"הטבחית של הנשיא": האוכל מלהיב, הסרט פחות

סיפורה האמיתי של השפית שבישלה לנשיא מיטראן הוא לא סרט גדול, אבל בהחלט מעורר תיאבון – בתנאי שאתם אוהבים אוכל צרפתי

Print Friendly

[rating=3]

הסרט "הטבחית של הנשיא" מבוסס על סיפורה האמיתי של השפית דניאל דלפש, המבקרת בימים אלו בארץ במסגרת פסטיבל שפים צרפתים בישראל. דלפש שימשה כשפית האישית של הנשיא לשעבר של צרפת, פרנסואה מיטראן.

הורטנס לבורי (קת'רין פרו, "כאוס") חיה חיים רגועים בלב חוות גידול כמהין, שבמחוז פריגור בצרפת, עד שביום בהיר היא נלקחת בחיפזון לארמון אליזה לבשל עבור אישיות חשובה – נשיא צרפת. מיטראן (ז'אן ד'אורמסון) מורה לה לבשל עבורו מאכלים מסורתיים, פשוטים וביתיים, כפי שנהג לסעוד בבית הוריו, תוך שימוש במיטב מוצרי המזון שמציעה צרפת. היא מצליחה מאוד במשימתה, אך גם עושה גלים במטבח הארמון המוצף בטסטוסטרון גברי.

התשוקה לאוכל פשוט וטוב. קת'רין פרו

השפית משקשקת אינספור מקצפים ומטעמים, בעוד הסו-שף, ניקולה בובואה (ארתור דופונט, "באס פלדיום"), רוקח, אופה ובונה מקרמים אין קץ, כשהשניים מנצלים את כל מקורות המזון הייחודיים של צרפת. למרות שרכשה את הכינוי של "לה דו-בארי" (לאחר פילגשו הרשמית של לואי החמישה עשר), נראה כי הקשר המיוחד בין הנשיא מיטראן והורטנס מורכב ממפגשים קצרים, המבוססים על לא יותר מתשוקה עמוקה ומשותפת למאכלים פשוטים ומסורתיים.

עם זאת, היצירתיות של הורטנס נבלמת מן האילוצים של הפרוטוקול המלכותי, בריאותו של הנשיא המתדרדרת והקיצוצים התקציביים בארמון. היא מבקשת לרצות את הנשיא בכל הזדמנות, כמו ילד המתחרה על תשומת לבו של הוריו, ורק מדי פעם מתוגמלת בהצצה חטופה דרך דלתות סגורות, נימה של הערכה, או במבט קצרצר כי הסועדים הותירו את הצלחות נקיות מכל פיסת מזון.

הבמאי כריסטיאן ונסן נע בין הפרק הזה בחייה של הורטנס לבין השלב הבא בחייה, בו שימשה כטבחית בבסיס מחקר צבאי נידח באנטרקטיקה. חייה האחרים, עם סביבה טבעית קשה ובידוד גיאוגרפי מאתגר, פועלים כניגוד מושלם לחיי המותרות של הארמון.

x

החוכמה והעומק בסרט מגיעים ממיקוד העלילה בהורטנס, כאדם, ולא כשפית של הנשיא (תרגום הסרט מצרפתית הוא "מטבח עילי"/ "Haute Cusine", וכך חטאו מעט בתרגום שם הסרט לעברית). במהלך סצנות המביטות לעבר, הקהל לומד ברצונה של הורטונס לשאת חן. ברם, בניגוד לרצון להנעים לנשיא, אנו מוצאים את הורטונס מתדלקת את עצמה בשאיפותיה שלה – בעבר כיוצרת מזון ממיטב החומרים, בהווה כטבחית בלב השממה, ובתכנונים לעתיד.

קת'רין פרו וז'אן ד'אורמסון מקסימים בתפקידיהם, והכימיה ביניהם נהדרת. פרו מעניקה תפקיד מרגש אך קשוח, בעוד ד'אורמסון מאזן את הופעתו כנשיא צרפת בהתהדרות חסודה.

"הטבחית של הנשיא" אינו חובק בעלילה שתזעזע את סיפי הזיכרון הקולנועי, אך הוא סיפור מאוזן היטב, והקהל יוצא מן האולם עם חיוך רעב, שלא לדבר על תיאבון גדול.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.