וזה עוד לפני שראתה את חדרה (אני תמיד חושב בחרוזים כשאני תחת איומים ולחצים, זה מונע ממני את הגמגומים, בקיצור מצאתי שזה מקל עלי את החיים).

"אמרת שהוא ישמור על הבית", צווחה, כמעט בכתה, כשראתה את כל הבלגן. רק שהחשד לא ייפול עלי או שאני חוזר לחנות. קינג הלך ישר למגירת גרבי הכסף, הוא בטח שמח שהראיתי להם איפה זה, גם הוא כמעט בכה, הוא איבד עשתונות והחל לקלל, בטח עצוב ששיחקנו בלעדיו.

אולי התעודה הכחולה של האיש הנחמד יכולה לעזור להם?

שניהם נראו מאוכזבים, אז כל מה שהיה ביכולתי לעשות זה לברוח דרך הדלת ולא לחזור לעולם, או ש… אולי התעודה הכחולה של האיש הנחמד יכולה לעזור להם. הרמתי את התעודה ורצתי לקינג, גאה. אני חושב שמשהו בכל זאת הצלחתי לעשות נכון.

קינג התגאה בי בפני השוטר כאשר הגיש לו את תעודת הזהות, "אני מקווה שבעזרת התעודה תוכלו לתפוס את האנשים הרעים שעשו את זה", אמר קינג בעודו מחזיק בי ביד אחת ואומר בגאווה. "אולי המשטרה תרצה ללמוד ממנו דבר או שניים על תפיסת גנבים".

השוטר פתח את תעודת הזהות ופנה לג'ינג'ית בשאלה "מי זאת אניה זילברמן?"

אני דווקא אהבתי את אמא של הג'ינג'ית, אבל למה שהיא תרצה להפוך כך את הבית, בעוד שבדרך כלל כשהיא באה, היא רק עוזרת לסדר ולנקות?

משום מה קינג הוריד אותי פתאום אל הרצפה הקרה. אף אחד כבר לא התייחס אלי כגיבור. עד היום הגנבים לא נתפסו.

זה לא נראה לי זמן טוב לעשות את צרכיי בבית, החלטתי לשמח אותם ועמדתי ליד הדלת ונבחתי. אושר רב עלה על פניהם, "ראית את הגאון של אמא?" אמרה הג'ינג'ית, "הוא רוצה קקי אז הוא עומד ליד הדלת ונובח, איזו גאון של אמא!" הוסיפה וחייכה באושר.

קינג לקח אותי למטה והסביר לי שמי שבא לא היה נחמד ושעליי לנבוח על כל מי שמגיע לבית כשהם אינם, במיוחד מהחלון. הוא רצה שאתן לו ביסים. רציתי להגיד לו שאני לברדור, יש לי מזג טוב, שאני פציפיסט לא מאמין באלימות, בשביל זה הם שילמו עליי הרבה כסף, מה גם שלא כל כך אכפת לי מי בא לשחק איתי.

המשך: אפרטהייד, זה מה שזה! אבל יש לי חלום

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן