שמוליק קראוס היה יוצר מוכשר עם הרס עצמי. גיבור טראגי. רבות כבר נכתב על קראוס, שהתפרסם לא רק בזכות שיריו ולחניו, אלא גם בשל מיזגו החם. בשנת 1971 הגיע קראוס לכלא לאחר שאיים בנשק על חיילים שבאו לפנותו מחלקת אדמה בשכונת נאבי סמואל בתל-אביב. בכלא הוא קיבל גיטרה ושם כתב והלחין את אלבום הבכורה שלו "מדינת ישראל נגד קראוס שמואל". האלבום, שהוקלט בתנאים לא תנאים ובזמן קצר ביותר, יצא אז במהדורה מוגבלת (רק לאחר כ-30 שנים האלבום יצא לאור, כאלבום בכורה באיחור אופנתי).
ההצלחה בקריירה לא היתה טובה לזוגיות של שמוליק קראוס וג'וזי כץ, האישה שאיתו. יחסיהם עברו עליות וירידות, אהבה גדולה וגם התפרצויות זעם ואלימות. בתחילת שנות ה-80 הזוג התגרש וג'וזי חזרה לארה"ב עם ילדיהם המשותפים.
באותה תקופה "הד ארצי" הוציאו את האלבום "שבעים שמונים" בו קובצו הקלטות של קראוס בהן הוא שר ומנגן, ואת מרביתם כתב חברו הטוב יענק'לה רוטבליט. גם "גלגל מסתובב", שהקליט שנה לאחר מכן, הוקלט במהירות ובמלוא הסערה של יצרים ואהבה, וזכה להצלחה מסחררת.
בשנת 1987 יצא לאור האלבום "אחרי עשרים שנה", גם הוא ברובו הולחן על ידי קראוס למילותיו של רוטבליט, ובו הלהיטים "אחרי עשרים שנה", "רואים רחוק רואים שקוף" ואחרים הנחשבים עד היום לקלאסיקה משובחת. האלבום לא נחל הצלחה למרות הביקורות הטובות וכך גם האלבומים הבאים אחריו.
העבודה על אלבומו האחרון, "יום רודף יום", משנת 2003, תועדה במשך כשנה על ידי הבמאית יסמין הדס ליפשיץ, שיצרה מהחומר המתועד את הסרט "מעשה בתקליט". הסרט מתמקד ביצירתו של קראוס ומתעד את הקריירה ההפכפכה שלו, את מצבו הנפשי שהתערער, ואת ייסורי היצירה, שמלווים בקשיים רגשיים, סמים, תלונות חוזרות ונשנות על אלימות בלתי נשלטת – עד האשפוז באברבנאל.
תמצית אישיותו של קראוס כגיבור תרבות באה לידי ביטוי כשקיבל את פרס שר החינוך למפעל חיים, תוך מחאות בעיקר של ארגוני נשים. מצד אחד יוצר גאון, מצד שני פרא אדם. לעיתים נראה היה, שגאונות היצירה גוברת על טירוף הנפש המיוסרת, לאורך כל הקריירה שלו הוא נע בין שני הקטבים האלו של אישיותו.
ישראל גוריון, חבר, אמר היום: "זו אבידה גדולה. שמוליק התחיל ליצור בגיל מאוחר יחסית. מיד כשפגשתי אותו ידעתי שהוא כישרון גדול. מצד אחד הוא היה בחור אלים ומצד שני היתה רכות במוזיקה ובשירה שלו".
ג'וזי כץ אמרה לגלי-צה"ל: "אני לא יכולה לספר מה אני מרגישה היום. אני עצובה. עצובה מאוד".
קראוס היה ונותר הגיבור הטראגי של הזמר הישראלי. רכבת ההרים של חייו הגיעה לתחנתה הסופית, ועכשיו הוא יכול – "לפרוש כנפיים ולעוף, אל מקום שבו אולי כמו הר נבו, רואים רחוק, רואים שקוף."
"פשוט אהבה" ("שיר אהבה פשוט"), מלים: יעקב רוטבליט, לחן וביצוע: שמוליק קראוס
את רואה אותי
אני האיש ששר
איש ששר שירים
אצלי זה מילדות
את תוכלי לומר
האיש עם המיתר
עבדתי קשה
עד שבא לי בקלות.
איפה סוף הדרך
מה יהיה מחר
אם תמיד יש חרב
מונחת אל צוואר.
פנקסי הנפש
מלאים בחשבונות
המילים מוצאות
את מקלט המנגינות.
שיר אהבה פשוט
אהבת עולם
אהבה פשוטה
אהבה חינם.
שם על הירח
איש חלל נוחת
העתיד קצר
מים ליום פוחת
היום אני איתך
מחר אולי אמות
ואשאיר לך רק
שיר אהבה פשוט.
את רואה אותי
אני האיש ששר
את תוכלי לומר
האיש עם המיתר.
שיר אהבה פשוט
אהבת עולם
אהבה פשוטה
אהבה חינם.
היום אני איתך
מחר אולי אמות…