חדשות מרעישות – יחידת הטיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים תמליץ בפעם השלישית זה שלוש שנים וחצי להכיר באדם כפליט. הפליט שיוכר – אזרח ניגריה לבקן, שעלול להירדף אם יגורש בשל לבקנותו.

עד היום, מתוך אלפי בקשות שנבדקו, רק בשתיים נתנה יחידת הטיפול במבקשי מקלט המלצה חיובית לגופים המאשרים, ומתוך השתיים רק במקרה אחד הוכר אדם כפליט. גם באותה פעם הזוכה המאושרת – ילדה לבקנית מחוף השנהב (המלצה שניתנה להכיר באזרחית לוב כפליטה נדחתה על ידי הוועדה המייעצת לענייני פליטים).

לפני כמה ימים פירסמה רשות האוכלוסין וההגירה סיכום שנתי, ובו הובאו נתונים מטעים לגבי שיעורי ההכרה בפליטים על ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט (המכונה גם יחידת ה-RSD). בדו"ח מפורט מספר מבקשי המקלט שהוכרו כפליטים בכל שנה מאז הוקמה יחידת הטיפול במבקשי מקלט בשנת 2009 (בסך הכול 22 פליטים).

הקורא התמים יסבור, כי מאז הקמת היחידה היא בחנה והכירה ב-22 אנשים כפליטים. אולם, מתוך 22 בקשות למקלט שאושרו, 21 כלל לא נבחנו על ידי יחידה זו של משרד הפנים. עד שנת 2009 נציבות האו"ם לפליטים היתה זו שבחנה בקשות מקלט בישראל, ובחודש יולי של אותה השנה עבר התפקיד אל יחידת הטיפול במבקשי מקלט במשרד הפנים. הנציבות המשיכה את הטיפול בתיקים ישנים, ורבים מהם נתקעו בצנרת במשך פרק זמן ניכר, ואושרו רק זמן רב לאחר מכן, וזאת ללא כל קשר להקמת יחידת הטיפול במבקשי המקלט. כאמור, רק בקשה אחת למקלט שאושרה היא תוצאה של המלצה חיובית של יחידת הטיפול במבקשי מקלט – הילדה הלבקנית מחוף השנהב – וכעת, כאמור, היחידה ממליצה להכיר במבקש מקלט לבקן נוסף כפליט.

הפיצו את השמועה – לבקני כל אפריקה התאחדו ובואו לישראל, כאן תוכרו כפליטים. לעומת זאת, אם אתם אפריקאים שחורים, אין לכם מה לחפש פה. אלפי בקשות מקלט של אפריקאים נבחנו על ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט, ואף לא אחת זכתה להמלצה חיובית. לבקנים – אין. שחורים – ראוס.

מעבר למשמעויות הסימבוליות, אפשר להסביר זאת כך: יחידת הטיפול במבקשי מקלט היא פס ייצור לסתירות מדומות הנמצאות בדברי המרואיינים. היחידה מעולם לא מצאה אדם אמין. המעוניין לקרוא דוגמאות למכביר יעיין בדו"ח מוקד סיוע לעובדים זרים שנכתב על עבודת היחידה. אם אינך זוכר מה צבע האוטובוס שבו נסעת מדרפור לחרטום – אתה שקרן ואינך פליט. אם לא הצלחת לראות כמה אנשי משטרת אתיופיה חדרו לביתך וחטפו את אביך בשעה שלוש בלילה בחושך מוחלט – אינך אמינה ואינך פליטה. אם שכחת את תאריך הלידה של אחד משבעת אחיך – את שקרנית ואינך פליטה. אם לא ידעת שחברך הטוב פעיל בקבוצה בלתי חוקית בקולומביה – אתה שקרן ואינך פליט. רק ללבקנים קצת קשה לשקר ביחס לצבע עורם, ולכן אם במדינת מוצאך רודפים לבקנים, לא יהיה מנוס מלהכיר בך כפליטה. אך אם את שחורה, אין זאת אלא שאת שקרנית, מסתננת עבודה, מהגרת כלכלית.

יחידת הטיפול במבקשי מקלט מתוכנתת ומכוילת לאתר שקר בכל מילה. משרד הפנים אמנם הצליח להחדיר באנשי היחידה תחושה שהם האליטה של רשות האוכלוסין באמצעות דרישות סף לקבלה לתפקיד שאין דוגמתן ביחידה כלשהי ברשות (תואר ראשון), הצמדת ראשי תיבות לועזיים ליחידה (RSD), קורס שמלמדים בו כמה חבר'ה אמריקנים וקוד לבוש שונה מביתר יחידות הרשות (ומי שלא ראה חלק מאנשי היחידה בתוך חליפות קטנות ממידותיהם המתפקעות על גופם, לא ראה גאוות יחידה מהי מימיו).

[related-posts]

אולם בסופו של דבר מדובר ביחידה המשתמשת באותן טכניקות ייצור שקרים של יחידות אחרות של משרד הפנים, עם כמה שכלולים. ריאיונות מקלט ביחידה נראים כמו חקירה משטרתית, שבה כל משפט שני שאדם אומר זוכה לעיקום פרצוף, מבט עוין, התפרצות לא סבלנית או מחווה אחרת שנועדה להבהיר למבקש המקלט שהוא מוחזק כשקרן עד שיוכח אחרת. כל אדם שיישב בריאיון כזה עלול בשלב כלשהו להפסיק להאמין לעצמו.

ביחידת הטיפול במבקשי מקלט אין דוברי אמת. יש רק שקרנים. וכשכל דבר שאדם יאמר הוא שקר, ללא קשר לשאלה אם הוא מתאר דבר שהתרחש במציאות או לא, אין עוד משמעות כלשהי להבחנה בין אמת לשקר. מערכות מקלט אמורות להבחין בין פליט לבין מי שאינו פליט, אך כשהמערכת כל כך חולה עד שהיא אינה מסוגלת לזהות פליט אם הוא מתנגש בפרצופה (אלא אם הוא לבקן), אין משמעות להבחנה כלשהי שהיא עושה. אם לאיש לא מסוכן במדינת מוצאו, אז לכולם מסוכן במדינות מוצאם. אם אף אחד אינו פליט, אז כולם פליטים. אם כולם שקרנים, אז כולם דוברי אמת.

עולם המקלט שיוצר משרד הפנים הוא כמעט פוסט-מודרני, במובן זה, אבל הוא לא באמת. כשכל מבקש מקלט הוא שקרן, המונחים "אמת" ו"שקר" מאבדים משמעות רציונלית כלשהי. ולכן משרד הפנים יכול להמשיך באותו קו מחשבה – הוא יכול לומר לציבור מצד אחד שנשקפת סכנה לכל הסודנים ולכל האריתראים אם יוחזרו למדינות מוצאם, אך שהם אינם פליטים אלא מהגרים כלכליים. הוא יכול לומר לבית המשפט העליון באמצעות הפרקליטות שאוטוטו מגרשים את האריתראים, לכן לא נורא אם חלקם יוחזקו במעצר ללא הגבלת זמן, אף שלמעשה כרגע אין גירוש כזה באופק.

המאמר פורסם ב"laissez passer". הכותבים הם עורכי דין העוסקים בזכויות אדם ומהגרים בפרט.