בית הספר למוסיקה של קשת נטל דוגמא רעה ממערכת החינוך כשהחליט, בערב הראשון שבו עלו הילדים לבמה, לדרג אותם ולחלק להם ציונים
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
שמונה מתוך ששה עשר הילדים הכשרוניים שנבחרו לשיר בתכנית עלו לבמה, אזרו אומץ ושרו מול אולם מלא קהל. הערב הסתיים במתן ציון לשבח לילדה המתוקה והקטנה ובהענקת מקום רביעי, שלישי, שני וראשון. כך נותרו שלושה ילדים ללא שום תואר. שניים מהם, מהנבחרת של מתי כספי שאיתגר את הילדים עם שירים קשים במיוחד. במקרה של אדי שוקחה, גם עם שיר נונקונפורמיסטי.
אין טעם ללעוס את כל הבלה-בלה על הילדים הנהדרים, על שירתם המלאכית, על מתיקותם. זוהי הרי התמצית של משאבת הרייטינג המטורפת שבה מככבים הילדים כחיות בקרקס. הם באמת כשרוניים ומקסימים במיוחד וזה עובד עלינו, הצופים. הילדה שהוכתרה כמנצחת הערב, אגם, שביצעה שיר של עפרה חזה אחרי שקרעה את הצופים עם הביצוע של 'יא מאמא' במרוקאית, מסתמנת באמת ככוכבת. האם לא היה די בבחירת ביצוע זוכה אחד, מבלי לפגוע ברגשות של ילדים אחרים? ואיזו משמעות יש לדירוג של הילדים ששרו כולם יפה? האם הילדים שנראו כל כך מפרגנים זה לזה מאחורי הקלעים צריכים להיות קרבן למניפולציה הפקתית שתספק את תאוות ההמונים לראות מישהו מדמם?
יפה שאף ילד לא יודח מבית הספר למוסיקה, אבל לא די בכך.
ורד
12 בפברואר 2013 @ 12:25
לדעתי אפשר לשנות את הקונצפט ממש עכשיו, ובחינניות לא פחותה ממנוסתה של יובל דיין בשידור.
הרי את מרבית הניקוד נותנת "הוועדה", שבתוכה לאה שבת, קורין אלאל, אליוט, ועוד כמה אנשים שאפשר לקוות כי ימצאו את התושיה לבצע אפליה מתקנת, או לחדול ממנה בכלל.
אורה עריף כץ
12 בפברואר 2013 @ 14:03
מסכימה אתך, ורד. מקווה שההפקה תרים את הכפפה.
שער
11 בפברואר 2013 @ 11:32
אני מסכים כמעט עם כול מה שכתב חגי מלבד שני פרטים.
הראשון : החיים הם תחרותיים ,ראוי להכין הילדים לקראת העתיד התחרותי, במיוחד בתחום המוסייקה והשירה .
אך מבלי לפגוע ולהעליב .לכן הצעתה של הכותבת להעניק מקום ראשון לזוכה אחד בלבד, היא הנכונה.
שאר הילדים לא ירגישו עלבון כמו במקרה של אתמול.
השני : המורים- השופטים , אינם ליצנים. הם יוצרים ואמנים חשובים בזמר הישראלי. הבעיה היא, שהכתיבו להם
" קונצפט" מוטעה של הערכת הילדים . הם פועלים כפי שהם התבקשו.
יפה
11 בפברואר 2013 @ 16:14
ליצנים זו מילה שמכבדת את השופטים יותר מידי. שלא תתבלבלו – חלום חייהם אף פעם לא היה "שופטים" של שירת ילדים. הם רק משתמשים בתוכנית של ערוץ 2 כדי א. לקבל שכר גבוה ב.להחזיר עצמם לתודעה של הקהל כדי למכור את מרכולתם. הם , כמו ערוץ 2 , משתמשים בילדים כדי להרויח כסף.
אורה עריף כץ
11 בפברואר 2013 @ 11:16
תודה לך חגי על תגובתך הרגישה. אני חושבת, כמוך, שצריך לגלות רגישות יתרה כלפי ילדים- ומכיוון שהתכניות בהשתתפות ילדים לא עומדות להיעלם מן האופק, אז עדיף שייקבעו כללים שימנעו ככל האפשר פגיעה בילדים. בשורה התחתונה, גם להורים יש תפקיד במשוואה הזו. אני לא אהבתי את העובדה שדירגו את הילדים. כמו שאמרת, זה שיפוט של טעם אישי.
חגי קמרט
11 בפברואר 2013 @ 0:02
הוא שאמרתי גם בכתבה הקודמת שלך בנושא. את האמנה הצבועה הזאת צריך לקפל קטן קטן הדוק ולזרוק לאשפה ומיד.
ילדים אינם חיות מחמד של מבוגרים בבחינת " יקומו הילדים וישחקו לפנינו" אין הם צריכים להוות מקור להפגת שעמום של יושבי הסלון המתלהבים משירת הזמיר של הילדים שתולה על חודה את הרס הילדות , פגיעה בנפשות רכות טרם עיצובם וייצובם הבוגר. משהו שבעתיד יכול להיות להוריהם בבחינת "איך לא חשבנו על זה אז" והרי במחיר התהילה העמדנו את ילדנו כליצן החצר של מפצחי הגרעינים בסלון ובעת ובעונה אחת דחפנו אותו לתוך נעלים בעלות מידה גדולה שכף רגלו הקטנה מאבדת בה את עצמה לנעל.
לגופה של כתבה. נניח שנעשתה הטעות ואי אפשר להחזיר את גלגל בית המוסיקה הזה לאחור אפשר לתקן זאת על ידי הורדת אלמנט התחרות ל ח ל ו ט י ן. להפסיק עם השיפוט המטופש הזה שהוא בעצם נוטה לפי טעמו האישי של כל אחד מליצני השולחן הנקראים בפי כל שופטים.
הילדים ישירו וישאירו את המקומות הראשונים והאחרונים ריקים מגוף ונשמת אדם. והריק הזה יצור לפחות שוויוניות ביניהם. אין כאן יותר מנצחים ואין כאן מפסידים. יש כאן שירת ילדים תמימה כתוכנית להשמעת זמר מפי ילדים. שירה מופלאה שירה מתוקה זכה ונעימה.
וכשאנחנו נתפעל מיפי שירת המלאכים הללו שלנו נתמוגג מנחת ומהנאה
ויתקיים בנו אפוא הפסוק:
מפי יונקים ועוללים יסדת עוז.