Skip to content

יוצאים לחו"ל בפסח – על כמה להצהיר בנתב"ג?

במהלך חופשת הפסח, צפויים ישראלים רבים לצאת לחופשה בחו"ל. חלק ניכר מהנופשים אינם מודעים לאיסורים ולהגבלות בדבר העברת מטבע זר המותר וכדאי להיערך לכך מבעוד מועד, בכדי להימנע מאי נעימות מיותרת
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

 

ננתב"ג. אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה, - חייב לדווח על כספים שהוא נושא עמו בעת הכניסה לישראל או ביציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הגבוה מהקבוע בחוק (צילום: עירית רוזנבלום)
נתב"ג. אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה, - חייב לדווח על כספים שהוא נושא עמו בעת הכניסה לישראל או ביציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הגבוה מהקבוע בחוק (צילום: עירית רוזנבלום)

נוסעים ומטיילים רבים, כולל אנשי עסקים, אינם יודעים כי על פי החוק, אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה – חייב לדווח על כספים (מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) שהוא נושא עמו בעת הכניסה לישראל או ביציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הגבוה מהקבוע בחוק.

לדברי עורך הדין אורי גולדמן, ממשרד גולדמן ושות', המתמחה במיסוי ובאיסור הלבנת הון, הסף המינימאלי בגינו קיימת חובת דיווח היום על פי חוק הוא 100,000 שקל השקולים לכ-27 אלף דולר, כ-20 אלף יורו, או סכום דומה בכל מטבע אחר על פי שערי החליפין.

לדברי עו"ד גולדמן, "במקרה בו ייתפס העובר במסלול הירוק כשעמו כספים בסכומים החייבים בדיווח, יראוהו כמי שלא דיווח על הכספים, דהיינו עבר 'עבירת דיווח' לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, לכן המלצת הרשות להלבנת הון היא – בכל מקרה של ספק יש לבחור במסלול האדום".

חובת הדיווח – משנת 2002

כשאדם נתפס וברשותו כספים שלא דווחו מעל הסכומים כאמור, בדרך כלל מתקיים הליך מזורז של תפיסת הכסף וחקירה בנתב"ג על ידי נציגי המכס, ובהמשך מוטל עליו עיצום כספי (קנס) בגין הכספים שהועברו. במקרה כזה בוחנת ועדת העיצומים של רשות המסים את הנסיבות השונות לגבי אותו אדם שנתפס ומחליטה מהו גובה העיצום שיוטל עליו.

עו"ד אורי גולדמן. אם יש ספק - להעדיף את המסלול האדום. (צילום: ישראל מלובני)
עו"ד אורי גולדמן. אם יש ספק - להעדיף את המסלול האדום. (צילום: ישראל מלובני)

לעניין זה מדגיש עו"ד גולדמן, כי בחירה של הרשות במסלול של עיצום כספי מונעת ממנה לפתוח בהליך פלילי כנגד אותו אדם. ההליך הוא הליך "מעין משפטי" מזורז המתנהל בפני שלושה אנשי רשות מתפקידים שונים ואשר בסופו ניתנת החלטה על גובה העיצום שהוטל והנימוקים שהביאו את הרשות להחלטתה. עתירות כנגד החלטת ועדת העיצומים לבית משפט השלום לרוב נדחות מאחר שבית המשפט נוטה שלא להתערב בשיקול הדעת של הועדה.

חובת הדיווח על פי חוק איסור הלבנת הון היא יחסית חדשה – משנת 2002, ולכן בתחילה התייחסו אליה "בסלחנות יחסית", אך ככל שהחוק מוטמע והופך מוכר יותר, כך ההתחמקות מחובת הדיווח הופכת חמורה יותר וכך גם העיצומים והעונשים הופכים יותר גבוהים. החלטות ועדת העיצומים מפורסמות באתר של רשות המסים, כולל פרסום שמות הנתפסים.

לדוגמה, תייר בעל אזרחות טוניסאית, שהגיע מפריז לנמל התעופה עובדה, לא דיווח על 135,000 שקל שנמצאו בכיס מעילו. הכספים נתפסו ועניינו הועבר להחלטת הוועדה להטלת עיצום כספי.

לדברי עו"ד גולדמן, נראה כי זהו עוד אבסורד שמלכתחילה אמור היה לתפוס רק אירגוני פשיעה ומלביני הון, והמדינה מחילה אותו על האזרח הקטן.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן