Skip to content

הנסועה בישראל גדלה בקצב גדול פי 3 מהתרחבות הכבישים

לדברי המדען הראשי של משרד התחבורה: "משרד התחבורה מתמודד בשנים האחרונות עם בעיה שקצב עליית הנסועה הוא פי 3 מקצב העלאת שטח הכבישים בישראל. יש צורך לסנכרן בין הטכנולוגיות השונות בתחום התחבורה בארץ"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

ביום חמישי האחרון נערך במכללת אפקה להנדסה מפגש יזמות בתחבורה חכמה עם מיטב המומחים בתחום. בכנס נשאו דברים: אלון ברנע, ס' נשיא מכללת אפקה, בועז ממו מ- Ecomotion המכון למדיניות מדע טכנולוגיה וחדשנות, ד"ר אמיר זיו אב, המדען הראשי, משרד התחבורה, פרופ' אראל אבינרי ראש המרכז לתשתיות תחבורה ולוגיסטיקה במכללת אפקה ועוד.

את הערב פתח אלון ברנע, סגן נשיא מכללת אפקה והציג את הפעילות של המכללה עם התעשייה בדגש על מרכזי המחקר החדשים שמהותם לייעץ ולחקור עבור התעשייה ע"פ צרכיה. אלון הציג את מרכז התחבורה החדש שמוביל מחקר וידע בנושא תחבורה חכמה, בטיחות בדרכים, בקרת תנועה, תכנון מדיניות ועוד, ויספק שירותי מחקר וייעוץ לארגוני תעשייה וממשלה בישראל ומחוץ לה.

בועז ממו, מחברת ECOMOTION הציג את פעילות הארגון וטען כי "המוטיבציה של החברה התחילה מתוך התמודדות ורצון ליצור תחבורה חכמה יותר ולהוריד את התלות בנפט דרך יצירת שיתופי פעולה בתחום והזנת רעיונות. הקונספקט הוא שהקהילה ותכניה מובנים על ידי הקהילה עצמה".

ד"ר אמיר זיו-אב המדען ראשי משרד התחבורה פתח והציג את החזון הטכנולוגי של המשרד ואת הבעיות איתם יש להתמודד: "הבעיה היא שקצב עליית הנסועה הוא פי 3 מקצב העלאת שטח הכבישים, זאת למרות המהפכה בתחום התשתיות, בתחום של התקציבים וכושר הביצוע לשיפור תשתיות. הפתרון הוא הקטנת קצב עליית נסועה על ידי העברה של יותר ויותר אנשים לתחבורה ציבורית והגדלת הנצילות של התשתיות, כיצד ניתן להפיק מהם יותר".

בדבריו התייחס זיו-אב לטכנולוגיית הסמרטפון כפתרון: "הסמרטפון יהיה אבן הבניין העיקרית לנהגים ולמשתמשי תחבורה ציבורית. שהמטרה הסופית היא דו-שיח מילולי פשוט בין המשתמשים לסמרטפון".

כמו כן אמר המדען הראשי של משרד התחבורה כי: "יש בארץ חזיתות טכנולוגיות רבות אשר הן חזית טכנולוגית עולמית אולם יש ליצור קוהרנטיות בין כולן. במקביל על התוכנית לפשט את הבעיה במספר שלבים:
– ניהול התנועה במקרו – ניהול רמזורים, נתיבים מתחלפים ועוד
– בשלב השני חשוב לצמצם רק את שלושת המטרופולינים בארץ – ירושלים, חיפה ותל אביב ולא את כל המדינה.
– בשלבים הבאים יש להם רק כבישים שיש להם אלטרנטיבות בזמני עומס ורק כבישים מרכזיים.
את כל המידע הזה יש להעביר לנהגים ושכל אחד יכול לעשות לעצמו את האופטימיזציה של נסיעתו."

כבישי ישראל (צילום:דני בר)

פרופ' אראל אבינרי ממרכז התחבורה במכללת אפקה הדגים מתוך מחקר שערך על תנועת נמלים תובנות על תנועת בני אדם. "מסתבר שאחד המנגנונים על פיו נעזרות הנמלים בקביעת המסלולים שלהן הוא הפרשת הורמונים מסוג פירומנים. נמלים שמוצאות דרכי גישה טובות בעצם משאירות סימן דרך לבאות אחריהן כדי שיידעו לקחת את המסלול הנכון. לאנשים שנוהגים אין דרך לתקשר אחד עם השני והאפשרות שקיימת היא רק בדרך של שיתוף מידע ברשתות חברתיות. הקושי הוא להגיע למספר הרב ביותר של המשתמשים".

בסיכום הרצאתו קרא אבינרי ליזמים לחשוב על רעיונות אשר יאפשרו לאנשים להתקשר בקשר בלתי אמצעי ולתמוך אחד בשני. לכוון לפרויקטים קהילתיים מצומצמים, להם יש תפקיד מרכזי בעידוד שינוי התנהגויות בקרב משתמשים בדרך.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן