Skip to content

מכתשים אגן נערכת להדברת הארבה

פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החקלאות. מהחברה נמסר, כי "מלאי נוסף יעמוד הכן להמשך הלחימה במזיק אשר יכול לגרום נזקים כלכליים אדירים לחקלאות בדרום הארץ"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
ארבה. שוקל 2 - 4 גרמים
ארבה. שוקל 2 - 4 גרמים

כיצרנית ומשווקת חומרי הדברה המובילה בארץ למכתשים אגן תפקיד חשוב בתמיכה ברשויות ובחקלאים הישראלים במאבק במזיק הארבה הקטלני. במשך שנים חברת מכתשים מקבוצת מכתשים אגן משתתפת במאמץ הדברת הארבה באמצעות החזקת מלאי חירום של תכשירי הדברה המיועדים למטרה זו. מלאי זה מחודש על בסיס שנתי ועומד לרשות משרד החקלאות בכול שעה משעות היום.

הדברת הארבה מתבצעת על יישום וריסוס תכשירי הדברה על גבי השדות ובתוך הנחילים תוך כדי תעופה באמצעות מטוסי ריסוס במטרה להדביר את הארבה טרם הנחיתה על הקרקע.
התכשיר העיקרי להדברת הארבה הוא "קרטה" אשר מבוסס על החומר הפעיל Lambda Cyhalothrin השייך לקב' הפירטרואידים הסינטטיים. עד כה סופקו כ500 ליטר מהתכשיר. (עיקר החומר שמשתמשים בו הוא ממלאי החירום שבמשרד החקלאות).

חגב ארבה בודד שצולם היום ברמת הנדיב בזכרון יעקב (צילום: יוסי ברגר)
חגב ארבה בודד שצולם היום ברמת הנדיב בזכרון יעקב (צילום: יוסי ברגר)

החומר הפעיל למבדה סיאלוטרין הוא קוטל חרקים המשווק בעולם כולו לטיפול במגוון של חרקים בגידולים. בין היתר החומר משווק לטיפול בתירס, כותנה, תפוחי אדמה, דגנים שונים וגפנים בכל העולם. המכירות העולמיות של החומר מעורכות בכ- 350 מיליון דולר בשנה. החומר הושק בשנת 1984. מכתשים אגן הייתה החברה הראשונה שהשיקה ורסיה גנרית לחומר בשנת 2004 ומשווקת אותו בהצלחה מאז. מצ"ב דף הכולל מידע מכירות משנת 2010.

שלומי נחום, מנהל השיווק של השוק המקומי בישראל בחברת מכתשים, אמר היום, כי "אנשי השדה של מכתשים באזור הדרום, נמצאים בשטח ועוקבים בזמן אמת אחר התפתחות הנושא וכי מלאי נוסף יעמוד הכן להמשך הלחימה במזיק אשר יכול לגרום נזקים כלכליים אדירים לחקלאות בדרום הארץ" .

רקע על הארבה

ארבה המדבר schistocerca gregaria הינו חרק השייך למשפחת החגביים. אוכלוסיית הארבה מגיע לישראל עם רוחות דרומיות ממדבריות מרכז אפריקה- בעיקר מגבולה הדרומי של מצרים, שם הארבה עובר משלב הבקיעה והפיכה לבוגר פעיל.

הנזק שגורם ארבה כפרט בודד ולא נייד הוא נמוך יחסית. הנזק המשמעותי נגרם כאשר מתפתחות כנפיים ונוצרים נחילי ענק היכולים להיות מורכבים ממיליוני עד מיליארד פרטים שנעים עם הרוחות לשטחים חקלאיים.

משקלו של פרט ארבה הוא כ-2 עד 4 גרמים והוא מסוגל לאכול כמחצית משקל גופו תוך מספר שעות. נחיל ממוצע יכלה יבול של מספר טונות ויפחית יבול שדה ב-50 עד 75 אחוז תוך 24 שעות.

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם FAO מקיים מערכת מעקב אחר הנחילים הנעים ברחבי הגלובוס ומנהל את המאבק בארבה בשיתוף משרדי החקלאות והמוסדות בארצות השונות.

בישראל הגוף האחראי להדברת הארבה הוא אגף השירותים להגנת הצומח של משרד החקלאות.
המופע האחרון של ארבה בישראל היה בשנת 2004, אז התפשט הארבה ברחבי הנגב אך לא הספיק לגרום נזק רב בשל הטמפרטורות הנמוכות והגשמים שירדו מיד לאחר הגעתו וכן בזכות התגובה המהירה של מערך ההדברה. עם זאת פרטים בודדים של הנחיל הגיעו עד לעיר נהריה בצפון, דבר המעיד על פוטנציאל התעופה והנזק של הארבה אם לא מצליחים למנוע את הגעתו.

מכתשים אגן מסייעת לחקלאים בעולם כולו להגדיל את תפוקת היבולים שלהם בעזרת יצור והפצה של פתרונות להגנת הצומח. ב-2011 עמד מחזור המכירות שלה על 2.7 מיליארד דולר ארה"ב והיא דורגה במקום השביעי בכלל ענף האגרוכימיה הגלובלי, ובמקום הראשון בענף האגרו-כימיה הגנרית.

[related-posts]

2 Comments

  1. עופר - המרכז לחינוך סביבתי חירייה
    6 במרץ 2013 @ 18:25

    כתבה שלמה על ריסוס חומרי הדברה, מעל,בתוך וליד שמורות הטבע הגדולות בארץ ללא שום התייחסות לנזקים הסביבתיים שזה יכול לגרום. היה שווה להשקיע עוד מאמץ ולהוסיף לכתבה דעה נוספת שלא משרתת את האינטרסים הכלכליים המיידים של בעלי השליטה במכתשים אגן.

    אם היינו רק מסתכלים על ההיסטוריה היינו רואים שכל פעם שמדבירים מזיק חקלאות צמחוני, אנו למעשה הורסים את המנגנונים המאזנים של הטבע, מחסלים כמעט לחלוטין את אוכלוסיית הטורפים ומזמנים התרחשויות תחופות יותר ויותר של הגעת המזיקים.
    לדוגמא רק מהשנה האחרונה, לאור הדברה של מספר שנים אשר הרגה את אוכלוסיית הדורסים באזור צפון הנגב, ושל מעבר של דורסים אחרים למזון מבוסס מטמנות (דיות ואיות) אנו רואים השנה התפוצצות אוכלוסיה של אוכלוסיית החולדות באזור ואחריהם עליה חדה בכמות הנחשים בתוך המושבים.

    יש דרכים רבות למנוע מהארבה לפגוע בחקלאות, ואם אין שווה להשקיע את הזמן והכסף כדי לחשוב עליהם. מה שבטוח ריסוס של הארבה יעשה לדעתי הרבה יותר נזק מתועלת בטווח הארוך, אלא אם אתה חברה ליצור תרסיס נגד חרקים, אז זה בהלחט דרך לוודא שתעשה גם כסף בשנים שאין ארבה אלא רק חגבים "רגילים".

    הכותבה הוא מורה למדעים ומדריך במרכז לחינוך סביבתי

    • שרית פרקול
      6 במרץ 2013 @ 18:28

      שלום עופר,

      תודה על תגובתך.
      אתה מוזמן לשלוח לנו מאמר פרי עטך. הכתובת: [email protected]

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן