Skip to content

"מזל טוב, הוקצו לך שלוש ביציות, תתכונני לטיפול"

איזה יופי, כמה מרגש! שימו לב, אז, בתקופה של לפני כ-20 שנה, עוד אפשר היה לקבל תרומת ביציות בארץ. תכף תבינו מדוע לא עוד. אילו ידעתי אז על איזו רכבת הרים אני עולה, לא בטוח שהייתי נכנסת לזה, ולא משנה עד כמה רצינו תינוק משלנו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

נתקלתי באחרונה בחדשות שהעיפו אותי בטיל בליסטי אחורה בזמן: "פרשת סחר הביציות ברומניה". שוב פרשת חשד לסחר בביציות, והפעם – רופא באסף הרופא , טכנאית מעבדה ועוד חשודים שסחרו בביציות.

נזכרתי בסיפור המצמרר של הסחר בביציות מלפני כ-15 שנה, בו היו מעורבים גינקולוגים בכירים מאוד בארץ, וקיבלתי צמרמורת.

כן, גם אני הייתי בסיפור ההוא.

לפני כ-22 שנה, סמוך לנישואיי, ידענו, בן זוגי ואני, שאוכל להיכנס להריון (אולי) רק באמצעות הפרייה חוץ גופית. תחילה נעשַה ניסיון לעורר את המערכת הרדומה שלי על ידי "הפגזה" של הורמונים, כדי שאוכל לבצע הפרייה חוץ גופית עם הביציות שלי ועם הזרע של בעלי. משנכשל התהליך, הודיע לי הגינקולוג המטפל ש"אין ברירה, צריך תרומת ביציות".

מערכת הרבייה הופגזה בהורמונים (אילוסטרציה: dream designs / FreeDigitalPhotos.net)

לקח לנו, לבן זוגי ולי, כמה חודשים לעכל את המשמעות, שילבנו שיחה עם פסיכולוגית והחלטנו ש"הולכים על זה". אילו ידעתי אז על איזו רכבת הרים אני עולה, לא בטוח שהייתי נכנסת לזה, ולא משנה עד כמה רצינו תינוק משלנו.

זה הלך ככה: כשהיה צפי לכך שאישה (אנונימית), שעוברת בעצמה טיפולי הפרייה, והיא מוכנה בטוב לבה לתרום לאישה כמוני כמה מביציותיה – שכן כל אישה שעוברת טיפולי הפרייה חוץ גופית מקבלת פולסים אדירים של הורמונים, כדי לייצר כמה שיותר זקיקים/ביציות – קיבלתי התראה מהרופא והייתי צריכה בעצמי להיכנס למרוץ של בדיקות דם, זריקות הורמונים להכנת הרחם, ציפייה מורטת עצבים לטלפון.

ברוב המקרים היו ביציות עודפות שנמסרו לנשים כמוני, אבל היו גם מקרים שבהם לא נשאבו מספיק ביציות מהתורמת, ואז הטיפול הופסק עוד בטרם התחיל, והאכזבה הייתה גדולה.

ביום שאותה אישה הגיעה למצב שבו יכלו לשאוב ממנה ביציות, היו שואבים ממנה X  ביציות, ואני קיבלתי באותו יום טלפון בסגנון: "מזל טוב, הוקצו לך שלוש ביציות, תתכונני לטיפול". איזה יופי, כמה מרגש! שימו לב, אז, בתקופה של לפני כ-20 שנה, עוד אפשר היה לקבל תרומת ביציות בארץ. תכף תבינו מדוע לא עוד. 

באותו רגע היינו צרכים לדאוג לזרע טרי, להקפיצו מהר למחלקה בבית החולים, ואז היו מערבבים את הזרע עם הביציות היקרות מפז, ממתינים עד שיתחיל תהליך חלוקת התאים, ובשלב כלשהו, בדרך כלל כעבור יומיים, הוזמנתי אחר כבוד למחלקת נשים, לעבור "השתלה" של העוברים המתהווים ברחם.

המתנה מורטת עצבים – "ייקלט או לא ייקלט"

ואז, במשך כ-12 יום, המתנה מורטת עצבים: "ייקלט או לא ייקלט", קבלת זריקות הורמונים מטורפת מידי יום, בדיקות דם לניטור רמות הורמונים. בית משוגעים.

ביום ה-12, בדיקת דם בבוקר וציפייה לתשובה בצהריים: חיובי או שלילי. שחור או לבן. כן או לא. יש הריון, אין הריון. "נו כבר, שהקו יהיה פנוי!"

אני זוכרת שפעם אפילו ראיינו אותי לעיתון נשים בקשר לחוויה של להיות נתרמת ביציות. בכל אופן, אצלי חמש פעמים זה היה לא, ואז, מיואשת מהניסיונות הכושלים, הרמתי ידיים. לא עוד טיפולים, לא עוד זריקות, לא עוד חסדיה של אישה אלמונית (שכל פעם ברכתי מחדש בכל לבי). החלטנו, בן זוגי ואני, שדי עם הטיפולים והולכים על אימוץ.

בדיוק באותה תקופה (אמצע שנות ה-90 כמדומני), התפוצצה פרשיה שהסעירה את כל המדינה. רופאים בכירים באחד מבתי החולים ניהלו, במקביל לטיפולי ההפרייה הסטנדרטיים, סחר עָנֵף  בביציות. מסתבר שאותו רופא עם צוות המעבדה שלו היו שואבים או  "קוצרים" מחצוצרותיהן של נשים שעברו טיפולי IVF (בין אם הסכימו לתרום ביציות ובין אם לא) כמות גדולה יותר של ביציות, ללא ידיעתן, וזאת ע"י הזרקת כמות אסטרונומית של הורמונים לאותה אישה, כדי שתפיק כמה שיותר זקיקים/ביציות ל"בית החרושת" שלהם. חלק מן הביציות היו נלקחות הצידה ללא ידיעת הנשים ונמכרות בשוק הפרטי לכל המרבה במחיר.

כן, גם ברפואה, כשמדובר בכסף, יש רופאים או צוות רפואי שאין להם אלוהים, גם אם הגנֵיבה הזאת כמעט עלתה בחייהן של כמה נשים. איכשהו הפרשה התפוצצה (אחת הנשים כמעט עברה לעולם שכולו טוב), כנגד הרופאים ננקטו אמצעים משפטיים, ו"בזכות" הרוע ובצע הכסף הזה, נשים בארץ לא הסכימו יותר לתרום ביציות בארץ. בצדק!

לבי היה עם אותן נשים שנוצלו בדרך כל כך אכזרית

אמנם אני הייתי במקרה בצד המקבל, הנתרם, אך לבי, לבי היה עם אותן נשים שנוצלו בדרך כל כך אכזרית. אני עצובה גם עבור אותן נשים שצריכות לנסוע לחו"ל כדי לקבל תרומת ביצית. מקווה שבקרוב יוסדר העניין חוקית והמצב יחזור לקדמותו, הפעם עם בקרה ואכיפה הרבה יותר רציניים, ששוב לא תהיה גזלה מסוג שפל כל כך.

בכל מקרה, אמרתי אז, ואינני מצטערת גם היום: מזל שהחלטתי לרדת מהסחרחרה המטורפת הזאת בזמן!

[related-posts title="טורים קודמים של נטלי שוחט"]

_______________________________________________________________________________

  • נטלי שוחטנטלי שוחט היא כותבת, עורכת, ארכיונאית ומידענית, בעלת האתר ערוך ומוכן

     

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן