כדאי להכיר: נשים המחוללות שינויים בחברה

קרן משפחת רפפורט מעניקה מידי שנה פרסים משמעותיים בתחום האמנות ובתחומי המחקר הביו־רפואי. השנה תחלק הקרן, בשיתוף עם שבועון "לאשה", גם פרס לציון עשייה נשית המחוללת שינוי בחברה הישראלית. הפרס יוענק ב-13.3.13. בינתיים, בואו נתוודע קצת אל הנשים הראויות האלה

Print Friendly

בנובמבר בישר שבועון "לאשה" על פרס חדש, גדול וייחודי, שיוענק לנשים שהעשייה שלהן מחוללת שינוי במרחב הציבורי, החברתי או הכלכלי בישראל. 50 אלף דולר יוענקו לזוכה על מפעל חיים ו־25 אלף דולר יינתנו ליזמית צעירה בראשית הדרך.

קרן משפחת רפפורט מעניקה מידי שנה פרסים משמעותיים בתחום האמנות, בשיתוף פעולה עם מוזיאון תל־אביב, ובתחומי המחקר הביו־רפואי, בשיתוף עם מכון רפפורט. השנה תחלק הקרן, בשיתוף עם "לאשה", גם פרס לציון עשייה נשית המחוללת שינוי בחברה הישראלית. הפרס יוענק ב־13.3, בטקס חגיגי שייערך במסגרת טקס הענקת פרסי רפפורט האחרים.

הקוראים הוזמנו להמליץ על נשים מרשימות, מיוחדות במינן, שנותנות כוח לנשים אחרות ומהוות השראה ומופת. חבר השופטות העלה לשלב הגמר 14 נשים.

המועמדות לפרס מפעל חיים

חנה זוהר (צילום: עדי אדר)

חנה זוהר, מייסדת "קו לעובד", הנלחמת בניצול עובדים ושלילת זכויות בסיס על ידי מעסיקיהם. הקרן מייצגת את הנפגעים  מול הרשויות – הגירה, משטרה וכו'. בשנות פעילותיה של העמותה נזקפים לזכותה מאות ואלפי מקרים של סיוע  לעובדים במצוקה באופן מיידי ובקידום מעמדם השוויוני בחוקים ובפסיקות בתי משפט. בת 65, מתל אביב.

מונה אל חבנין (צילום: עדי אדר)

מונה אל חבנין (צילום: עדי אדר)

מונה אל חבנין, מייסדת עמותת "נסיכת המדבר". פועלת לקידום מעמדה של האישה הבדווית בחברה המסורתית ובחברה הישראלית, ע"י הקניית כלים  אקדמיים, שפתיים ותעסוקתיים לנשים שנקלעו לקשיים ומצוקה. העמותה פועלת בעיקר למען בדוויות באזור הנגב. מונה אל חבנין מרכזת את פעילות העמותה. בת 42, גרושה ואם לשישה, מרהט.

ברברה סבירסקי (צילום: אלון סגווי)

ברברה סבירסקי (צילום: אלון סגווי)

ברברה סבירסקי החלה את פעילותה ב-1977, כשהקימה מקלט לנשים מוכות בעיר חיפה, לאחר מכן הייתה ממקימות "מפת השלום" שנולדה בעקבות האינתיפאדה והפכה לימים ל"נשים בשחור" ואת מרכז אדווה. הקימו פרויקט הסברה, שמציע לציבור הרחב הרצאות, קורסים וסדנאות על החברה והכלכלה הישראלית וההשלכות שלה על קבוצות שונות שמרכיבות את החברה שלנו. בת 71, נשואה, אם לשניים וסבתא לחמישה נכדים, מתל אביב.

אורית קמיר (צילום: עדי אדר)

אורית קמיר (צילום: עדי אדר)

ד"ר אורית קמיר היא משפטנית ופעילה חברתית. פרויקט חייה הוא להוציא מהכוח אל הפועל את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, תרגומו לשורת חוקים ספציפיים שישמרו על כבוד האדם במישורי חיים ספציפיים. החוק למניעת הטרדה מינית, אותו ניסחה וקידמה ב-14 השנים האחרונות, הוא חלק מהפרויקט הזה. קמיר נאלצה לשלם מחיר אישי הכבד על פעילותה הפמיניסטית ועל קידום החוק למניעת הטרדה מינית. למעשה, הוחרמה על ידי הממסד האקדמי ופוטרה משורותיו. בת 51, חיה עם בן זוג, בירושלים.

חניתה רודני (צילום: עדי אדר)

חניתה רודני (צילום: עדי אדר)

חניתה רודני היא מייסדת עמותת "אנוש", המונה היום כ- 52 סניפים ברחבי הארץ ומספקת שירותים מכל הסוגים לנפגעי נפש ולבני משפחותיהם. היא התנדבה במשך כ- 20 שנה במסגרת ויצ"ו באזור הדרום ועזרה תוך כדי ניהול שגרת חייה לעולים חדשים. בעקבות סיפורה האישי של בתה חולת הסכיזופרניה היא בעצם בחרה להפוך את הצרה הגדולה והנוראית הזו למשהו שיעשה טוב למשפחתה ולאחרים. בת 83, אלמנה, אם לארבעה וסבתא לעשרה, מכפר-סבא.

נעמה אל סאנע (צילום: עדי אדר)

נעמה אל סאנע (צילום: עדי אדר)

נעמה אל סאנע היא מנהלת העמותה לשיפור מעמד האישה ב-לקיה. בעמותה חברות נשים בדוויות, יהודיות וערביות. העמותה מעצימה נשים באמצעות תעסוקה ומאפשרת להן לצאת ללמוד, להתמודד טוב יותר עם החיים המודרניים, להתחזק, להאמין בעצמן ולשפר את מעמדן ואת מעמד ילדיהן. בנות המנהיגות הצעירה מוציאות לאור ספר, בערבית ובאנגלית, שבו ריכזו מתכונים של מאכלים ותרופות טבעיות שאספו מהאימהות מהסבתות שלהן. בת 46, נשואה, אמא לארבעה וסבתא לנכדה, מ-לקיה.

מריומה בן יוסף (צילום: עדי אדר)

מריומה בן יוסף (צילום: עדי אדר)

מריומה בן יוסף מפעילה כבר כמעט 30 שנה את "בית השנטי", בית חם ובטוח שבו עוזרים לנוער בורח שנמצא בסכנת חיים לבחור בחיים. עד היום העניקה העמותה בית חם ל-28 אלף בני נוער. עם השנים פיתחה שיטת עבודה עם בני הנוער והשיטה הזו עובדת, כי 90 אחוזים מהם לא חוזרים לרחוב וכ-80 אחוזים מהם חוזרים לחברה ומצליחים בה. היא גם כותבת ספר, שיישמר את הידע שצברה ואת שיטת בית השנטי. בת 48, נשואה ואם לשלושה, מתגוררת בכפר הנוער "שנטי" במדבר ובתל אביב.

שרי ריבקין (צילום: עדי אדר)

שרי ריבקין (צילום: עדי אדר)

שרי ריבקין היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "ידיד". תחילת חייה המקצועיים עבדה בארגון עירוני לנשים שחורות, בו הייתה ה"לבנה" היחידה, המשכילה היחידה והיהודייה היחידה. שנה לאחר שעלתה לישראל ב-1983 הקימה את "שתיל", וכעבור 14 שנה נולדה "ידיד". בעמותה קיימים 16 מרכזים שמופעלים על ידי מתנדבים ובהם עוזרים לאנשים שנתקלים בבעיות בתחומי הדיור, הבריאות, או הרווחה. בת 57, גרושה ואם לשניים, מירושלים.

נעמי סטוצ'ינר (צילום: עדי אדר)

נעמי סטוצ'ינר (צילום: עדי אדר)

נעמי סטוצ'ינר היא נשיאה מייסדת של "בית איזי שפירא". כ-30 אלף איש נהנים מהשירותים שמספקים לילדים, למתבגרים ולבוגרים שמגיעים לפעילויות החברתיות השונות. במרכזים האלה אפשר להשפיע על הילד בעל המוגבלויות, על המשפחה שזכותה לבחור את אופן הטיפול בו ועל הקהילה שבה הוא חי, תוך יצירת שינוי עמדות גם בבתי ספר, בעיריות ובשכונות. באחרונה קיבלו הכרה על ידי האו"ם, דבר המאפשר השפעה גם ברמה הבינלאומית על המתרחש בתחום. בת 65, אמא לארבעה וסבתא ל-11, מרעננה.

שולה קשת (צילום: עדי אדר)

שולה קשת (צילום: עדי אדר)

שולה קשת היא מנהלת "תנועת אחותי" למען נשים בישראל. פמיניסטית מזרחית, פעילה חברתית, יזמית ואמנית יוצרת. בשנות ה-80 החלה לפעול לטובת נשים מוחלשות, אלה שמודרות פעמיים – בגלל היותן נשים ובגלל היותן עניות. בהמשך הקימה עם חברותיה את התנועה, המאגדת נשים מכלל הקבוצות האתניות והלאומיות בישראל. הן פועלות במישור הכלכלי-פמיניסטי, דורשות שוויון ורב תרבותיות ונאבקות נגד גזענות, פועלות בפעולות מחאה מול מקבלי החלטות וגם מייצרות אלטרנטיבה ומודלים חדשים. בת 53, רווקה, מדרום תל אביב.

המועמדות לפרס יזמית בתחילת הדרך  

עדי אלטשולר (צילום: עדי אדר)

עדי אלטשולר (צילום: עדי אדר)

עדי אלטשולר היא מייסדת ונשיאה של תנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" בה מתקיימת פעילות חברתית משותפת לחברים מהחינוך המיוחד והרגיל. בתנועה כ- 20 סניפים שהוקמו על ידי בני נוער ובהם פועלת מסגרת חברתית חינוכית בלתי פורמלית שמשתתפים בה כבר 1,700 ילדים ובני נוער, חניכים וחונכים. ב-2009 קיבלה  "כנפיים של קרמבו" את אות הנשיא, הוקרה רשמית על הובלה של שינוי חברת, על יצירה של מרחב שבו לכל אחד יש מקום ומשמעות. בת 26, נשואה, מהוד השרון.

רותם אילן (צילום: אביגיל עוזי)

רותם אילן (צילום: אביגיל עוזי)

רותם אילן הובילה ב-2009 את המאבק נגד גירוש ילדי מהגרי העבודה למען הענקת מעמד קבע לילדים שנולדו,  גדלו והתחנכו במדינת ישראל. הממשלה החליטה בשנת 2010 על הענקת מעמד לילדי מהגרי העבודה, ו-700 בקשות כבר הוגשו למשרד הפנים על ידי משפחות של כ-1,000 ילדים כאלה. המטרה העיקרית היא הפיכת אוכלוסיית מהגרי העבודה וילדיהם לנראית ונוכחת בסדר היום הציבורי. בת 28, מייסדת ומנהלת עמותת "ילדים ישראלים", רווקה מרמת גן.

רות מרגלית (צילום: עדי אדר)

רות מרגלית (צילום: עדי אדר)

רותי מרגלית היא מייסדת ומנכ"ל משותף ב"איירוקס", חברת הייטק המעסיקה נשים חרדיות, מעסיקה יותר מ-100 נשים ומכשירה אותן לעבודה מקצועית ומתוגמלת. היא מצליחה לקדם את הנשים מהמגזר החרדי לפיתוח קריירה עצמי ועמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתחום ההייטק. בת 32, נשואה ואם לחמישה מבני ברק.

עדי לוסטיג (צילום: עדי אדר)

עדי לוסטיג (צילום: עדי אדר)

עדי לוסטיג נלחמת משנת 2008 נגד המיזמים להקמת כפר נופש בחוף פלמחים. הגיעה לבתי משפט ולכנסת. היום מובטלת ומעבירה הרצאות על המאבק והעשייה הסביבתית. מתכננת להמשיך את הפעילות להצלת החופים לשימור הנכסים הטבעיים והיפים שבאופן מיידי מעניינים את אנשי הנדל"ן. בת 22, מנהיגת המאבק על שימור חוף פלמחים, רווקה מקיבוץ חפציבה, עמק יזרעאל.

דנה לוסטיג (צילום: רוני רייבר)

דנה לוסטיג (צילום: רוני רייבר)

דנה לוסטיג נלחמת משנת 2008 יחד עם אחותה עדי על שימור חוף פלמחים. השתיים התגוררו שם יחד באוהל במשך ארבעה חודשים, כמחאה נגד אנשי הנדל"ן. בת 27, ממובילות המאבק על חוף פלמחים, רווקה מבית השיטה, עמק יזרעאל.

Print Friendly

על אודות שרית פרקול

כותבת, מתרגמת ספרים ומאמרים, מצלמת. עורכת יחסים. אתר אישי: www.perkol.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, התנדבות, חברה וסביבה, מחאה, נשים, רווחה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.