לנעול חזק את האהבה ולהיפטר מהמפתח? לאו דווקא

המבקר בוונציה אינו יכול להתעלם מתופעה מקסימה, שהתפשטה גם לערים אחרות – המנעולים על הגשר, מסורת ונציאנית של אוהבים. כיצד קורה השינוי הזה, שמתחיל בכמיהה להתאחדות והתייחדות, לבלעדיות והתכנסות, ומסתיים לא פעם ב"תנו לי אוויר" ו"אין לי SPACE"?

Print Friendly

השבוע הסתיים קרנבל המסיכות בוונציה. מיד לאחריו נחוג היום חגו של ולנטינו הקדוש, הלא הוא יום האהבה. הקרנבל הוא אירוע עתיק, שעבר גלגולים ושינויים מאז החל כחודש בו כל תושבי ונציה התכסו בתחפושות ומסיכות. הקרנבל מציין את הפסקת "הבשרים" והתחלתו של צום בן 40 ימים, בו נמנעים מאכילת בשר. פירוש השם קרנבל Carnavale – בשר (Carne) להפסיק, לסלק (vale) כלומר, מסלקים את הבשר. ובהשאלה – מסלקים גם את תאוות הבשרים. אבל כמו איטלקים טובים, לא לפני שממצים אותם היטב. הקרנבל המסורתי שימש לבני ונציה, שהיו בעבר אומה חזקה, עשירה ונהנתנית, כשבוע של פורקן תחת מעטה המסיכה, לפני הכניסה לתענית וטיהור.

מנעולי אהבה ונציאנים (צילמה: עירית פז)

מסיכה ותחפושת, רצוי מפוארת ורבת שכבות, מאפשרת חירות להשתובב ולהשתולל, ולתת דרור לחום הלטיני המפורסם, לרומנטיקה והארוטיקה שוונציה כה ידועה בהם.

אך המבקר בוונציה, בימי הקרנבל או בכל זמן אחר, אינו יכול להתעלם מתופעה מקסימה, שהתפשטה גם לערים אחרות – המנעולים על הגשר. מסורת ונציאנית של אוהבים, לעמוד זה עם זו על הגשר, לנעול מנעול על מעקה הברזל המסולסל, ולהשליך למי התעלה את המפתחות.

מנהג זה מסמל את אחד המאפיינים הקוסמים והמטרידים ביותר של הזוגיות – ההסתגרות. זוג אוהבים הוא ישות קונכייתית (מלשון קונכיה), המתכנסת לה בתוך מלמולי ופטפוטי האהבה. לא זקוקים להרבה, רק מקום רך לשבת עליו, לשכב לפעמים, כל השאר מיותר. מזון, עבודה, חברים, משפחה, את מי זה מעניין כאשר אפשר לחטוף עוד נשיקה ועוד רגע של בהייה בעיניה, בעיניו.

לעומת זאת, ההמשך הידוע לא פחות הוא התלונה של אנשים רבים על מחנק, סגירות, ומדוע בכלל צריכים את המחוייבות הזו. אפשר לראות את הזוג כמי שנעל עצמו בתוך תא קטן, וכעבור כמה שנים מגלה שהוא נעול. בדיוק כמו הוונציאנים שמשליכים את המפתחות למים. האם הם לא יודעים שירגישו סגורים? כיצד קורה השינוי הזה, שמתחיל בכמיהה להתאחדות והתייחדות, לבלעדיות והתכנסות, ומסתיים לא פעם ב"תנו לי אוויר" או "אין לי SPACE "?

יש כמה תשובות לשאלה זו, ואפשר לבחור את זו שמוצאת חן:

התשובה הביולוגית – הדחף להתאחד ולהמזג נועד "להדביק" את בני הזוג זה לזו, כאמצעי שמבטיח את הולדת הילדים ומאפשר כמה שנים של מחוייבות מצד הזכר, להגן ולטפח ביחד עם הנקבה את הצאצאים. כידוע, צאצאים של בני אדם זקוקים לכמה שנים טובות עד שהם עומדים על רגליהם. ובכל זאת, זה לא משכנע את כולם.

שחזור של הצורך הינקותי להיות מרכז חייו של אדם אחר

התשובה הפסיכולוגית – תיאוריות מרכזיות טוענות כי הצורך בבלעדיות, שהאהוב יראה רק אותי ואני אהיה כל עולמו, קשור ברגרסיה, בחזרה לתחושות של התחלת החיים. תינוק חש ככה, שהוא מרכז עולמה של אמו, ועבורו זה צורך קיומי שהיא תקדיש לו את מרב האנרגיה, הזמן, הרגש ותשומת הלב שלה. המלמולים והפטפוטים של האוהבים אינם שונים בהרבה מהקולות והמבטים שאם מעניקה לתינוק המקסים שלה. אז הפסיכולוגיה רואה את ההתכנסות וה"נעילה" של קשר האהבה בתור שחזור של הצורך להיות מרכז חייו של אדם אחר, שמחוייב אליי ולטובתי.

אם ככה, נקשה, מדוע זה משתנה, ולפעמים נגמר? ההסבר המעניין הוא, שדחף האהבה אינו הדחף היחידי, ולצדו פועל דחף לצמוח, על ידי פעולות תוקפניות – להתרחק, להתבדל, להתעמת. כל הפעולות האלה גם הן חלק מהרפרטואר של ילד שמתבגר, הוא נאבק בהוריו, חש אליהם טינה וכעס נורמלים, ורגשות שליליים אלו מאפשרים לו לצאת לעצמאות ולפתח זהות משל עצמו.

אז אולי נגזר על האוהבים לצמוח החוצה, לצאת מקונכיית האהבה ולהיאבק בשרשרות ובמנעולים כדי לחזור ולחוש את העצמיות שלהם. זוג טוב הוא כזה, שמשליך את המפתח לתעלה אבל שומר לעצמו גם מפתח רזרבי, ומאפשר בהדרגה לצאת מהקונכיה, לחזור ולפגוש את העולם, מבלי לפרק לגמרי את הקשר שקושר אותם, ומבוסס לא מעט על טקסים כמו אותו מנעול התלוי על הגשר.

חישוב על האוהבים האלה, שגדלו, והשתחררו קצת מהלפיתה הרומנטית, פיתחו עניין בעולם, עבדו, הקימו משפחה, רבו והתפייסו, גילו את ההבדלים ביניהם והכילו את התסכולים שבקשר. ואז הם יכולים לחזור כעבור 30 שנה לוונציה ולהביט בסיפוק על המנעול החלוד שלהם תלוי שם על הגשר ולדעת שהוא רק סמל, ולא מציאות.

[related-posts title="עוד בנושא אהבה"]

________________________________________________________________________________

עירית קליינר-פז, פסיכולוגית קלינית,  מטפלת זוגית ומשפחתית, דוקטורנטית במסלול לפסיכואנליזה ופרשנות, בר אילן

ניתן לשלוח לעירית שאלות בנושא יחסים, ואולי נוכל להתייחס אליהן כאן. לצערנו, לא יתאפשר לנו להשיב לכל שאלה.
האתר של עירית פז

Print Friendly

על אודות עירית פז

עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת זוגית ואישית. האתר של עירית http://sites.google.com/site/iritpazpshychology/home
פוסט זה פורסם בקטגוריה אהבה וזוגיות, ד, יחסים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.