Skip to content

מכון ון ליר: לאמץ גירעון של 3.3 אחוזי תוצר

בשלב הבא מציעים כלכלני המכון לרדת בהדרגה ל-2 אחוזי תוצר ולקצץ 3 מיליארד שקלים בתקציב הביטחון. עמידה ביעדים של הממשלה הקודמת תחייב קיצוץ של 14 מיליארד שקל בהתחייבויות בצד ההוצאה הציבורית והעלאה של 5 מיליארדי שקלים במיסים בתקציב המדינה הקרוב
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

כלכלני התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר ממליצים לממשלה, לאור מחקר כלכלי שביצעו, לאמץ ב-2013 תוואי פיסקאלי מתון יותר עם גירעון של 3.3 אחוזי תוצר, תוך ירידה הדרגתית ל-2 אחוזי תוצר. התוואי יניב 1.1 אחוז תוצר יותר מאשר עמידה בתוואי הגירעון הקיים. עוד ממליצים הכלכלנים לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון.

עוד התברר בעבודת המחקר, כי עמידה ביעדים הפיסקאליים שנקבעו על ידי הממשלה הקודמת תחייב קיצוץ של 14 מיליארד שקל בהתחייבויות בצד ההוצאה הציבורית והעלאה של 5 מיליארדי שקלים במיסים בתקציב המדינה הקרוב. כמו כן, עמידה בתוואי הגירעון שנקבע על ידי הממשלה הקודמת מחייבת העלאת מיסים של 15 מיליארד שקל נוספים עד 2020.

בשני העשורים שחלפו מנסה מדינת ישראל להגביר את ביצועי המשק על ידי הצמדה לעקרונות וכללים פיסקאליים מרכזיים כמו יעד גירעון פוחת, ירידה ביחס חוב-תוצר והגבלת ההוצאה הממשלתית. על אף התקדמות משמעותית בתחום, האמינות של המדיניות המקרו-כלכלית הישראלית נסדקה לאחרונה על רקע הגידול בגירעון מעבר ליעד שנקבע ל-2012.

מקור הגירעון הוא בשחיקה עקבית של בסיס המס בין השנים 2003 ועד 2007, תוך שחיקה מקבילה של ההוצאה הממשלתית באחוזי תוצר. שחיקת בסיס המס התאפשרה בשל הצמיחה הגבוהה שהייתה בכלכלת ישראל ושהובילה לתקבולי מס גבוהים. אימוץ הכלל הפיסקאלי בשנת 2010 (עבור השנים 2012-2011) אפשר מאידך את הגדלת התקציב, אך המשבר הכלכלי העולמי פגע בתקבולי המיסים והוביל לגירעון תקציבי גבוה בשנת 2012. במקביל, וכתגובה לצורך לתת מענה לצרכים הרבים של המשק, התחייבה הממשלה הקודמת להוצאות עודפות – מעבר לכלל ההוצאה.

בדיונים הקרובים על תקציב המדינה לשנת 2013 על הממשלה החדשה להחליט איך לפתור את בעיית ההתחייבויות העודפות של 14 מיליארדי שקל, שהן מעבר למותר על פי כלל ההוצאה, והאם להעלות מיסים בכ-5 מיליארדי שקל, כדי לעמוד ביעד הגירעון של 3 אחוזי תוצר.

כלכלני התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר הכינו ונתחו תרחישים שונים כאשר המרכזיים הם:
א. עמידה ביעדים הפיסקאליים הנוכחיים של הממשלה על ידי קיצוץ ב-14 מיליארד שקל, בהתחייבויות התקציביות והעלאת המיסים הנדרשים בלבד כדי לעמוד בתוואי הגירעון.
ב. פריסת ההתחייבויות העודפות והעלאת המיסים על פני 3 שנים, תוך החלקת ההשפעה המרסנת על התוצר. נוסף על כך, תוואי הפחתת הגירעון המומלץ עד שנת 2020 הוא מתון יחסית לתרחיש של עמידה ביעדים הקיימים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן