הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה

השבוע נפתחה במוזיאון ישראל תערוכה ראשונה מסוגה בעולם – חייו ומותו של הורדוס, מלך יהודה, ובמרכזה – קברו שנתגלה רק לפני חמש שנים בהורודיון. לראשונה מובא סיפורו של מי שזכה לתואר "הבנאי הגדול", שנודע במפעלי הבנייה העצומים שלו

Print Friendly

הורדוס כונה "גדול הבנאים שידעה הארץ", אך יחד עם זאת זוכה עד היום לאיבה בשל מוצאו וספק יהדותו ובשל הבריתות הפוליטיות השנויות במחלוקת שכרת במהלך ימי מלכותו. ידוע גם סיפור הוראתו של הורדוס להוציא להורג את אשתו ושלושה מבניו ועוד צעדים שנויים במחלוקת. אולם אין ספק שהורדוס זכה, בצדק, לתואר "הבנאי הגדול".

שיחזור קיברו של הורדוס בחלל התערוכה (צילום יח"צ)

שיחזור קיברו של הורדוס בחלל התערוכה (צילום יח"צ)

המלך הורדוס נודע במפעלי הבנייה העצומים שלו, שדרשו השקעת משאבים עצומה והביאו לשינוי פני הארץ. נוסף על המיזם הידוע ביותר שלו – בניית הר הבית ובית המקדש – בנה הורדוס ארמונות מרהיבים, מצודות, מבני ציבור, מקדשים פגאניים וערים שלמות, המשקפים שילוב של מסורות וחומרי בנייה מקומיים עם טכנולוגיות וסגנונות רומיים.

פרופ' נצר בחדר המלכותי בקבר הורדוס ששוחזר בתערוכה (צילום יחסי ציבור)

איך היתה נראית ארץ ישראל ללא קסריה, מצדה והר הבית בירושלים? מה עם יריחו הרודיון וקיפרוס ( מעל ליריחו )?

דמות חשובה אחרת השזורה בסיפור התערוכה, היא דמותו של הארכיאולוג פרופ' אהוד נצר, מהאוניברסיטה העברית.

בשנת 2010, במהלך עבודתו באתר הקבר של הורדוס בהרודיון, באתר שבו גילה את התגלית המרעישה, הוא נשען על מעקה בשרידי התיאטרון, זה קרס ופרופ' נצר נפל אל מותו

התערוכה במוזיאון מוקדשת לזכרו.

ארבעים שנות חיפוש

ב-2007, בתום 40 שנות חיפוש, מצא פרופ' נצר את הקבר שחיפש בהרודיון שבגבול מדבר יהודה. באתר נתגלו ארמון-מצודה וכן מכלול ובו גנים, בריכות, בתי מרחץ מעוטרים ותאטרון ובו תא מלכותי. בערוב ימיו שינה הורדוס את התכנון הפנימי של המכלול כדי להתאימו לתהלוכת ההלוויה שלו ולקבורתו ובנה מאוזוליאום מרהיב הפונה לירושלים.

התערוכה, מובילה את המבקר במסע הלוויתו של הורדוס, החל מהכניסה לתוך אווירת מדבר יהודה ולחדר הכס המלכותי בו שהתה גופת הורדוס בארמון החורף המפואר שלו ביריחו ונסתיימה בארמונו המרהיב בהרודיון, שם נקבר במאוזוליאום הפונה לירושלים שהכין בעצמו בעוד מועד.

מסעו האחרון של המלך יוצג באמצעות שחזורים של רכיבים אדריכליים מיוחדים מיריחו ומהרודיון, ובהם חדר המלך המעוטר מן הארמון ביריחו, שם הוצב ארונו, וחדר הקבורה מהמאוזוליאום.

 

הרודיון. הורדוס בנה ארמונות מרהיבים, מצודות, מבני ציבור, מקדשים פגאניים וערים שלמות, המשקפים שילוב של מסורות וחומרי בנייה מקומיים עם טכנולוגיות וסגנונות רומיים. (צילום: דורון ניסים)

הרודיון. הורדוס בנה ארמונות מרהיבים, מצודות, מבני ציבור, מקדשים פגאניים וערים שלמות, המשקפים שילוב של מסורות וחומרי בנייה מקומיים עם טכנולוגיות וסגנונות רומיים. (צילום: דורון ניסים)

נדבך נוסף בתערוכה הוא סיפור היחסים בין האוטונומיה של ממלכת יהודה וממלכת רומי השליטה הגדולה. עלייתו של הורדוס לשלטון היתה שזורה בעלייתה המטאורית של האימפריה הרומית, שהורדוס רחש לה הערצה. תחילה תמך במרקוס אנטוניוס, אך משזה הובס, המיר הורדוס את נאמנותו לקיסר הראשון אוגוסטוס. הורדוס הביע את נאמנותו זו על-ידי כך שהקדיש מקדשים וערים לכבוד הקיסר וגם לכבוד סגנו מרקוס אגריפס, באמצעות תמיכה כלכלית, צבאית ופוליטית.

קשריו המיוחדים של הורדוס עם רומא מומחשים באמצעות דיוקנאות של אוגוסטוס, ליוויה ומרקוס אגריפס וחפצים מפוארים שהובאו לאזור מרומא וכן ממצאים מהרודיון שיובאו או שנעשו בידי אומנים מרומא.

בתערוכה מוצגים כ-250 פריטים מרחבי העולם, כולל 30 טון ממצאים יחודיים מהרודיון, שרובם זכו לשחזור בחדרים שנבנו לצורך התערוכה במוזיאון ישראל.

בסיור שערכתי עם ד"ר וסילביה רוזנברג, אוצרת בכירה לארכיאולוגיה קלסית, שעבדה עם פרופ' נצר, היא מספרת על הסמליות בה מצא נצר את מותו באתר הקבר של המלך, שלו הוא הקדיש את כל עבודתו המקצועית, במשך 40 שנה.

פרופ' אהוד נצר. תוך כדי ההכנות לתערוכה ובאחד הביקורים בהרודיון לצורך כך, נפל נצר ולאחר יומיים נפטר

פרופ' אהוד נצר. תוך כדי ההכנות לתערוכה ובאחד הביקורים בהרודיון לצורך כך, נפל נצר ולאחר יומיים נפטר. (צילום: יחסי ציבור)

מספרת רוזנברג: "לאחר גילוי אתר הקבר ב-2008, הגיע נצר למוזיאון ישראל עם הצעה לערוך תערוכה על חייו ומותו של מלך יהודה – הורדוס. תוך כדי ההכנות לתערוכה ובאחד הביקורים בהרודיון לצורך כך, נפל נצר ולאחר יומיים נפטר. וכך אי אפשר להפריד את חייו ואת מותו של פרופ' אהוד נצר מחייו ומותו של הורדוס, 2000 שנה לפניו".

אחת התצוגות העסיסיות בתערוכה מדגימה את ההדוניזם והפאר בו חיי הורדוס ואת יחסו לשליטי רומי. לדברי רוזנברג, הורדוס נהג לרכוש בציר שלם של כרם באזורי היין האהובים על שליטי רומא. "היין היה מגיע באמפורות שעליהן היה רשום מי הקונסול שקנה היין, פרטי הבציר ועל כל אמפורה כזו היה רשום שזה 'יין של הורדוס מלך יהודה', וכך אחסן הורדוס את מיטב יינות האיזור על מנת שבעת ביקורו של אח"מ זה או אחר, יוכל לתת לו את האוכל שהוא רגיל ואוהב מהבית וכמובן את היין האהוב עליו".

שיא התערוכה הוא האתר המשוחזר של הקבר, שניבנה בתוך חלל המוזיאון וחייב בניית יסודות חדשים לחדר על מנת שיוכלו לשאת את משקל התצוגה. בתוך חדר הקבר מוצג הסרקופג – ארון הקבורה, של הורדוס.

יש לציין שכל המוצגים הובאו בהשאלה ממוזיאונים ברחבי העולם או שוחזרו מחלקיקים שנחפרו באתרים השונים והיו מונחים במחסני האוניברסיטה העברית שחפרה את רוב האתרים במסע חייו ומותו של הורדוס.

התערוכה משכה מייד תשומת לב בינלאומית ויותר מ-100 נציגי תקשורת מרחבי העולם הגיעו לסקר את פתיחת התערוכה. הרודס ידוע גם בעולם הנוצרי, ולכן התערוכה מעוררת עניין רב בעולם.

התערוכה מתוכננת להיות פתוחה עד 5.10.13 ולא תהפוך להיות תערוכת קבע וכל המוצגים יוחזרו לבעליהם.

Print Friendly

על אודות דני בר

דני בר-טיולים וסגנון חיים http://www.danybar.co.il/ . אוהב וכותב על בירה, יין, אוכל, טיולים, תרבות, רכב וספורט מוטורי. כמו כן מדריך טיולים בחו"ל שתמיד משתף אנשים אחרים בדברים שכל כך אוהב
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, תיירות, תיירות בארץ, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.